שואל ומשיב/ב/א/ב

שואל מהדורה תניינא חלק א סימן ב ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכו' אל כבוד ש"ב הרב הגאון וכ' מהו' יצחק שמעלקיש נ"י אבד"ק בערזאן:

מכתבו הגיעני ערב שבת קודש העבר סמוך לליל התקדש השבת ותמול בשבת קודש ראיתי דברי' והנה תרי תמיהי מידכר דכירי האחת מ"ש התוס' ב"ק דף יוד ד"ה שהשור שכתבו שער שור פסולי המוקדשין שרי כדאמרו בבכורות ד' כ"ה וע"ז תמה מע"ל דבדף כ"ו שם מבואר דלרבנן מיסר אסרו כשמת ע"ש והחמיר בקושי' זאת ולדידי לא קשה כלל דע"כ מאי דאסרו רבנן אינו רק מדרבנן שהרי גיזה מותרת מן התורה כמ"ש התוס' דף כ"ה ד"ה שער דכולי שמעתא מוכח דגיזה שרי אף מה"ת קודם שחיטה וא"כ ע"כ מאי דאסרי רבנן במתה ע"כ היא מדרבנן ובשלמא אם הי' השחיטה מתיר אז נוכל לומר דכל שמתה והשחיטה לא התירה שוב אסור מן התורה אבל כיון דהגיזה מותרת אף בלי שחיטה א"כ אף שמת' מותרת מן התורה רק מדרבנן אסור וא"כ שפיר כתבו התוס' שער פס"ה מותר והיינו מן התורה וזה שאמרו כדאמר בבכורות דף כ"ה דהיינו במה שכתבו ד"ה שער דכול' שמעתא מוכח דמותרת הגיזה וז"ב:

ומע"ל כתב ג"כ דמ"ה מותר אבל תלי לה בפודין את הקדשים להאכיל' לכלבים ונדחק במה שכתבו ראי' מבכורות דף כ"ה והדברים פשוטים כמ"ש. וז"ב כשמש. אמנם אי קשיא הא קשיא דלמ"ש התוס' חיצונית הובא במהרי"ט אלגזי הלכות בכורות שם וכעת הנה נדפס במזבח כפרה על בכורות שכתב שם ג"כ דגיזה מותרת והקשה מהא דאמר המתכוין להתחמם בגיזה חולין ונתחמם בגיזה עולה דמעל וכתב דשאני בכור שהוקדש מאלי' ויש לומר דהגיזה לא נתקדשה אבל עולה שהוקדש כולה היא וגיזותיה שוב אסור מ"ה ע"ש. ולפ"ז י"ל דאף אם נימא דבבכור מותר מ"ה הגיזה דוקא בבכור שקדוש מאליו אבל שור פס"ה שהוקדש אף הגיזה אף שהוממה מנ"ל דמותר הגיזה מ"ה והיא קושיא גדולה. וצריכין לדחוק כל שהוממה נפקע קדושתה מ"ה לכך הגיז' מותרת מ"ה איברא דלפ"ז יקשה הא דאבעיא ד' כ' התולש צמר מעולה תמימה מאי ואמר שם חטאת ואשם לא תבעי לך ולפי מה שכתבו בתוס' החצונית חטאת ואשם ועולה כל שהיא תמימים ראוי לאסור מן התורה הגיזה והיא תימא גדולה. ולחומר הנושא נ"ל דוקא בתולש מבעיא לי' דשאני גיזה דהתורה אמרה תזבח ולא גיזה וכל שעבר וגזז י"ל דאסור מ"ה בדבר שהוקדש גם הגיזה אבל תולש לאו היינו גוזז ועי' בכורות ד' כ"ד וכ"ה א"כ יש לומר דמותר מן התורה ולא אסרה אלא גיזה. ובזה מיושב הא דמבעיא לן בתולש ולא בגוזז ועי' במהרי"ט אלגאזי שם ולפמ"ש אתי שפיר והי' מקום להאריך אבל לא נפניתי כעת:

ומה שכתב להקשות מהך דזבחים דף ע"א בתוס' ד"ה בטריפה דכתבו דאתי כמסקנא כרבנן ופסקו דבשר בקבורה ועור בשריפה וע"ז הקש' דגם לר' עקיבא ניחא דהוא לא מתיר רק לאחר הפשטה ולא קודם הפשטה זה לא קשה כלל דלמה להו להתוס' להדורי אליבא דר' עקיבא הלא כרבנן ודאי אתי שפיר וקיימא לן כרבנן וזה פשוט ומע"ל יצא לחלק בזה דברים חדשים ללא צורך:

ועתה אשיב על דברי בנו השנון המופלג. מ"ש לתמוה על מהרי"ט אלגאזי הנ"ל שכתב דלא מצא המאמר שהביא התוס' חיצונית המתכוין להתחמם בגיזה חולין והוא מצא פסחים דף ל"ג הנה כבר כתבתי כן זה רבות בשנים ונדפס במזבח כפרה בהגהותי. ומ"ש על דברי הש"ס בסוכה מ"ב עולת העוף שנמצא בין האגפים ופריך היינו הך וע"ז הקש' דשאני מעילה דדבר שאין מתכוין אסור ומשא"כ בשבת וטעה בדבר מצוה לא גרע משאין מתכוין לא קשה מידי דבאמת ניהו דדבר שאין מתכוין אסור במעילה דמעילה חייב בשוגג אבל טעה בדבר מצוה הוה מתכוין לעשות דבר מצוה ודאי פטור ושפיר פריך:

ומה שהקש' מיבמות ד' ל"ג במזיד מי איכא קרבן ולמה לא מוקי דשגג בכרת והזיד בלאו דמקרי שוגג ומ"מ מזיד הוי לעניין איסור יעי' בתוס' שבת ד' ס"ט שכתבו דלרבי ל"ש שגגה בכרת וכאן תני ר' חייא ושפיר פריך דאם רבי לא שנא ר' חייא מנ"ל ושפיר פריך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף