שער אפרים/קיא

שער אפרים קיא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה קיא

במוצאי יום החתימה. התולה ארץ על בלימה יאריך ימיו ושנותיו בנעימה. ולחדש בכל יום בתורת י"י תמימה. הוא אהובי האשל הגדול המופלג בדורו כל העולם צריכים לאורו ר"מ ואב"ד דק"ק ניקל שפורג כ"ש מהר"ר מנחם מענדל נר"ו:

הנה כתב נבחר לשון צדיק קבלתי זה שבועות שתים שהן ארבע ע"י חתני החכם השלם הדיין המצויין כמהר"ר יעקב נר"ו, והגיד לו מעל"ת שרוצה בתשובה שלימה ממני על כתבו ובכן עיינתי בדברות קדשו והיו לי למשיב נפש וחרותים על לוח לבי ואשיב לו על ראשון ראשון כו' אודות אשר האריך מעל"ת קצת שאין כותבים הגט אא"כ מכירים שמותיהם זה היה קצת ללא צורך באשר שהוא פשוט רק דבר א' ראיתי בכתבו דמר וז"ל זה שרוצה לשלוח גט לאשתו לעיר אחרת ואין אנו מכירים בשם אשתו ושם אביה אלא על פיו לאו שפיר דמי מהא דתנן בפ' ג"פ כו' והטור א"ה מייתי לה בסי' ק"ך והתם מבואר בדברי הב"י והש"ע דאפי' שם אביהם צריך להכיר ואין הבעל והאשה נאמנים וכתב שמבואר בב"י ובש"ע בהג"ה סי' הנ"ל עכ"ל הנה לא הבנתי דבריו כי באמת כן הוא בהגהות ש"ע רק שמסיים שם בהג"ה הנ"ל דשם אביו נהגו לכתוב עפ"י עצמו וא"כ מבואר אפכא והבנתי מתוך דבריו שלמד דמ"ש ושם אביו נהגו כו' קאי על סיפא דמילתא דהיינו אמי שהוחזק ל' יום בעיר וע"ז קאי דאף אם לא הוחזק שם אביו אלא ע"י עצמו מותר וזה מבואר מדקדוק ה' שדקדק הב"י מדברי הרמב"ם בסי' הנ"ל משא"כ ברישא אם לא הוחזק אז צריך בירור ועדים גם על אביו:

ואנכי לא כן עמדי דלפ"ז קשה מהו ושם אביו נהגו שכתב בש"ע בהג"ה הלא זהו לקוח מדקדוק הב"י מדברי הרמב"ם וא"כ אין זה מנהג אבל נלע"ד דפי' הגש"ע הוא דשם אביו נהגו קאי בין ארישא בלא הוחזק ובין אסיפא והיינו מצד המנהג ולא מצד הדין ודברי הגש"ע אינם נובעים ממקור דקדוק הרמב"ם רק המה לקוחים מדברי הב"י בסי' קכ"ט וז"ל הב"י סימן קכ"ט בפ' ג"פ כותבים גט לאיש כו' לענין שם אביו יש לדקדק מדברי הרמב"ם בפכ"ד מהל' מלוה שאין כותבים על פיו כו' ואעפ"י שכתב כל מי שהוחזק כו' היינו שמו ושם אביו כו' אבל ראיתי נוהגים לכתוב שם אביו על פיו עכ"ל הב"י וזה אין לו פי' אחד דהאי ראיתי נוהגים קאי בין ארישא ובין אסיפא דאין לומר דונהגו קאי אמי שהוחזק בעיר ל' יום דראה נוהגים לכתוב שם אביו על פי עצמו אף שלא הוחזק שם אביו עבור אביו רק הוא שהחזיק שמו ושם אביו שם ל' יום דא"כ יהיו דברי הב"י סותרים זא"ז דהלא בסי' ק"ך דקדק זה מדברי הרמב"ם ולא מצד המנהג לאפוקי אם בא לברר בעדות את שמו צריך לברר ג"כ שם אביו ולא ע"פ עצמו וכפי מ"ש מעל"ת דא"כ יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וסברות הפוכות דבאין לו עדים כלל על שמו רק הוחזק ואף אם שם אביו לא הוחזק יהא נאמן עפ"י עצמו וביש לו עדות על שמו לא יהיה נאמן על אביו וזהו דבר שאין לו שחר אלא דמ"ש הב"י ונהגו קאי בין ארישא בין אסיפא וכן הוא הפירוש בהגש"ע. והארכתי בזה קצת לפי שראיתי בלבוש בסי' ק"ך ס"ג שהשמיט לשון ונהגו וכתב לבסוף מיהו שם אביו א"צ שיהיה מוחזק בעיר אלא ע"פ סגי דהיינו כמה שדקדק הב"י בדין ה' מדברי הרמב"ם לכן השמיט לשון ונהגו וכמ"ש לעיל וברור הוא לענ"ד אלו ראה מ"ש הב"י סי' קכ"ט שלא היה כותב כן אלא דגם בלא הוחזק א"צ להכיר שם אביו והיינו מצד המנהג ולא מצד הדין ואם יש תחת יד מעל"ת ס' דרכי משה מא"ה יעיין שם דברי ההג"ה מהיכן נובעי'. והנה זולת זה בנדון שלפנינו שהיה מכיר השליח שם האשה ואביה אפשר שהיה נאמן דלא גרע מקרוב או פסול אף שיש לחלק קצת כיון שהוא נוגע מחמת ממון גרע מקרוב וכמ"ש בת"ה סי' ש"ח ובח"מ סי' ע"ה בסופו בהגש"ע אף שנאמן לומר בפני נחתם כו' יש לחלק ואיני רוצה להאריך בזה לעת עתה באשר שהמגרש נסע בעצמו לק"ק פראג לגרש שם את אשתו:

ואשר הקשה מעל"ת דלכאורה דברי הפוסקים מהאחרונים סותרים זא"ז דהיינו דברי הלבוש כי בהגש"ע לא נזכר מאומה מדין ורידא או פרומט וקושיתו הוא דמשמע דאפי' במדינות שמדברים בלשון פ"א רפויה פרידא פרומט כותבים ורידא ורומט כמבואר שם בלבוש באות וי"ו והיינו כנמצא בספרי הקדמונים ובסעיף ל"ד כתב גבי כינוי וועלפליין או בכינוי מענדיל שהולכין אחר לשון המדינות ואין להקפיד האיך נמצא בספרים ותירץ מעל"ת דיש לחלק בין השם שמשתנה מצד הלשון של המדינה מצד לעגי שפה כו' והנה באמת סברא נכונה היא וראוי' למי שאומר' רק שהקשה מעל"ת לנפשיה משם וייבוש וכתב מעל"ת שמסתברא דלאו דוקא נקט בסעיף ל"ד פייווש וזהו קצת דוחק:

ואענה חלקי אף אני לענד"ן דמ"ש בסעיף ל"ד דהולכים אחר לשון המדינה זהו העיקר בין בכינוי וואלפליין בין בשמות פייבוש פרומט פרידא דהיינו אם כל המדינה מדברים בלשון א' דהיינו במדינה שקוראים פ"א רפויה כמו וי"ו ויש מקומות ומדינות שאין מדברים בלשון רפה כלל כמו הבאים ממדינת ישמעאל או ממדינת איטלייאה ופראנקייא רק הכל קוראים בדגוש אז כשרוצים לדבר פייווש היינו בדגוש או פרידא בדגוש א"כ כשמדברים שמות הנ"ל בלשון דגוש אז כותבי' פ"א דגושה משא"כ כשקוראים פייווש או פרידא ברפה ז"א פ"א אצלם כי המה מדברים הכל דגוש אז כותבי' בוי"ו משא"כ כשמקצת מדינה מדבר פ"א רפויה כאילו היתה וי"ו ויש באותה מדינ' המדברים להיפך אז כדי שלא לטעות כותבים בוי"ו שהוא ודאי כמו פ"א רפויה ואין לטעות בזה שהוא דגוש וזהו שכתב ורידא ורומט וייבוש בוי"ו דהיינו כשאין לברר עפ"י המדינה ויש לטעות משא"כ בסעיף ל"ד דיש לברר עפ"י המדינה דהכל קוראין ומדברים מענדל או מנדיל וגם פייבוש אז כותבים כפי מנהג המדינה משא"כ כשאין לברר שמקצתן מדברים כך ומקצתן מדברים כך אז כותבים הלשון שאין לטעות בו וז"ש בלבוש באותיות שלו תיבת וויבש בסי' ל"ד באות וי"ו וגם באות פ"א כתב שם פייווש משמע בפ"א אלא כמ"ש. והנה בשאר דברים שכתב מעל"ת אודות שם הנהר אסלאווא ושם העיר מעזריציש אין להשיב על דבריו כאלו ניתנו מסיני רק שמורגל לכתוב בין רובא דעלמא מעזריטש אבל ז"א ראיה ודברי מעל"ת נכונים כדי להשוות בשם העיר כתבינו עם כתב הערלים ל' יחד:

ואודות שם הנהר השני שאין לו שם מיוחד מובהק אלא שמזכירים שמו ריזשעק"י בלינסק"י והסכים מעל"ת שלא לכותבו כלל אלא נכלל הוא במי מעיינות שכותבים בכל גט ומסיים בסופו שיותר יש להכשיר בחסרון מבשינוי האמת כן הוא וכמ"ש מהריק"ו שורש כ"ו אבל לענ"ד אינו דומה לנ"ד דשינוי נקרא כגון בנדון דמהרי"ק שיש לשני נהרות שמות מיוחדים מרצאנו ואיימוני ואח"כ נתערבו יחד והסכים שיש לכתוב רק שם איימוני כו' משא"כ בנ"ד שאין לנהר השני שם כלל רק שקוראין אותו מים דבלי"ן ע"ש ששופך מכפר בלין למה לא נכתב בגט נהר בלין ואין שייך כאן השם כי אין לו שם אחר וכל הערלים אשר רוצים לכנות שם נהר זה דהיינו להפריש בינו ובין הנהר אסלאווא מכנים אותו ריזשעקי בלינסקא משמע שאינו הנהר אלא מדברים שזהו הנהר השוטף מבלין והנה אנכי שולח למעל"ת החותם מן העיר ההעתק בלשוניהם שכותבים מעזריצש נדריזשק אסלאוואו א"כ כותבים ג"כ נדרישעקא ואף שיש לחלק קצת אבל ז"א:

ואשר כתבתי למעל"ת מקדם ראיה מגמרא דבכורות דף נ"ה למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן וכתב מעל"ת וז"ל ותמהני מה זו ראיה לנהר שאין יודעים שמו שיהא שמו כך כמו ממקום שיורד משם אי משום שכך נמצא נהר שנקרא על שם המקום וכי צריך ראיה שיש נהרות נקראים על שם מקומם כמו בוינא וסיים מעל"ת אין ראיה זו מספקת. והנה אפרש לפניו את שיחתי מה שקצרתי בתשובה הראשונה ואעתיק קצת לשון הגמ' דבכורות אר"ח למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן אר"א לרב אשי אתון מהכי מתניתו אנן מהכי מתנינין ליה ויקראו ללשם דן בשם דן אביהם ולשם הוא פאמייאס וירדן יוצא ממערת פאמייס ופירש"י אלמא מדן קאתי וא"כ אליבא דר"א דמתני מן ויקראו ללשם דן כו' נקרא הנהר דן ע"ש העיר והשבט ולפ"ז קשה למה נקרא ירדן וצ"ל דבמקום שנתפשט חוץ לנחלת דן קראו שמו ירדן על שם שיורד משבט דן כי בנחלת דן לא יתכן לקרות שמו ירדן שיורד מדן שזהו דן עצמו ונשתנה שמו ירדן ע"ש שיורד מדן וא"כ אליבא דר"א ב"א דלמד. מדיוקא דשמא דנקרא ירדן על שם שיורד מדן ואינו לומד מויקרא ללשם דן כו' וא"כ מעולם לא נקרא הנהר דן וג"כ ליכא למימר שנקרא בנחלת דן יורד מדן וצ"ל שאח"כ חוץ לנחלת דן נקרא ירדן על שם שיורד מדן וא"כ ה"ה בנ"ד ביהר בלי"ן באשר שאין לו שם אחר להפריש בין הנהרות רק ריזשעקי בלינסקא דזה יהיה שם המיוחד שלו על שם שיורד משם בהיות שכולם קוראים לו כך להפריש בין הנהרות וחלותי היא ממע"כ שיעיין עוד הפעם בדברי וישמע חכם ויוסיף לקח:

ואשר הסכים מעל"ת שלא לכתוב רק שם הנהר אסלאוואי ובאמת בכל הגיטין שראיתי נכתבו שני נהרות וכן העתיק בסמ"ק בסי' קפ"ד בסדר גט שלו ב' נהרות במתא פרי"ש וכן בסד' גיטין של מהרי"ל ב' נהרות במדינת מגענצא וכן גט המועתק בש"ע מק"ק קראקא ב' נהרות וכן בלבוש במתא פוזנא וכן בסדר גיטין של מהר"י מרגליות בגט של ק"ק לובלין ב' נהרות וכן בקהלתינו ק"ק ווילנא וכן בק"ק הורדנא יש בידי גיטין עם ב' נהרות ולא ראיתי לכתוב בגט נהר אחד אף שאין לו מקור בגמרא רק בשוירי מתא דעל רכיס נהרא והיו מסתפקים בב' שוירי מ"מ שם הנהרות אינם מוציאים מידי ספק וכמ"ש הר"ן בתשובה הובא בב"י סי' קכ"ח וכל הפוסקים כולם מסכימים דנהרות אינן מעכבים וכמבואר במהרי"ק הובא בב"י מ"מ מילתא דתמיהא הוא לכתוב נהר אחד במקום שיש שני נהרות כמו בנ"ד ואף שכתב מהרי"ק בתשוב' שו' כ"ו שממקום התערובות ואילך שאין לכתוב אלא נהר איימוני משמע שיכתבו רק נהר אחד אבל ז"א דשם ר"ל דמשני נהרות הנז' לא יכתבו רק אחד לכן עתירתי מן מעל"ת שיעיין עוד פעם בכתבי הראשון ובכתבי זה האחרון כי זהו פסק לדורות שלא יוציאו לעז על גיטין הראשונים וישיב לי מעל"ת בתשובה שלמה וגם במ"ש בדברי הגש"ע הנז' אם יסכים מעל"ת עמי כי הוא נ"מ לדינא אם צריך בירור על שם אביהם כשאינו מוחזק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף