אור זרוע/סעודה/קצט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ת"ר סדר בהמ"ז כך היא ברכה ראשונה הזן שני' ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ואומר קדושת היום באמצע. פי' רצה והחליצנו. אמר ר' אלעזר רצה לאומרה בנחמה אומרה בברכת הארץ אומרה בברכה שתקנוה חכמים ביבנה אומרה. וחכמים אומרים אינו אומרה אלא בנחמה בלבד ולא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם ברך יצא. חכמים היינו ת"ק. איכא בינייהו דיעבד לרבנן בתראי מהדרין לי'. פי' רבינו שלמה ובשבת מתחיל בנחמה בלבד כלו' אינו צריך לא להתחיל ולא לסיים בשל שבת אלא מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה בנין ירושלים קרי נחמה כל היכי דמתחיל בין רחם בין נחמנו עכ"ל. ופי' ר"ח בשבת בונה ירושלים בנחמה ואומר נחמנו ה' אלהינו ומסיים בנחמה ונחמנו בתוכה כי אתה בעל הנחמות ברוך א"י מנחם ציון ובונה ירושלים. וכן פי' הרב ר' יוסף דאורליינוש דרחם לשון תחנונים ונחמנו לשון נחמה כדכתי' והנחם על הרעה לעמך. וכן נראה בעיני דאמר בירוש' פרק סדר תענית כיצד רבי אחא ב"ר יצחק בשם ר' חייא רובא דצפרין יחיד בת"ב צריך להזכיר מעין המאורע מהו אומר רחם ה' אלקינו על עמך ישראל וכו' ואנו נוהגים להתפלל נחם ה' אלקינו אלא בערבית ושחרית שאינו עת נחמה אנו מתפללים רחם שהיא תפלת תחנונים ובמנחה שהיא שעת נחמה מתפללין אנו נחם ה' אלקינו. ושמעי' מינה דרחם אינו לשון נחמה אלא לשון תחנונים. וכן כתב בתשובת הגאונים הכי אמור רבנן ז"ל בת"ב ערבית ושחרית אומר בתפלה רחם ה' אלקינו עלינו וכו' וחותם בונה ירושלים לפי שהוא דומה כמי שמתו מוטל לפניו ואינו ראוי לקבל תנחומין. אבל במנחה הוא אומר נחם ה' אלקינו לפי שדומה כמו שנסתם הגולל וראוי לקבל תנחומין מיכן ואילך וכן הלכה ע"כ. הלכך בשבת דבעי להתחי' בנחמ' אל יאמר רחם אלא נחמנו וכו'. ויאמר רעינו זונינו פרנסינו כו' כההיא דירושלמי פר' אלו קשרים תני אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת. ר' (יעקב) [זעירא] שאיל לר' חייא בר בא מהו מימר רעינו זונינו פרנסינו בשבת א"ל טופס ברכות כך הוא ומותר. פי' הא דתני אסור לתבוע צרכיו בשבת היינו שלא יתקן תפלות ויסדיר תחנות ויאמרם בשבת כדרך שהוא עושה בחול אבל טופס תפלה שתקנו חכמים וקבעו להתפלל בכל יום מותר להתפלל אפי' בשבת אלא דרבנן לא אטרחוה משום כבוד שבת כדאי' פי' מי שמתו וההיא דפרק אלו קשרים ירוש' דתני אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת משום הכי מצלינן שבע ולא שמנה עשרה. ההיא משום הכי ל"ג לי' ותלמיד טועה כתבו על הגליון והכתיבו הסופר בפנים. ואומר רצה והחליצנו שהוא קדוש היום והא דמברכין רצה והחליצנו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת כו' ולא מברכינן אלהינו ואלהי אבותינו קדשנו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת כו' מצאתי עיקרו בפסיקתא בהפטרה ותאמר ציון למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אם אין לישראל זכות עשה להם בשביל ידידיך אברהם יצחק ויעקב וכל שאין להם זכות עשה בשביל ימינך הושיעה ימינך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע למה כל דרחים לך מטרף וכו' ע"ש מיכן קבעו חכמים רצה והחליצנו בשבת. מיהו איני יודע למה אין אנו מברכין כך אלהינו ואלהי אבותינו רצה והחליצנו וכו'. הלכך הכי מברך נחמנו ה' אלהינו בציון עירך ושמחנו מלכנו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו אבינו רעינו זוננו פרנסינו כלכלינו הרויחנו והרויח לנו ה' אלהינו מכל צרותינו