אוצר הגאונים/מבוא לעירובין ופסחים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אוצר הגאונים מבוא לעירובין ופסחים

כרך־תאומים זה למסכת עירובין ופסחים כאחד, שלישי הוא בסדורו של אוצר הגאונים על כל הש"ס וקובע חזקה לשטתו. בשני הכרכים הראשונים היה עדיין אוצר זה כולו בגדר "נסיון", ובכרך השלישי הזה הנה יוצא הוא מכלל נסיון ובא לכלל חזקה. מעתה כל חכם לב אשר יתבונן אל תבנית הבנין הגדול הזה ואל יסודו אשר נקבע בשלשת הכרכים הראשונים האלה, ידע להעריך גם את השיטה המקורית הזאת, להעמיד את תלמוד–הגאונים על מתכונתו וצביונו, וגם את סדר העבודה אשר נקבע כבר בסדורו של האוצר הגדול הזה. אמנם כל שלשת הכרכים גם יחד אינם מהוים עוד אלא כחלק הששי או השביעי מכל תשובות הגאונים ופירושיהם על כל התלמוד בבלי.

ובכל זאת כמדומני כי לא אשתבש אם אזכיר מעכשיו כאן את אותה הקריאה אשר קרא מאור עינינו הרמב"ם ז"ל בכתבו „להדרת רבי יהונתן וכל החכמים והחברים” לאמר: „אנשים גדולים ככם הם ידעו מה שעשיתי, שהרי קרבתי דברים מרוחקים, מפוזרים ומפורדים בין הגבעות וההרים” (תשובות הרמב"ם, פאר הדור סי' מ"א; דפוס ליפסיא סי' מ"ט). וכמה גדול ורב ערך הוא הכנוס והסדור הזה גם בשביל מפתח נאמן לתשובות הגאונים ופירושיהם יכול להעריך כל מי שישוה דבר ממפתח לתשובות הגאונים של ר"י מיללר ז"ל לענינו באוצר הגאונים. ואם אמנם „שגיאות מי יבין והשכחה מצויה” וכל שכן בעבודה גדולה ורחבה כזו ההולכת ונעשית רק על ידי יחיד ומתוך: „כח כשל ולב קץ ורוח קצרה”, על כל פנים אך מעטות תהיינה השגיאות בכל כרך וכרך. ויחד עם ההשמטות וההוספות אשר תבאנה בכרך מיוחד עתידות גם הן להתקן.

וכבר הגדתי במבואי הקצר גם לכרך הראשון גם לכרך השני מקצת הקושי הגדול בעבודת ההבחנה של פסקאות הגאונים המובאים בספרי הראשונים הן מפורש והן בסתם, וביחוד הדברים המובאים בשם פי' סתם בספר הערוך. וקשה ביותר היה הדבר בכרך הזה אחרי שלא זכינו לרוב פירושי הראשונים על מסכתות עירובין ופסחים ואי אפשר היה איפוא להקיש מאחד על השני. לפיכך נחשבה כבר אצל הקדמונים (רעיא מהימנא, פ' כי תצא) מסכת עירובין כמסורת "עני" ראשונה (ערובין, נדה, יבמות). כי אמנם עניה ודלה מאד היא מסכת זו בפירושי הראשונים ז"ל שהיו מתאבקים בעפר הגאונים ומזכירים שמם תמיד.

אך בהא לחמא עניא יש להכניס תחלה מסכת פסחים שאפילו חידושי הרשב"א לא נמצאו עליה לא בדפוס ולא בכתב יד. והנה גם רב האיי גאון שחיבר פירוש למסכת עירובים ואשר קטע ממנו נמצא בכתב יד (אוצר הפירושים סימן ב') ובפסקא אחת שהובאה בערוך כתוב מפורש: „זה פירש הגאון בעירובין” (אוצר הפירושים סימן כ'), גם הוא, כנראה, לא חיבר פירוש מיוחד למסכת פסחים. ואף אלו הפסקאות הבודדות ממנו שנמצאו במקומות ספורים אינן, כנראה, אלא קטעי פירושים מתשובותיו, ולא מפירוש מיוחד למסכת זו. גם מהבטוי האחד: „זו גמרא (גירסא?) של רב האיי גאון” (אוצר הפירושים לפסחים צד 147, סימן ס"ה) אין עוד להביא ראיה על פירוש מיוחד למסכת זו. ומפליא הדבר ביותר אחרי שבימי הגאונים הלא טיפלו ביחוד במסכת זו וגם חלקוה לשתים, כמה שכתב המאירי בפתיחתו ובראש ערבי פסחים: „זה שהוא תופס לשון ערבי (בלשון רבים) מפני שהפרק הזה מקומו בסוף פסח שני (פ"ח: מי שהיה טמא), שזאת המסכתא (פסח ראשון) ומסכת פסח שני (פ"ה, וק, ז', ח', ט') היתה בחבור רבינו הקדוש מסכת אחת וכו' אלא שבימי הגאונים חלקוה לשתים, וקראו הראשונה: פסח ראשון והשניה: פסח שני וגם העתיקו פרק ערבי פסחים ממקומו שהיה אחרון לכל הפרקים ושמוהו אחרון לזה החלק הראשון, ר"ל פסח ראשון”.

שני הכרכים הראשונים נדפסו בחיפה (ורק המבוא והשער של הכרך השני נדפסו בירושלים). אך הכרך השלישי הזה נסדר ונדפס כולו בירושלים. והספר השני של הכרך, מסכת פסחים, נסדר ונדפס תחלה לפני הספר הראשון, מסכת עירובין. ומפני שנוי המקום, המצב, המגיה והמסדר־בדפוס יש אשר נגרע ערך העבודה וההגהה של הספר השני מכרך זה והשגיאות שנפלו, לפעמים אמנם רק בחלק מן הגליונות, נרשמו יחד את התקונים בסוף הספר.

זאת תודת־לבבי העמוקה אני מביע בכרך הזה ביחוד לכבוד האוניברסיטה העברית ולכבוד אגודת הרבנים C.C.A.R. באמריקא ובראשה ידידי הגדול הרה"ח המהולל הלל גרשם ד"ר ענעלו, הי"ו, על כל הטוב אשר עשה עם אוצר הגאונים בכלל ועם הכרך השלישי הזה בפרט. יהי נועם ה' עליהם ומעשה ידיהם יכונן סלה! ואני תפלה: יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתעמידני בקרן אורה ואל תעמידני בקרן חשכה, אל ידוה לבי ואל יחשכו עיני על הימים עדי אזכה לראות בצאת אוצר הגאונים כולו לאור!

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף