שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/פט

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ פט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פסק רבינו יצחק המלוה את חבירו על המשכון והחזיר לו משכונו עד זמן שקבע לו להחזירם ונגנבו בבית הלוה הפסיד המלוה שהרי המלוה על המשכון שומר שכר כדתנן פרק האומנין (בבא מציעא דף פ) ומוקמינן לה אף במשכנו בשעת הלואתו. והלכך כשם שאם הפקיד המלוה משכון ביד אחר ונגנבו אבדו למלוה כך אם הפקידם ללוה עצמו או השאילם לו בתורת שאלה. עדיין ברשותו ובשיעבודו של מלוה הן עומדין כאלו הן בביתו וכשנגנבו הפסיד המלוה שהוא אומר שכר. או אם מת הלוה בעודן בידו. לא נעשו מטלטלין אצל בניו. דאע"ג דהא דאמ' משכנו ומת שומטו מעל בניו היינו דוקא משכנו שלא בשעת הלואתו. אבל לא בשעת הלואתו היינו דוקא כשמחזיר לו סתם כמו השבת העבוט דקרא. אבל השאילה לו בתורת שאלה שומטו מעל בניו אחרי כלות ימי שאלתו אף משכנו בשעת הלוואתו והר"ר יצחק בר ברוך חולק על פסק זה. ואומר דאם הפקידם ללוה עצמו או השאילם לו לזמן קבוע ונגנבו מבית הלוה בתוך הזמן נעשו מטלטלים אצל בניו של לוה שהרי קנויים ללוה דודאי כל זמן שהמשכון ביד המלוה. הוי עליה שומר שכר בההיא הנאה דלא צריך מיפק ומיעל אזוזי. אבל אחרי שהפקידם ללוה עצמו אפילו התנה להחזירם לו לזמן קבוע למה יחשב המלוה שומר שכר מעתה. והלא יכול הלוה לדחותו גם בפקדון גם בהלואה דאין ב"ח קונה משכון אלא כשמשכנו ע"י שליח ב"ד וגזירת הכתוב כדר' יצחק אבל משכנו סתמא או בשעת הלואתו או לאחר הלואתו מדעתו בלא כפיית ב"ד אינו קונה משכון דדוקא לגבי גניבה ואבידה חייב כההיא הנאה דלא בעי למיפק ולמיעל אזוזי. אבל אם נאנסו ביד המלוה ישבע המלוה שנאנס ויטול מעותיו. דע"כ לא פליגי ר אליעזר ור' עקיבה אלא בשאבדו סתם. אבל אם נאנסו ביד המלוה דברי הכל ישבע ויטול מעותיו וראייה לדבר מבני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או אבדו דמוקמי' אבדו בנאנסו ונשבעין ליטול שכרן והשתא ומה שלוחין דלא עבדו מצוה מקבלין שכרן מבני העיר בנאנסו. אע"פ שבני העיר מפסידין שקליהן. המלוה את חבירו דעביד מצוה לא כל שכן דאם נאנסו משכונותיו שלא יפסיד חובו. הלכך אם נאנסה המשכון מיד המלוה ישבע המלוה ויטול חובו ויפסיד הלוה משכונותיו. והואיל וכן הוא שאין המלוה קונה קנין גמור המשכון להתחייב באונסין א"כ דוקא בעודו בידו אז הוא שומר שכר אבל אם הפקידו ללוה ואבדו בידו אפילו הפקידם לו בתנאי שיחזירם לו לזמן קבוע אינו עוד שומר שכר או אם מת הלוה בתוך הזמן נעשו מטלטלין אצל בניו שהרי קנויים ללוה כדפי'. וראייה מדאמר פרק המקבל (בבא מציעא דף קטו) משכנו ומת שומטו מעל בניו מסיק התם וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקר' כדי שלא תהא שביעי' משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו של לוה. ודוק מינה טעמא דמשכנוהו ב"ד אז קונה משכון ולא נעשו מטלטלין אצל בניו. אע"פ שציוה הק"בה להחזירם. הא נתמשכן מעצמו אע"פ שתנאי היה להחזיר אם מת בתוך הזמן נעשו מטלטלין אצל בניו דמלוה על המשכון אין לו תורת קנין כלל. וכשמחזיר לו משכון אפילו בתורת שאלה עד זמן שקבעו לו שלו הוא מחזיר לו שלא היה לו עליהם שום קנייה. ואם מת הלוה מטלטלין הן אצל בניו אם אבדו אבדו לו. והמלוה יטול מעותיו ממנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.