אבני נזר/חושן משפט/קלח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר חושן משפט קלח

סימן קלח

ב"ה יום ד' ויקהל תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב.

שלום לכבוד הרב החריף הבקי כש"ת מו"ה יעקב יצחק נ"י האבדק"ק ראספשי.

בענין מ"ש הנוב"י שיתן וועקסיל שאם תשתפה ולא ירצה ליתן גט מחדש שיתחייב לשלם הוועקסיל וחשש גט מעושה ליכא דסומכין על רמ"א סי' קל"ד שעשה מחלוקת בין מהרי"ק לתשו' רשב"א וגם כתב בד"מ שהריטב"א סובר ג"כ דלא כרשב"א וכ"כ ברמ"א שאפי' גירש מחמת השבועה מותר בדיעבד, ולענ"ד אין כאן מחלוקת דהרשב"א והריטב"א ומהרי"ק בשיטה אחת ומפורש בריטב"א כרשב"א, והנה בב"י בשם הר"ר מיימון דראובן שקנס עצמו אם לא יגרש ואח"כ גירש לא הוי גט מעושה וכתב בד"מ שכן כתב מהרי"ק בשורש ס"ג דכל ששיעבד עצמו בקנס לא מקרי אונס הואיל ועשה מרצון נפשו וכן הוא בתשו' הריטב"א שאכתוב בסמוך ולפנינו לא נמצא בדבריו תשו' ריטב"א אולי הוא בד"מ הארוך ובודאי כוונתו לתשו' ריטב"א שהביא ב"י סי' קנ"ד בנשבע לגרש וגירשה קודם שיתירה לו דלא חשיב אונס הואיל דשבועה זו הוא הביאה על עצמו ואם נתחרט הי' לו לבקש צד להיות נקי משבועה או לגלות דעתו שמסר מודעא עכ"ל ועפ"ז כתב רמ"א בשם ריטב"א דאפי' גירש מכח השבועה הגט כשר והבין הרמ"א דמ"ש ריטב"א הי' לו לגלות דעתו למסור מודעא היינו מודעא ממש שיאמר שאנוס הוא ואינו נותן מרצונו, אך בש"מ ב"מ ס"א ד"ה מה להנך שכן שלא מדעתו בשם ריטב"א ז"ל הנותן מתנה לחבירו ובשעת המתנה מוסר מודעא כי מפני חיוב השבועה הוא שעושה קרוב הדבר שאין מתנתו כלום ואצ"ל דבגט כיוצא פסול הריטב"א עכ"ל הרי דאף שאינו מודעא ממש שהוא אונס רק שאומר שעושה כן מחמת השבועה פסול וזה היפך דברי רמ"א בשמו שאם גירש מחמת השבועה כשר ולפנינו בריטב"א שבש"מ הנ"ל שפסול וזה כוונת דבריו בתשובה ג"כ לגלות דעתו למסור מודעא ואם הי' מודעא ממש אין זה גילוי דעת רק דיבור שלם אך כוונת דבריו ג"כ כמ"ש הש"מ בשמו שאומר שמגרש מחמת השבועה וזה גלוי דעת שהוא אונס ולפ"ז דברי ריטב"א הם ממש כמ"ש רשב"א בתשו' שאם לא הי' רוצה לגרש והללו מתרין בו מצד הקנס ומחמת יראה זו גירש פסול ואין זה סתירה לדברי ה"ר מיימון ששם לא אמר אח"כ שרק מחמת הקנס גרשה ואמרינן שכשם שבתחילה בשעה שנתחייב קנס הי' רוצה לגרשה שהרי אז לא הי' אונס כן גם עכשיו הוא ברצון זה וכן י"ל במהרי"ק דמיירי שלא אמר תחילה שאינו רוצה לגרשה ורק מחמת השליש שלא רצה להחזיר גירשה, אך את"ל שמהרי"ק פליג וס"ל דאף כה"ג לא מקרי אונס מ"מ לא פסק רמ"א כמהרי"ק כנגד רשב"א אלא מפני שחשב שהריטב"א וה"ר מיימון בשיטת מהרי"ק אבל אם הי' רואה דברי ריטב"א שבש"מ שהריטב"א בשיטת הרשב"א וממילא מובן שמה"ר מיימון אין ראי' למהרי"ק אפשר לא הי' פוסק כמהרי"ק להקל באיסור א"א נגד תרי תקיפי קמאי רשב"א וריטב"א, וידוע שס' שיטה מקובצת לא נתגלה בימי רמ"א ז"ל אך תשו' הר"י בן הרא"ש שהביא ב"י סי' קנ"ד באסר על עצמו הנאת תשמיש אשתו אם ישחוק נוסף לזה נשבע לגרש אם ישתוק ועבר ושחק והשיב שמושבע ועומד לגרש וב"ד כופין אותו לקיים שבועתו וגט הניתן בכפי' זו גט הוא שכל דבר המוטל על אדם לעשות כופין אותו לעשות והמעשה קיים עכ"ל, וכ"ש אם גירש בלא כפי' מחמת השבועה שגיטו גט ודלא כריטב"א הנ"ל וראיתי לרשד"ם חיו"ד סי' ק"ו דר"י בן הרא"ש חולק על הריטב"א דהריטב"א לא התיר אלא בדיעבד ור"י בן הרא"ש התיר לכתחלה הנה דס"ל שאין מחלוקת רק בלכתחלה ודיעבד והנה גם הוא לא ראה דברי ריטב"א שבש"מ והנה הדבר מחלוקת רבוותא ומאחר שלדעת רשב"א וריטב"א אם יאמר אח"כ שמחמת הוועקסיל מגרש יהי' הגט פסול אי יכנוס עצמו לכתחלה בפלוגתא דרבוותא, עיינתי בנוב"י וראיתי שגם הוא ז"ל לא רצה לסמוך על דברי רמ"א הנ"ל לבד דבקנס לא חשוב גט מעושה אך כתב שלא יחייב עצמו בקנס רק אם לא יגרשנה וישא אחרת והשתא אינו אנוס, שבידו שלא יגרשנה ולא ישא אחרת ותמהני שהרי נושא אחרת ולכשתשתפה ויהי' נשוי אחרת יהי' מוכרח לגרשה, ועוד אפי' לא יהי' נשוי אחרת רק שדעתו לישא אחרת דפשיטא לי' שלא יהי' גט מעושה ומדמה למ"ש הלבוש במי שברחה אשתו ממנו וקנס עצמו באם תחזור אשתו לא יגרשנה ואח"כ גירשה לא חשוב גט מעושה שהרי בידו שלא להחזירה ולא לגרשה ותשב עגונה כל ימי' ה"נ הרי בידו שלא לגרש ולא לישא אחרת ואחר המחילה מכבודו הרמה אין הנידון דומה כלל, להא דלבוש דהתם כיון שגירשה הרי לא החזירה וכיון שבאמת לא החזירה שוב אין שום אונס על הגירושין דבמה שלא החזירה לבד נפטר מקנס אבל בעל זה שבאמת ישא אחרת שוב הוי אנוס על הגירושין שאם לא יגרש יהי' מוכרח או ליתן קנס או שיהי' עגון ולא ישא אשה והיא רוצה לישא ולא ישלם ע"כ מוכרח לגרש וזה פשוט ע"כ אין נ"ל לעשות שום בטוחות על הגירושין מחדש רק להשליש גט ביד שליח:

נשוב להנ"ל שאם יאמר שמחמת הוועקסיל הוא מגרש יהי' פסול לדעת רשב"א וריטב"א ולכאורה יש לפקפק שהרי בשעת נתינת גט הוא מבטל כל מודעות וכן כל הדברים שגורמים ביטול הגט וא"כ גם דיבור זה יתבטל אך גם הא לא תברא שהרי בידוע שהוא אנוס לא מהני ביטול מודעא דדל מודעא מהכא הא הוי תלוהו ויהיב דלא מהני וכמבואר בפוסקים והכא הרי ידוע אונסי', הוועקסיל שמשלש, רק כשאינו מגלה דעת שמחמת זה הוא מגרש אמרינן שכשם שתחילה כשנתן הבטוחות הי' ברצון כן בסוף בשעה שגירש הי' ברצון אבל כשאמר אח"כ שמחמת אונס מגרש הרי חזינן שנשתנה דעתו ושוב אין ראי' ממה שתחלה הי' ברצון ושוב נשאר אונס בעצם ולא מהני ביטול אח"כ, ומריש הי' ק"ל לדעת רשב"ם ב"ב מ' בהא דבגט אין צריך לידע אונסו דהטעם משום דבודאי אנוס הוא דאל"כ כיון שאינו מקבל ממון אי ניחא לי' למה מוסר מודעא עיי"ש א"כ איך מועיל ביטול מודעא אח"כ כיון שנודע שאונס הוא מ"מ אין משם ראי' לנ"ד דהתם מ"מ לא ידעינן מעצמינו שהוא אונס רק שהאמנינו לו מחמת הנ"ל וכשחזר ומבטל ואומר שאינו אונס נאמן אך בנ"ד הא חזינן שנשתנה דעתו ממה שהי' תחילה ושוב ידעינן באונסי' הוא הבטוחות שנתן ולא יועיל ביטול:

יען שדין זה לחלוק על הנוב"י חדש הוא נכון שיסכימו ע"ז שני גדולים ואם ימצא גדול אחד תשובה על זה, ישלח אלי תשובתו, ופשוט שכל דברינו אם גם הממשלה תסכים כנהוג אצלם בחסדי השם שנתן בלבם להתנהג בעניני אישות עפ"י ד"ת:

דברי הד"ש הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף