אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/תמוז/כז

יום שלישי כ"ז תמוז - רבי שמואל רוזובסקי

האם 'גואל הדם' הוא 'תובע'?

בגמרא במסכת סנהדרין (מה:) איתא: מנין שאם אין לו גואל [- הדם, לנרצח] שבית דין מעמידין לו גואל, שנאמר "בפגעו בו" מכל מקום. וביאר הר"ן שהגמרא עוסקת בין ברוצח במזיד ובין ברוצח בשוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו ובא לבית דין לדונו, שגואל הדם טוען טענותיו בפני בית דין על שראוי להמיתו, ואם אין לו גואל הדם בי"ד מעמיד אדם אחר תחת גואל הדם שיטעון בחובת הרוצח.

מדברי הר"ן הללו למד רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל (שיעורים סנהדרין י. ועוד) שגדרו של גואל הדם הוא שחשוב כ'בעל דין' לטעון טענות לחייב את הרוצח.

והביא ראיית חכם אחד ליסוד זה, מדברי הגמרא בשבועות (לד.) שם לומדת הגמרא מפסוקים למעט שאין חיוב קרבן שבועת העדות בעדות דיני נפשות, ולכאורה קשה מה צריך פסוק למעטו משבועת העדות, הלא בגמרא בשבועות (לא:) מבואר שאין חיוב קרבן שבועת העדות אלא אם כן שומעים מפי התובע שתובעו להישבע, וכיון שבדיני נפשות אין תובע ממילא לא שייך בהם דין 'שבועת העדות'. אלא מוכח מכך שהוצרכה הגמרא למעטו, שגם בדיני נפשות יש 'תובע', והוא גואל הדם, וכדברי הר"ן.

אמנם רבי שמואל דוחה הראיה שכן הרמב"ם (ריש הל' עדות) כותב שהעד מצווה להעיד בבית דין בכל עדות שיודע... והוא שיתבענו להעיד בדיני ממונות כו'. ובכסף משנה כתב שמקור דברי הרמב"ם הוא מדברי הגמרא הנזכרים שאין חייבים קרבן שבועת העדות בלא תביעת הבעל דין. ומדברי הרמב"ם מבואר שמה שצריך שיתבענו בבית דין אינו דין בחיוב קרבן שבועה, רק שבלא זה אינו מצווה להעיד וממילא לא שייך בו קרבן שבועה. ולפי זה בדיני נפשות שיש צווה להעיד בלאו הכי [כמשמעות דברי הרמב"ם שלא אמר שצריך שיתבענו אלא 'בדיני ממונות'], שייך חיוב קרבן שבועה גם בלי תביעת הבעל דין.

רבי אליהו דיסקין שליט"א הביא ראיה לנדון זה מפסוק מפורש בפרשתנו, "ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה" (במדבר לה כד) - הרי מפורש יוצא כי המשפט הוא בין המכה ובין גואל הדם.