אליה רבה/אורח חיים/תטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] דקדושה אחת הן וכו'. אפילו לקולא שנאכל עירובו בראשון יוצא בשני דלא כב"ח שפסק להחמיר כראב"ד דלא נהירא דהוא יחיד נגד כל הגדולים כמו שכתב המגיד פרק ח'. ונראה לי שכן דעת הטור וכן מבואר בלבוש סעיף ב' שכתב שהרי שתי קדושות הן ודו"ק וכן משמע במגן אברהם:

ב[עריכה]

[ב] ליום טוב וכו'. לשבת ולא ליום הכיפור ליום כיפור ולא לשבת (תוספתא פיסקא מתנה אדם פרק ג' :

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] אם ליל הראשון הוא יום טוב וכו'. ואם הוא שבת מניחו שם ולמחר הולך לאותו מקום ורואה הוא קיים ואוכלו שם או מביא לביתו:

ד[עריכה]

[ד] ולמחר מוליכו וכו'. או משלחו (עבודת הקודש דף ל"ד):

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] בשבת בפת וכו'. תימא כיון שלא עירב אתמול בפת ושולחן ערוך לא כתב רק ברגליו וכן כתב מלבושי יום טוב וכן מבואר בעבודת הקודש:

ו[עריכה]

[ו] ולא יאמר וכו'. ואם אמר עירובו עירוב וכן כשאמר על הפת שעירב אתמול כיון דבלא אמירה נמי הוא עירוב אבל במערב בפת שלא עירב אתמול אינו עירוב (ב"ח ואחרונים), ועיין סימן תקכ"ח ס"ק ב':

ז[עריכה]

[ז] ואם רוצה לערב בפת וכו'. פירוש שרוצה לילך למחר לרוח אחר ואי אפשר באותו פת שהניח אתמול לרוח זה (ט"ז) והוא תמוה, והפרישה כתב על מה שכתב הטור אם עירוב בראשון בפת יכול לערב בשני באותו פת עצמו זה לשונו נראה דמיירי דעירוב בשתי ימים לרוח אחת דאי לשתי רוחות מיד שנטלו ממקום ראשון ביום טוב ורוצה להניח למקום אחר נתעקר שם עירוב ראשון והוי כמניח מחדש וגם הטילטול שמטלטל ומניחו למקום אחר ניכר שמשום הכנה הוא עושה, אבל כשמערב בשתי ימים לרוח אחת אף שנטלו לבית בראשון וחוזר ומניחו אין מקרי הכנה דהא מניחו על מקום הראשון ושם עירוב ראשון עליו, עד כאן, ואפשר לכוין לזה דברי ט"ז הנזכר לעיל, מיהו כשמערב ברגליו מבואר שם דמותר אפילו לרוח אחר וכן משמע בעבודת הקודש שם ובלבד שלא יאמר אלא ישתוק:

ח[עריכה]

[ח] עירובי חצירות וכו'. כן לימד הרא"ש מדאמרי בית הלל לבית שמאי בעירובין דף ל' שאוסר לערב נזיר ביין אי אתם מודים שמערבין לגדול ביום כיפור. וכתב עליה בית יוסף סימן תרי"א יש לגמגם דילמא מיירי בעירובי תחומין, עד כאן, ושמעתי שהקשה הגאון מהר"ש קודנאוור על בית יוסף דאי בתחומין מיירי מאי הקשה בית הלל לבית שמאי דיש לומר דהא דמערבין לגדול היינו ברגליו ולא בפת אלא דמיירי בחצרות, עד כאן, ולא ידעתי מאי קושיא דבית הלל ידע בבירור שמערבין אפילו בפת, גם נראה לי דאי במערב ברגליו היה לו לומר שגדול מערב ומדאמרי שמערבין לגדול משמע דאחר מערב בשבילו וזה אי אפשר ברגל אלא בפת. והנה בקושיות בית יוסף האריך בים של שלמה פרק קמא דביצה סימן ל"ה, ולעניות דעתי דעיקר ראיית הרא"ש מדפריך מיום כיפור לשבת אלמא דלא קיל יום כיפור משבת לענין עירוב ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.