אור שמח/נזירות/ח

אור שמח ‏ נזירות ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

אין התגלחת מעכב אלא שותה ומטמא לערב כו'.

הנה צריך מובן הלשון מטמא לערב. ונראה דזה גמרא ערוכה (דף י"ז) הכל מודים שאם קידש שער בדם אין לו תקנה כו' למצות גילוח, ופרש"י דלא יהא מצות תגלחת בטהרה לעולם שהרי אינו סותר ואם יטמא תו אינו יכול לגלח פתח אוהל מועד, לכן כתב לערב דננעלו דלתות העזרה, ותו לא יכול לקיים פתח אוהל מועד ולמחר הרי כבר עבר זמן אכילת שלמי נזיר ולא יהיה יכול לשלח תחת הדוד כמצותו לכן שפיר מותר לטמאות לכתחילה ופשוט. ואולי סובר דפשטא דקרא דואחר ישתה הנזיר יין הוא אחר שגילח רק דילפי מגז"ש ופשטיה דקרא מורה על מצוה מן המובחר דצריך להמתין אחר כל המעשים היינו שיגלח פתח אוהל מועד כמצותו, וכיו"ב מצאנו לר"י ור"ל דאמרי אף בזמן שבהמ"ק האיר המזרח מתיר והא דכתיב עד הביאכם למצוה ופירשו רבותינו בתוס' פ"ק דמנחות (דף ה') דרק למצוה מן המובחר ורק לכשננעלו דלתות העזרה דתו אינו יכול לגלח כמצותו מותר לשתות יין וזה יתכן, אבל הא דכתב רבינו ומטמא לערב הוא מוכרח כמו שנתבאר ויעוין בתוי"ט פ"ו מש"כ בזה והוא פשוט מאוד:

יא

כל מקום שאמרו תגלחתו פסולה וכו' סותר ל' יום כו'.

נ"ב תוספתא גילח על הזבח ונמצא פסול סותר ל' יום:

יב

ואינן טעונין לחם ולא מתנות ולא זרוע.

ברור דחזה ושוק בעי למיתב לכהן דלא גרעי דדין חזה ושוק נוהג בין בשלמי נזיר בין בשלמי נדבה, רק הכוונה שלא בעי שיתן על כפי הנזיר רק מצות תנופה איכא לבד, ובנזירה הוי כמו כל קרבן נשים ואינו טעון תנופה. וזה שדייק רבינו לעיל ונותן על כפי הנזיר או הנזירה, וזהו משנה בספ"ק דקדושין חוץ ממנחת סוטה ונזירה מפני שהן מניפות וכאן אין נתינה על כפים, וז"ל התוספתא אין בהם נתינה על כפים וברור. והנה מפשטיות דברי רבינו נראה דאין להם זרוע כלל והזרוע נאכל לזרים כמו כל האיל, (נ"ב. וזה עומק כונת משנתינו דתני בפ' ג' מינין נוטל הזרוע בשלה מן האיל וחלת כו' אחת ונותן על כפי הנזיר כו' ולא תני חזה ושוק וחלבים משום דלא תני רק הנך דאיתנהו כמצוותן דוקא דאם הפר לה או מת או שלא לשמן ליתא דין זה. אבל חלבים חזה ושוק דאיתנהו בכולהו לא תני. ולמכוון זה העתיק רבינו המשנה. וסדר התנופה ביאר רבינו בפ"ט ממעה"ק הלכה ט' יעו"ש ודו"ק.) אמנם רבוותא בתוספות פירשו דהזרוע אינו נאכל רק לכהנים דיש לו חומר שלמי נזיר רק דלא בעי תנופה, ועוד פירש ר"ת דאינו נתבשל עם האיל אע"ג דגלתה רחמנא דמותר לבשלו עם האיל וכמו דאמרו פרק גיד הנשה זהו היתר מכלל איסור יעו"ש. ולפ"ז יהא מדוקדק מה דלא תני במשנתינו גבי הפר לה בעלה וגבי מדיר בנו בנזיר הך דאין להם זרוע דאתיא כתנא דסבר בפרק גיד הנשה דבכל מקום לחודא בקדירה אחרת מבשל לה ולא הותר לבשלו עם האיל בכל מקום ודוק. ומסתברא כפירוש רבינו דדוקא לענין אכילה ליום ולילה אחד דזה שייך לענין קדושת הקרבן דהא מרבי להו מקרא דובשר זבח תודת שלמיו מנין לרבות שלמי נזיר ת"ל שלמיו, הרי דהוי כמו תודה ותודה דבר הבא בנדבה ואטו תודת נדבה לא נאכלת ליום ולילה אחד כן שלמי נזיר כיון דנתקדשו לקדושת שלמי נזיר אינן נאכלין רק ליום אחד [יעוין זבחים דף ל"ו] אבל מה שנאכלין רק לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם הוא דוקא אם באין חובה חדשה רחמנא בנזיר לחם וזרוע אבל לא כשבאין שלא כמצותן והן באין נדבה שלא לגלח, ובפרט כי איסור זרות תלוי רק בזריקת דמים וכמו שאמרו במכות זר שאכל בשר חטאת לפני זריקת דמים שהוא פטור, א"כ כיון שאינו בא לחובה נאכל לבעלים כמו כל קדשים קלים וקרא קפיד לכל תנופות בנ"י לך נתתים יעו"ש ולכן כאן שאינו שייך תנופה אינו נאכל לכהנים, ועיין מנחות (דף פ"ט ע"ב) ובתוס' מנחות (דף ד') ובשירי קרבן כאן בנזיר, ובתוספות ישינים יומא (דף נ') כתבו דתמורת איל נזיר טעון זרוע ולשיטתם אזלי במנחות גבי לאחר מיתה דבעי זרוע ודוק בכ"ז:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.