אור זרוע/מתנות כהונה/תעט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png מתנות כהונה TriangleArrow-Left.png תעט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ ובח"ל בפני הבית. בעודו קיים. ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין. ותנן נמי ראשית הגז נוהג בארץ ובח"ל בפני הבית. בעודו קיים. ושלא בפני הבית. הרי שנינו שהמתנות נוהגות בח"ל ונוהגות בזמה"ז. ואשכחן נמי אמוראים דיהבי מתנתא ושקלי מתנתא כדאמר בגמרא עולא יהיב מתנתא לכהנתא. סבר כהן ואפי' כהנתא ופסקינן הלכתא כוותי'. ורב כהנא ישראל הוה ואכיל בשביל אשתו שהיתה כהנת. וכן ר"פ אכיל בשביל אשתו. ורב (דימי) [אידי] בר אבין אכיל בשביל אשתו ואביי נמי הוה חטיף מתנתא ושקיל ליה ובפ"ק דשבת רב חסדא הוה יתיב ונקיט מתנתא. דכהן הוה כדאמר שמונים זוגות אחים כהנים היו נשואים שמונים זוגות אחיות כהנות ובדקו מסורא ועד נהרדעא לא אשכחן אלא תרתי בנתי' דרב חסדא דהוו נסיבי לרמי בר חמי ולמר עוקבא בר חמא. ואמר רב חסדא האי טבחא דלא מפריש מתנתא להוי בשמתא דה' אלקי ישראל. אמר רבא בר רב שילא הני טבחי דהוצל קיימי בשמתא דרב חסדא הא עשרין ותרתין שנין. למאי הלכתא אשמעי' רבא בר רב שילא דהא כמה שנין קיימי בשמתא. אילימא לאשמעי' דלא רמי עלן למנגדינהו אלא לשמותינהו. והתנן במה דברים אמורים שיש קצבה במלקות בארבעים במל"ת שכבר עבר עליה וא"א לחזור ובכך ענשו הכתוב. אבל מ"ע המוטלת עליו כל שעה לעשות והוא אינו רוצה מכין אותו עד שיקבל לעשות או עד שתצא נפשו. אלא להכי אשמעי' דקנסי' לי' בלא התראה מפני שמותרין ועומדין הן זה במה שנים. כי הא דרבא קניס אטמא. כל הירך לוקח מן הטבח שלא הפריש מתנות ונותנה לכהן. רב נחמן בר יצחק קניס גלימא אם אינו מוצא בשר לוקח טליתו מעליו. הא למדת שהיו נוהגין אחר חורבן הבית בח"ל להפריש מתנות א"כ על מה הם סומכים עתה שאינן נותנין. ומצאתי לדם סמך וסעד טוב שכבר שאלו לדבר זה לרבינו שלמה זצ"ל והשיב ששאלתם על זרוע והלחיים והקיבה למה לא נהגו ליתנם לכהן והרי משנה שלימה שנוהגי' בפני הבית ושלא בפני הבית ונהגו בהם אמוראי בתראי. נאמנים עלי דבריכם מי ימחה ביד הנותנים אלא כל הנותן תבא עליו ברכה. אבל נהוג העם כר' אלעי דאמר עליהם ועל ראשית הגז שאינן נוהגים אלא בארץ כדתניא בפרק ראשית הגז ר' אלעאי אומר מתנות אינן נוהגי' אלא בארץ וכן היה ר' אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. ודקשיא למר דאמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא כר' אילעאי בראשית הגז אבל במתנות לא אמר. בימי רב נחמן בר יצחק לא נהוג אכתי. השתא חזי מר דנהוג. וכי היכי דלא מיחו אמנהג דראשית הגז מלמעבד כר' אילעאי אנן נמי כי הדור נהוג במתנות סמכי' עלי' ולא מחינן. דתרווייהו חד טעמא להו דגמר נתינה נתינה מתרומה. והנותן יטול שכר שלם דכל היכא דאמר נהוג לא מבעי' דלא דרשי' בפרקי אלא אפי' אורויי לא מורינן ואי עביד לא מהדרי' להו. ובפ"ק דשבת פי' נמי הכי גבי רב חסדא דאע"ג דר"ח בח"ל הוה לאילפי' מינה שינהוג בזמה"ז. והאידנא נהוג כר' אילעאי בראשית הגז והשתא חזינן דנהוג אף במתנות. וההיא דריש פ' שילוח הקן דאמר ר' אבין ור' מיאשא חד אמר כל היכא דתנן בארץ ובח"ל שלא לצורך. דהא חובת הגוף נינהו ופשיטא שנוהגות בח"ל. לבד מראשית הגז. דנשנית לצורך. לאפוקי מר' אילעאי דאמר אין ראשית הגז נוהג אלא בארץ והשתא אמאי לא קאמר לבד ממתנות נמי. ההיא לא קשיא דהתם פי' רבינו שלמה דה"ה נמי דבמתנות נשנית לצורך והאי דנקט ראשית הגז משום דעלה אמרה ר' אילעאי בהדיא. ואיני מבין דהא תרווייהו איתנייהו בברייתא מתנות וראשית הגז: אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה א"ר יצחק אמר רבי יוחנן כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאלו אוכל טבלים. כתב ר' יצחק אלפס ולית הלכתא כוותי' דמתנות אין בהם משום קדושה אלא חובת הטבח הן דאי לא יהיב להו הוא ניהו קאי באיסורא. אבל בשרא שרי. וגרסי' נמי בסוף הדין פרקא והרי מתנות דלא טבלי אלמא דבר ברור הוא דמתנות לא טבלי. וכן הלכתא עכ"ל:

סליקא לה הלכות שחיטת חולין

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף