איסור והיתר הארוך/לא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
א - טיפה שנפלה ע"ג קדירה בחוץ[עריכה]
ב - נפלה שלא כנגד הרוטב ולא כנגד האש[עריכה]
ג - אם נפלה על קדירה של מים חמין[עריכה]
ד - אם נפל כנגד האש[עריכה]
ה - היתר בע"ש אפילו שלא כנגד האש והרוטב[עריכה]
ו - הושיב קדירה ש"ב רותח ע"ג קרקע לחה מחלב[עריכה]
ז - דין הקדירה והיורה שנפלה עליה הרוטב[עריכה]
ח - אם חזרו ובישלו באותה קדרה[עריכה]
ט - ואם בשלו בה עוד פ"א[עריכה]
י - ג' כללים בדינים הללו[עריכה]
יא - אם נפלה טיפה על כסוי קדירה[עריכה]
יב - איזה קרוי מי חלב וחלב שחוטה[עריכה]
וכתב הרא"ש פרק כל הבשר (חולין פ"ח סימן נא) הא דתניא (חולין קיד.) המבשל במי חלב פטור אבל אסור[1] היינו שהוציאו ממנו כל האוכל דהיינו אחר שעשו הגבינה מבשלין החלב והאוכל צף למעלה ולא נשאר בו אלא מים בעלמא עכ"ל. והילכך אותו מי החלב האחרון הנשאר אחר פרידת כל האוכל אם יפול ממנו על גבי קדירה וכל שכן על גבי בשר אסור מיהא מדרבנן. ואם אין בו (ספיקא) [ס'][2] יש להחמיר בו כבחלב עצמו. ואסור ג"כ (לבטלו) [לבשלו] [3] לכתחילה. (על) [אבל[4]] נסיובי[5] עצמו שנפל על גבי הקדירה וכל שכן לבשר הוי ספיקא דאורייתא. וכן חלב שחוטה הוי דרבנן וספיקא לקולא:
יג - חלב של זכר שנפלה לקדירה[עריכה]
יד - חלב מבהמה שנמצא טריפה[עריכה]
טו - דין רוטב ש"ב שנפלה על גבי קדירה[עריכה]
טז - קדירה ש"ב שנוגע בקדירה ש"ח אצל האש או קדירה ש"י בקדירה ש"ע[עריכה]
יז - מחבת ש"ב תחת קדירה ש"ח[עריכה]
יח יט כ - דיני כסוי ש"ח על קדירה ש"ב או איפכא[עריכה]
- ↑ בברייתא קתני פטור ותו לא, אך הראשונים שם פירשו דאיסורא מיהא איכא, עי' תוספות (ד"ה המבשל) ושאר ראשונים.
- ↑ בדפוסים מופיע ספיקא ונראה שהיה כתוב ס' והמדפיסים פתחו בטעות ספיקא משום ההמשך.
- ↑ בדפוסים מופיע לבטלו, אולם נראה שצריך להגיה לבשלו ומכאן מקור לדברי הרמ"א (יו"ד פז ו) שלכתחילה לא יבשל במי חלב.
- ↑ על פי דפוס פראג תקמ"ג.
- ↑ בדפוסים מאוחרים נשמט המשפט "אסור ג"כ [לבשלו] לכתחילה. [אבל] נסיובי" בשל טעות הדומות ('עצמו').