שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קפה

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ קפה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשת ראובן קבלה עליה חרם. במעמד אנשי העיר וכתבו שטר ועליו עדים ועברה פעמים ושלש ועתה אנו מסופקים מה שאמרו חכמינו עוברת על דת להפסידה כתובתה. אם התראה בשעה שעברה על החרם בעי. כמו דיני נפשות דמצי אמרה אשתלי לי. ונראה לנו דלא דמי דמה שעוברת היינו שמאכילתו דבר שאינו מעושר' צריכה התראה אפילו אם כן היא צריכה התראה בשעת מעשה לפי שיכולה לומר שכחתי ולא ידעתי שהפסדתי כתובתי עבור זה. אבל כגון זו שבשעת קבלת החרם התרו בה תדעי בבירור אם תעברי על החרם שתפטרי כתובתיך. א"כ ידעה ומחלה אם תעבור. ומאחר שקבלה עליה ולא אתניא אם לא אשכח הדין כמו שלמדתנו בכל דבר הרגיל דהוה ליה לאתנויי ולא אתני איהו דאפסיד אנפשיה. ועוד תודיע אם יגרש אותה בעלה דאמר בפרק המדיר (כתובות דף עב) אין אדם דר עם נחש בכפיפה מאחר שרגילה בכך. וגם בעיא היא בפרק ארוסה (סוטה דף כה) אם רצה הבעל לקיימה אי מצי לקיימה אי לא. אבל הא פשיטא ליה שהנשים שעברו על דת ואיבדו כתובתן שמגרש אותן בעל כרחן אם ירצה. האלפס פסק דכופין אותו להוציא אם רגילה בכך. וגם בירושלמ' יש כופין. כתובתה אלף זוז נוטלת בלאותיה ויוצאה בע"כ משמע. וגם בתשובת רבינו תם יש. שבפעם ראשון אין כופין אותה אפילו עובדת ע"ז משמע אין כופין. אבל אם רצה מגרש בע"כ.

וזו תשובתו

נראה לי דבר פשוט דאפילו אם תמצי לומר בעוברת על דת צריכה התראה. סגי שיתרו בה פעם אחת אם עברה אחר כך על ההתראה אפילו לא התרו בה בשעת מעשה תצא בלא כתובה דא"לתה נמצא' מכשלת לבעל דכי אתרו בה ודאי תאמר לא אעשה עוד כדי שלא תפסיד כתובתה. ותחזור אח"כ לקלקולה ותכשילנו וכי יטרח הכפל להסריח עדים על כל קלקול וקלקול. ואפילו כשיעמיד עדים לא יכול לה כי בפני עדים תאמ' אשתליין לא אעשה עוד וא"חכ תחזור לקלקולה. ועוד ראייה הרי דברים ק"ו דהא אף על גב דפשיטא לן דאין משקין אותה בלא קנוי והתראה אפילו הכי מספקא לן אי בעי קנוי והתראה להפסידה כתובתה. א"כ קנוי והתראה שלא בשעת הקלקול דפשיטא לן כמו שמוכיחות ההלכות וההיא שמעתא גופה מוכח' הכי דקאמר מקנין לארוסה להשקותה כל שכן דחשיב קנוי והתראה להפסידה אף על גב דבעי התראה. ועוד ראייה דמייתי התם ואילו שב"ד מקנין להן וכו'. עד ולא להשקותה אלא להפסידה כתובתה. אלמא דקנוי וסתירה דלהפסידה כתובתה הוא. דומיא דקנוי דלהשקותה. וכן משמע מלשון רבינו משה אבן מיימון ז"ל. ולעניין לגרשה הרשות בידו עכ"ל. הארכתם עלי דבריכם ביותר. ומי יפנה להשיב על כל הדברים האלה. ובקצרה אשיב את הנראה בעיניי. אם ראובן היה ציית דינא. ואעפ"כ הלשין אותו שמעון לשר. ומתוך כך הוצרך בע"כ ליתן ליט' לשופט וכו'. כמו שכתבתם ששמעון מודה שהלשין אותו וצוה לעכב את שלו עד שיעשה לו דין לא היה לו לעשות אלא בפני הקהל וב"ד. אבל מעצמן לא. דהא אמר עביד איניש דינא לנפשיה הני מילי בחפץ מבורר שהוא שלו אם ראובן היה מחזיק בחפץ של שמעון. שמעון היה יכול ליקח אותו חפץ המבורר. לעשות דין לעצמו כיון שאותו חפץ עצמו הוא שלו. וכן מוכחת כל ההלכה בריש פרק המניח (בבא קמא דף כז). אבל מי שחייב לחבירו ואינו פורעו הא תנן בפרק קמא המקבל (דף קיג) לא ימשכננו ואפילו שליח ב"ד. אמר שמואל דמנתח נתוחי אבל לביתו לא קאזיל א"כ אם יש עדים כמה הפסיד ראובן בזה יש לו לשמעון לשלם. ואם אין עדים והוא טוען איני יודע אם הפסדת כלים בזה ישבע שמעון שאינו יודע אם הפסיד כלום בזה ויפטר. ועל הב' ליט' שתובעו ראובן על הליט' שאומר ראובן שפרע לשופט עבורו. נהי דגוי בתר ערבא אזיל. מ"מ לא משבעינן לשמעון בשביל אותו ליט' שיהא כדבריו. כל זמן שלא נתברר בעדים אלא בשבועת ראובן שפרע לגוי. אמנם על הליט' השנייה שאמר שנדר לו כדי שיסייענו ושמעון משיב להד"ם יש לו לישבע לראובן שלא נדר לו כלום ואם אין רוצה לישבע משלם. ולא כל הליט' אלא לפי טרחו ולפי מה שביטל ממלאכתו ופסידא דמטי לראובן בשעה שטרח כדתני' ומייתי לה בהגוזל בתרא (דף קיו) הרי שהיה בורח מבית האסורים ואמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו. טול דינר בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם. ופריך מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. עד סיפא בצייד השולה דגים מן הים דאמר אפסדתו כוורי בזוזא.. ואם ראובן רוצה לישבע שפרע הליט' האחד אל השופט אז ישבע שמעון גם על אותה ליט' שכדבריו הוא ויפטר. ומה ששמעון טוען שמשכנו סוסו בעבור בנו וכו'. אם יש עדים שעל פי הקהל עשה פטור. ואם לאו ישבע על זה שברשות הקהל עשה. ועל הב' ליט' ישבע שמעון שלא הפסידו מאומה בדבריו. מאיר בר ברוך

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.