אליה רבה/אורח חיים/תקיז

אליה רבה ‏ אורח חיים תקיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ובלבד וכו'. עיין סימן שכ"ג נתבאר כל זה:

ב

[ב] שרובה כותים. היינו שרוב הלוקחים פת וקמח הם כותים (ט"ז), ונראה דלמדו ממה שכתב ביו"ד סימן א' סעיף ד' דבעי רוב טבחי ישראל, ולפי זה הכל תלוי ברוב מצויים וצריך עיון. מהרי"ל חתם הקמח בערב יום טוב אצל כותים ופעם אחת מצא החותם מקולקל ואסר ליקח הפת, עד כאן, והיינו שהיה רוב ישראל, נראה לי דאם הישראל קנה קמח או דגים מערב יום טוב והניח אצל כותים בלא חותם וביום טוב רואה שטוב ויפה כמו בראשון שרי דלא חיישינן שכותים החליף אם אינו נהנה בחליפין:

ג

[ג] דכותים דעתיה וכו'. ומגן אברהם כתב דמיירי בעיר שרובו כותים ועיין סימן תקט"ו סעיף ז':

ד

[ד] [לבוש] דחיטין וכו'. ונראה לי דאפילו שיפון ושעורים אין מוקצין כמו בשר חי וכו' (מגן אברהם), ולעניות דעתי בלאו הכי אינן מוקצין דהא חזי לבהמה כמו שכתב סימן שכ"ה סעיף א' וביום טוב פשיטא דחזי לדייסא:

ה

[ה] [לבוש] אפילו בשבת וכו'. פירוש כיון דיש מתירין בשבת עצמו אף דלא קיימא לן בסימן שכ"ה אם לא לצורך מכל מקום ביום טוב שאחריו יש להקל אפילו שלא לצורך, וזה פירוש מה שכתב בית יוסף כאן שהרי נתבאר בסימן שכ"ה בשבת עצמו וכו' ודו"ק וכן משמע בב"ח שם, אבל עולת שבת לא הבין כן על כן תמה על רמ"א ולא דק. ולענין אם אפה כותים בשביל ישראל נראה לי דינו ממש כמו בכותים שהביא דבר מחובר ריש סימן תקט"ו וכן הדין בעבד ישראל שאפה בשבת ודלא כעולת שבת שכ"ה ס"ק ט':

ו

[ו] מותר לאכול וכו'. דאם יש לחוש שהובאו חוץ לתחום והוא עיר שרובו ישראל אסור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.