ואל תצריכנו ה' אלהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם אלא לידך הקדושה המלאה והרחבה ולא נבוש לעולם ועד רצה והחליצנו ה' אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה כי יום זה גדול וקדוש הוא מלפניך לשבות בו ולנוח בו באהבה כמצות רצונך וברצונך הניח לנו ה' אלהינו ואל תהי צרה יגון ואנחה ביום מנוחתנו והראנו בנחמת ציון ובירושלים עיר קדשך כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות ומלכות בית דוד משיחך תחזירנה למקומה ותבנה ירושלים בימינו בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים שצריך להזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים. תניא ר' אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו. נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית. ר' יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו ניתנה בשלש בריתות וזו ניתנה בשלש עשרה בריתות. ר' אבא אומר צריך שיאמר בה הודאה תחלה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת וכל הפוחת ה"ז מגונה. פי' רש"י מלכות בית דוד בבונה ירושלים שעל ידו נתקדשה ירושלים. וצריך שיזכיר ברית בברכת הארץ שע"י ברית ניתנה לאברהם בפרשת מילה ואמר לו ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך. וצריך שיזכיר בה תורה שאף בזכות התורה ירשו את הארץ שנאמר למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ. וצריך שיקדים ברית לתורה כגון על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ועל חיים וחסד שחוננתנו. וצדיך שיאמר בה הודאה תחלה וסוף. נודך ה' אלהינו ועל כולם ה' אלהינו אנו מודים לך. הלכך מברך ברכה ראשונה בא"י אלהינו מ"ה הזן את העולם כולו בטובו בחסד וברחמים נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד בעבור שמו הגדול כי הוא זן ומפרנס לכל ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא בא"י הזן את הכל. ואינו מתחיל נברך שאכלנו כשהוא מברך ביחיד. וההיא לברכת הזימון שייכא ומן נברך עד ובטובו חיינו ברכת הזימון כדפרי' לעיל. אבל המזמן חוזר ומתחיל ברוך שאכלנו משלו כדפרי' לעיל. ואינו אומר תמיד לא חיסר לנו אלא לא חסר לנו כך פי' רבינו שמואל בן רבי' מאיר זצ"ל וקאי על המקרא דכתיב לא חסרת דבר. ומברך ברכה שניה נודך ה' אלהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ועל שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ועל חיים וחסד ומזון שחוננתנו ועל כולם ה' אלהינו אנו מודים לך ומברכים לך ויתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד ככתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך וזכור לנו ה' מהרה את ברית אבותינו ונקמינו מהרה משונאינו ובישועתך תרים ותגביה קרננו וכל החיים יודוך סלה בא"י על הארץ ועל המזון. ואינו אומר נודה לך אלא נודך כמש"כ רש"י. ואינו אומר אצל חמדה טובה ורחבה ברית ותורה חיים ומזון שהרי אומר ועל בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ועל חיים (חן) וחסד שחוננתנו תרתי זימני למה לי. וברית דקאמר אחר כך היינו ברית של נקמה שכרת עמנו ברית לנקמינו משונאינו והודאה תחלה וסוף היינו נודך על כולם אנו מודים לך וכל החיים יודוך סלה מעין חתימה ולאו ממניינא הוא. ומברך ברכה שלישית רחם ה' אלהינו עלינו ועל[1] ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך. ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו אבינו רעינו זוננו פרנסינו כלכלינו הרויחנו הרויח לנו ה' אלקינו מכל שונאינו. ואל תצריכנו ה' אלקינו לא לידי מתנת ב"ו ולא לידי הלואתם אלא לידך הקדושה והמלאה והרחבה ולא נבוש לעולם ועד ובנה ירושלים עה"ק ב"ב בא"י בונה ירושלים. ואינו אומר אבינו מלכנו רועינו אלא אבינו רועינו ואינו מזכיר מלכנו שכך כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק שירליאן שכל האומר אבינו מלכנו רועינו אינו אלא טועה. ואינו אומר רועינו. אלא רעינו רי"ש בחטף בלשון בקשה וי"א רועינו על שם ה' רועי לא אחסר. ואומר זונינו זיי"ן בשורק בלשון בקשה כלומ' זון אותנו כמו פרנסינו כלכלינו שהם לשון בקשה. (א"ר יוחנן) פליגי בה אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן חד אמר הטוב והמטיב צריכה מלכות וחד אמר הטוב והמטיב אין צריך מלכות [מאן דאמר צריכה מלכות דרבנן ומאן דאמר אין צריך מלכות] קסבר דאורייתא. פי' רש"י מאן דאמר צריכה מלכות קסבר דרבנן. הלכך לאו ברכה הסמוכה לחבירתה היא שאינה (מברהמ"ז) [מברכת הארץ] ומ"ד אינה צריכה קסבר דאורייתא היא (ומברהמ"ז) [ומברכת הארץ] היא כדאמר לעיל אשר נתן לך זו ברכת הטוב והמטיב והוי לה סמוכה לחבירתה ומיהו פותח בה בברוך שפתיחתה היא חתימתה שכולה הודאה אחת היא ואינה הפסקה ודומה לברכת הפירות והמצות. אמר רבה בב"ח אמר ר' יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות מאי קמ"ל כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה והא אמר ר"י חדא זימנא. אמר ר' זירא לומד שצריכה שתי מלכות חדא דידה וחדא דבונה ירושלים אי הכי ברכת הארץ נמי תיבעי. אלא ברכת הארץ היינו טעמא דלא בעיא דהויא לה ברכה הסמוכה לחבירתה. בונה ירושלים נמי לא תיבעי דהויא לה ברכה הסמוכה לחבירתה. הוא הדין דאפי' בונה ירושלים נמי לא תיבעי אלא איירי דאמר מלכות בית דוד לאו אורח ארעא דלא למימר מלכות שמים. פירש"י הלכך מהדר לה בהטוב והמטיב ואמר הכי מלך העולם והמלך הטוב והמטיב. ורב פפא אמר ה"ק צריכה שתי מלכיות לבר מדידה פרש"י כמו אבינו מלכנו אדירנו כו'. והכי קיי"ל הטוב והמטיב דרבנן כדפרישית לעיל וקיי"ל כר"פ דצריכה שתי מלכיות לבר מדידה. מורי רבינו שמחה זצ"ל משפיר"א מצא באגדה. שצריך לומר שלש טובות ושלש גמולות. ופי' דהטובות דומיא דגמולות לשעבר. והוה. ולהבא. הוא גמלנו. והוא גומלינו. והוא יגמול בעדינו וכן הטובות המטיב שבכל יום ויום הוא מטיב עמנו והוא ייטיב לנו. אבל הטוב אינו רואה שיהא מן המנין. דמשמע דהקב"ה שהוא טוב וכן היה נוהג לומר. הלכך מברך הכי. ברוך אתה ה' אמ"ה האל אבינו מלכנו אדירנו גואלינו יוצרנו קדושנו קדוש יעקב רועינו רועה ישראל המלך הטוב והמטיב שבכל יום ויום מטיב עמנו לחן לחסד ריוח ורחמים הצלחה וברכה וישועה ונחמה וכל טוב. ואומר הרחמן הוא בשבת כדרך שאומר בחול כגון הרחמן הוא יצילנו מן העניות. הרחמן הוא ינקום דם עבדיו ואין בו משום שואל צרכיו בשבת כדברי רבינו אפרים זצ"ל כדפרישית בהלכות מוצאי שבת:
- ↑ עי' עיון תפלה (בסידור אוצר התפלות, בסוף תפילת שמונה עשרה, עמ' 376 ד"ה עלינו ועל כל ישראל) שתמה על זה מדברי המחזור ויטרי (ח"ב סי' קנה): "ר' מאיר בר' יצחק מוורמייזא דקדק שצ"ל עלינו ועל כל ישראל שאז כוללנו עם כל ישראל, שאם יאמר עלינו ועל ישראל משמע שאין אנו בכלל ישראל ואמר שמואל (ברכות מט, ב) אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל, וכן נוהג לומר בצבורו בוורמייזא, ורש"י אמר יישר" עכ"ל, ולפי זה קשה על מה שמצאנו באור זרוע כאן רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך בלי תיבת כל, ונשאר בצע"ג.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |