אילת השחר/שבת/פו/א
שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. יל"ע מה לומדים משם, הרי זה דבר שתלוי במציאות, לדברי הבקיאים ברפואה, ואיך אפשר ללמוד משם שיש לו דין פקו"נ. מיהו כל הנך דרשות אינם דרשות גמורות אלא אסמכתא בעלמא.
אם יהיו חטאיכם כשנים כו'. לכאו' מכאן א"א להוכיח שנותנים אותו על ראש שעיר המשתלח, אלא דמהכא חזינן שיש לו ענין עם כפרה, ועיקר הכפרה של עונות ישראל תלוי בשעיר המשתלח, ולכן אסמכוהו על כך.
רישא דלא כראב"ע כו'. הענין צ"ע, דהרי יש כאן שני דינים חלוקים, ומה בכך דתרי תנאי נינהו, משמע דלכתחילה גם בכה"ג יש להעמיד לה בחד תנא.
ישראל קדושים. עיין תוס' שפירשו דגם קודם מתן תורה נאמר בהם ואתם תהיו לי גוי קדוש, ויל"ע דלשון הפסוק הוא "תהיו" דמשמע בעתיד והיינו אחר מתן תורה.
ת"ח מאפיל בטליתו ומותר. יל"ע דהרי קודם מתן תורה לא היו תלמידי חכמים, ורש"י פירש שעיקר הענין הוא במה שהוא צנוע. ולפ"ז כמעט לכולם היה מותר, דכלל ישראל היו צנועים.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |