אבני נזר/חושן משפט/קמ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר חושן משפט קמ

סימן קמ

ב"ה אור ליום ועש"ק ואתחנן קראשנעוויטץ.

שוכט"ס לכבוד ידי"נ המאוה"ג החסיד משכיל מפואר כקש"ת מו"ה ליפא נ"י.

בהגיע מכתבו מאד שמחתי בשלומו הטוב כמה פעמים הייתי משתוקק לראותו יהי שלום בחילו:

דבר השאלה שתוכן שלה באחד ששכר חנות לשענק ובית סמוך לו ובא השני ושכר אצל הנכרי ההוא מעבר השני שענק ובית ושני הבתים פתוחים להשער אשר ההילוך להבית הוא דרך השער ההוא וכמה פעמים הולכים הקונים דרך השער, לפענ"ד הדין עם מעכ"ת להלכה אף שאינני מסכים בעיקר טעמו מ"מ הדין ברור לפענ"ד עם הראשון:

והנה מקור הדין פרק לא יחפור (כ"א.) א"ר הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה אחרינא ואוקי ריחיא דינא הוא דמעכב עילוי' דא"ל פסקת לחיותי מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנות חבירו כו' ואינו יכול למחות בידו שיכול לומר אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי תנאי הוא כופין בני מבואות זא"ז שלא להושיב ביניהם חייט כו' ולשכנו אינו כופהו רשבג"א אף לשכנו כופהו, והנה פשט הברייתא דדווקא כשדר במבוי כמוהו אינו יכול למחות בידו מלעשות ג"כ אותו מסחר אבל שיסע ממקום אחר לכאן אינו רשאי, וזה דקדוק לשון הברייתא שיכול לומר אני עושה בתוך שלי דכשהמקום שלו אינו יכול למחות בשלו אבל שיקנה או ישכור מקום לשם אותו אומנות יכול למחות לכ"ע:

ובתר הכי אמרינן ארבדר"י פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגי לא מצי מעכב בר מבואה אבר מבואה דנפשי' לא מצי מעכב בר מבואה אבר מבואה אחרינא מאי תיקו, ולכאורה איבעיא זו מפורשת דכופין בני מבואות זא"ז שלא להושיב ביניהם חייט כו', ולפענ"ד י"ל דהכא מיירי דומיא דבר מתא אבר מתא אחריתא שמביא סחורה לשוק למכור דבזה יכול ג"כ לומר אני עושה בתוך שלי שהשוק רה"ר לכל העולם ואעפי"כ יכול למחות בידו, ודומיא דהכא בר מבוי אחר שמביא למבוי זאת סחורה למכור ומבוי זאת ג"כ הפקר לכל אינו יכול למחות בידו מטעם הנ"ל, אבל כשאינו יכול לעשות אומנות רק ע"י שישכור בית ובית ההוא קודם ששכרו אינו שלו אין לו רשות לשכור בית לשם, כן הי' נ"ל, אבל הנה בקושיא זו נתקשו הראשונים ז"ל, ודעת הרמב"ן דאיבעיא בר מבואה אב"מ אחריתא מיירי רק כשדר במבוי אחרת סמוך לו דהוי שכנו לגמרי, והבר"י, הובא בשטמ"ק, פירש דמיירי כשאינו רוצה לכנוס רק שרוצה לעכב על בן מבוי אחרת הסמוך שלא יושיב אומנתו אצל מבוי של זה חוץ למבוי, והנה לפי פירושי דידי בנ"ד הדבר פשוט דאסור, וכן לפירוש הרמב"ן והר"י ה"נ, ולא מבעיא כשהי' דר במבוי אחרת אלא אפי' כשהי' דר באותו מבוי מ"מ אין לו רשות לכנוס לחצירו בפרט בנ"ד שהשער בשותפות:

אך בש"ע פסק כפירוש הר"ן אף שדחאו הרמב"ן וכתב עליו שאינו נכון דברייתא מיירי רק כשבעל האומנות הוא ממקום אחר ושייך בכרגא דמתא, ולפי פסק דין דהועלה בתיקו ובשטמ"ק הביא דיעות בזה אי אזלינן לקולא או לחומרא ואמנם בש"ע פסק גם בזה לקולא, ואולם אפי' יהבינן לי' כל הני קולי צריך חקירה אם לפי שכר דירתו ומכס המלך וזה יכנוס בגבולו ולא ישייר לו מהריוח הא כתב הר"י מיגאש וכן פסק הד"מ סי' קנ"ו במעשה דאביאסף דבזה כ"ע מודו דאסור, ועיין בר"י מיגאש שפירש כן הא דשאני דגים דיהבי סיהרא עיי"ש:

ואמנם אפי' עדיין ישאר רוב פרנסתו נלפע"ד ג"כ דאסור ונלמד מהא דפרק המקבל (ק"ח) האי דעבר ביני שותפי מסלקינן לי' ופירש הרמב"ם פי"ב מהל' שכנים ה"ד שקנה מאחד השותפין חלקו וכתב הה"מ שדינו של הרמב"ם אמת לכל הפירושים וסיים הרמב"ם שלא יכנוס זר ביניהם, והוא אפי' בלא דינא דבר מיצרא, וה"נ כיון שהב"ש הוא בשותפות עם העכו"ם והוא רוצה לשכור הבית שער ג"כ מסלקינן לי' שלא יכנוס בדבר שלחבירו שותפות בו. ואף דשם רק כשנותן השותף המעות וקונהו בעצמו היינו דאל"כ לא נפסיד למוכר ואם קנוהו מעכו"ם ודאי לא שייך טעמא דלא יכנוס זר ביניהם, דהא טוב לו שותף זה משותף העכו"ם וארי' אברחי' לי' ממצרי' משא"כ הכא שהמוכר עכו"ם ולא חיישינן להפסידא דידי' וכמ"ש הפוסקים בסי' קנ"ו בענין פסידא דלוקחים עכו"ם לא חיישינן ולא שייך לומר ארי' אברחי' לי' ממצרי' שמבריח ממנו הארי ונכנס בו דוב אורב מקפח פרנסתו ושקולי טיבותי' ושדיא אחיזרי ושוב מסלקינן לי' אפי' בלא מעות ואסור לשכור הבית שער ההוא מהעכו"ם שלא יכנוס בדבר שיש בו שותפות, ובפרט בנ"ד שמזיקהו במה שנכנס בשותפות ההוא דבכה"ג פסק הרמ"א דאפי' במטלטלין שייך דינא דעבר ביני שותפי ואפי' יאמר שלא יכנוס לא הוא ולא הקונים דרך הבית שער ההוא לא צייתינן לי' דאנן סהדי דאערומי קמערים:

ע"כ נפלע"ד דשכירות ההוא מהעכו"ם באיסור גמור ומחויב להחזיר הערבון לעכו"ם וכייפינן לי' ע"ז כההיא דעבר ביני שותפי, ובעיקר הדין שכתב מעכ"ת דמטעם אומדנא יקשה מהא כתובות פ"ו דחזר ומחלו מחול ולמאן דלא דאין גרמי מגבי לי' דמי חספא בעלמא, ומ"מ לענין הדין הדעת נוטה כמו שפסקתם:

ובזה אצא ואו"ש לכת"ר וה' יתן ברכה והצלחה וכ"ט כנפשו ונפש ידידו הדו"ש:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף