שדי חמד/כללים/ט/ל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגהה
(הגהה)
שורה 38: שורה 38:
הנך רואה שכתב הרב יד דוד ליישב דברי התוס' דמה שכתבו דפחות מכביצה מקבל טומאה היינו מדרבנן גם מדברי הרב שער המלך שם מתבאר שסובר שמה שכתבו התוס' דאוכל פחות מכביצה מקבל טומאה הוא מדרבנן וכשיטתם בעלמא והוא שאחר שכתב ליישב דברי רש"י כנז"ל כתב ובהכי ניחא מה שיש לדקדק על מה שכתבו התוס' דרבי צדוק כהן היה וכו' דמאחר שכתבו דפחות מכביצה מקבל טומאה אם כן מן הדין צריך נטילת ידים לכל אדם ולמה הוצרכו לומר דכהן היה וכו' וכן הקשה הרב מוהר"ם בן חביב אך לפי מה שכתבתי יש ליישב דהתוס' אזלי לשיטתם דפחות מכביצה אינו מקבל טומאה מדאורייתא ולכן בפחות מכביצה לא הצריכו נטילת ידים דליכא למיגזר אטו תרומה משום דהוי גזרה לגזרה ולא (צריך לומר אלא) משום דר צדוק כהן היה והיה אוכל חולין על טהרת תרומה ואם כן לדידיה הוה ליה בדין (צ"ל כדין) תרומה ומשום הכי כרך ידיו במפה עכ"ל הרי שמפרש דמה שכתבו התוס' שמקבל טומאה פחות מכביצה היינו מדרבנן כשיטתם בעלמא:
הנך רואה שכתב הרב יד דוד ליישב דברי התוס' דמה שכתבו דפחות מכביצה מקבל טומאה היינו מדרבנן גם מדברי הרב שער המלך שם מתבאר שסובר שמה שכתבו התוס' דאוכל פחות מכביצה מקבל טומאה הוא מדרבנן וכשיטתם בעלמא והוא שאחר שכתב ליישב דברי רש"י כנז"ל כתב ובהכי ניחא מה שיש לדקדק על מה שכתבו התוס' דרבי צדוק כהן היה וכו' דמאחר שכתבו דפחות מכביצה מקבל טומאה אם כן מן הדין צריך נטילת ידים לכל אדם ולמה הוצרכו לומר דכהן היה וכו' וכן הקשה הרב מוהר"ם בן חביב אך לפי מה שכתבתי יש ליישב דהתוס' אזלי לשיטתם דפחות מכביצה אינו מקבל טומאה מדאורייתא ולכן בפחות מכביצה לא הצריכו נטילת ידים דליכא למיגזר אטו תרומה משום דהוי גזרה לגזרה ולא (צריך לומר אלא) משום דר צדוק כהן היה והיה אוכל חולין על טהרת תרומה ואם כן לדידיה הוה ליה בדין (צ"ל כדין) תרומה ומשום הכי כרך ידיו במפה עכ"ל הרי שמפרש דמה שכתבו התוס' שמקבל טומאה פחות מכביצה היינו מדרבנן כשיטתם בעלמא:


גם אשור בחידושי הגמ' שמחה מעדסוי בש"ס דפוס ראם כתב וז"ל תוס' ד"ה נטלו וכו' מקבל טומאה נכתב בצדו כדמוכח פרק ב' דטהרות כן כתבו התוס' בסוכה ד' כ"ו והאי דהיה מקיל בפחות מכביצה לפי שכתבו התוס' בפסחים ד' ל"ג ע"ב דפחות מכביצה אין מקבל טומאה אלא מדרבנן ועיין ביאורי הגר"א אורח חיים סי' קנ"ח סק"ו וסק"ז עכ"ל אף הוא היה מתכוין לפרש דברי התוס' שכתבו דפחות מכביצה מקבל טומאה דאינו אלא מדרבנן וכמו שכתבתי אני הדל ותימה היא בעיני על הגאון אלעזר לאנדא הנ"ל שהחליט שרש"י ותוספות מוחלפת שיטתם ואין לזה הכרח כלל במחילת כתה"ר:
גם אשור בחידושי הגמ' שמחה מעדסוי{{הערה|'''הג"מ''' שמחה '''מדעסוי'''.}} בש"ס דפוס ראם כתב וז"ל תוס' ד"ה נטלו וכו' מקבל טומאה נכתב בצדו כדמוכח פרק ב' דטהרות כן כתבו התוס' בסוכה ד' כ"ו והאי דהיה מקיל בפחות מכביצה לפי שכתבו התוס' בפסחים ד' ל"ג ע"ב דפחות מכביצה אין מקבל טומאה אלא מדרבנן ועיין ביאורי הגר"א אורח חיים סי' קנ"ח סק"ו וסק"ז עכ"ל אף הוא היה מתכוין לפרש דברי התוס' שכתבו דפחות מכביצה מקבל טומאה דאינו אלא מדרבנן וכמו שכתבתי אני הדל ותימה היא בעיני על הגאון אלעזר לאנדא הנ"ל שהחליט שרש"י ותוספות מוחלפת שיטתם ואין לזה הכרח כלל במחילת כתה"ר:


ולכל הדברות דעת רבינו תם שהביאו התוספות בכמה מקומות היא דמדאורייתא בעינן כביצה אף לטומאת עצמן וכן דעת רבינו שמשון בפרק י"ג דמסכת אהלות משנה ה' דמדאורייתא אין אוכל מקבל טומאה בפחות מכביצה וכן כתב שם רבינו עובדיה דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה מן התורה אבל אין שיטתו ברורה שיש מקומות שסובר שמטמא עצמו בכל שהו כמו שכתב רבינו התוספת יום טוב בריש פרק שני דטהרות בד"ה אין בו כביצה ע"ש גם הרב המאירי בסוגיא דשבת ד' צ"א כתב שגדולי הדורות שלפנינו סוברים שאף לטומאת עצמן בעינן כביצה ובחידושי הרמב"ן לחולין על דף ל"ד הביא דעת רש"י דמטמא בכל שהו מן התורה טומאת עצמו וגם מה שהשיב רבינו תם ונשא ונתן בראיות רש"י ורבינו תם ונראית מסקנתו כדעת רבינו תם דאינו טמא בכל שהו אלא מדרבנן וכבר כתבו כן בשמו בפירוש התורה בפרשת שמיני (סי' י"א ל"ד) וכן נראה מפירוש רבינו גרשון בחולין ד' ל"ד (הנ"ל בד"ה ועל הרב):
ולכל הדברות דעת רבינו תם שהביאו התוספות בכמה מקומות היא דמדאורייתא בעינן כביצה אף לטומאת עצמן וכן דעת רבינו שמשון בפרק י"ג דמסכת אהלות משנה ה' דמדאורייתא אין אוכל מקבל טומאה בפחות מכביצה וכן כתב שם רבינו עובדיה דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה מן התורה אבל אין שיטתו ברורה שיש מקומות שסובר שמטמא עצמו בכל שהו כמו שכתב רבינו התוספת יום טוב בריש פרק שני דטהרות בד"ה אין בו כביצה ע"ש גם הרב המאירי בסוגיא דשבת ד' צ"א כתב שגדולי הדורות שלפנינו סוברים שאף לטומאת עצמן בעינן כביצה ובחידושי הרמב"ן לחולין על דף ל"ד הביא דעת רש"י דמטמא בכל שהו מן התורה טומאת עצמו וגם מה שהשיב רבינו תם ונשא ונתן בראיות רש"י ורבינו תם ונראית מסקנתו כדעת רבינו תם דאינו טמא בכל שהו אלא מדרבנן וכבר כתבו כן בשמו בפירוש התורה בפרשת שמיני (סי' י"א ל"ד) וכן נראה מפירוש רבינו גרשון בחולין ד' ל"ד (הנ"ל בד"ה ועל הרב):
שורה 58: שורה 58:
ודע דבעיקר כללין ראיתי עתה בשלשה ספרים יקרים מרבני גאוני דורנו הלא המה מצות המלך לידידי הרה"ג מוהר"ח הכהן אבד"ק טראבלוס יצ"ו בסי' קכ"ח ד' מ"ב והלאה ואמרי הצבי לידידי הגאון צבי מאיר אבד"ק דאברי יצ"ו בחידושיו לבבא קמא בפרק מרובה סי' קכ"ח ד' ע"ט ע"ד ביכורי שלמה לידידי הגאון שלמה אברהם רזעכטא מאוזארקאוו יצ"ו בסי' ה' וסי' וא"ו שפלפלו בחכמתם הרמה וראיתי במצות המלך שקדמני באיזו הערות ופנאי אין לי להתבשם בדברי קדשם רק את זה אגיד חזות קשה נראה לי באמרי הצבי שאחר שהביא מה שכתבו התוספות שרש"י חזר ממה שהיה סובר שאוכל כל שהו מקבל טומאה מן התורה סיים וז"ל ולענ"ד נראה דרש"י הוציא כן מהתוספתא עיין חולין קכ"ח ע"ב ת"ר החותך כזית בשר מאבר מן החי וכו' ופירש"י בתוספתא לא גריס כזית אלא החותך בשר מאבר מן החי וכגון דאיכא כביצה עכ"ל ונראה טעמו משום דאם היה פחות מכביצה לא נטמא הבשר כלל משום דפחות מכביצה לא מקבל טומאה כלל ודוק עכ"ל יצ"ו ובעניותי לא זכיתי להבין כונתו דמשמעות לשונו הוא שרוצה לומר שהתוספתא הלזו הזקיקתו לרש"י לחזור מסברתו הראשונה ואני בער וצא אדע איזה הכרח יש מגוף התוספתא שאין אוכל מקבל טומאה בכל שהו ולולא כתב רש"י מפורש וכגון דאיכא כביצה היינו מפרשים התוספתא אף בדליכא כביצה ואם כונתו לומר שמדברי רש"י הללו מתבאר שחזר בו מדהוצרך לאוקומה בדאיכא כביצה מלבד שאין זה במשמעות דבריו ועוד תמיהני שלא ראה שכבר קדמו הגאון מוהרש"א שם באותו פרק באותו מקום על דברי רש"י הללו שכתב שמדבריו אלו נראה שהסכים כאן לפרש כפירוש רבינו תם שאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה כמו שכתבתי למעלה (בד"ה ואתה תחזה) וצריך עיון:
ודע דבעיקר כללין ראיתי עתה בשלשה ספרים יקרים מרבני גאוני דורנו הלא המה מצות המלך לידידי הרה"ג מוהר"ח הכהן אבד"ק טראבלוס יצ"ו בסי' קכ"ח ד' מ"ב והלאה ואמרי הצבי לידידי הגאון צבי מאיר אבד"ק דאברי יצ"ו בחידושיו לבבא קמא בפרק מרובה סי' קכ"ח ד' ע"ט ע"ד ביכורי שלמה לידידי הגאון שלמה אברהם רזעכטא מאוזארקאוו יצ"ו בסי' ה' וסי' וא"ו שפלפלו בחכמתם הרמה וראיתי במצות המלך שקדמני באיזו הערות ופנאי אין לי להתבשם בדברי קדשם רק את זה אגיד חזות קשה נראה לי באמרי הצבי שאחר שהביא מה שכתבו התוספות שרש"י חזר ממה שהיה סובר שאוכל כל שהו מקבל טומאה מן התורה סיים וז"ל ולענ"ד נראה דרש"י הוציא כן מהתוספתא עיין חולין קכ"ח ע"ב ת"ר החותך כזית בשר מאבר מן החי וכו' ופירש"י בתוספתא לא גריס כזית אלא החותך בשר מאבר מן החי וכגון דאיכא כביצה עכ"ל ונראה טעמו משום דאם היה פחות מכביצה לא נטמא הבשר כלל משום דפחות מכביצה לא מקבל טומאה כלל ודוק עכ"ל יצ"ו ובעניותי לא זכיתי להבין כונתו דמשמעות לשונו הוא שרוצה לומר שהתוספתא הלזו הזקיקתו לרש"י לחזור מסברתו הראשונה ואני בער וצא אדע איזה הכרח יש מגוף התוספתא שאין אוכל מקבל טומאה בכל שהו ולולא כתב רש"י מפורש וכגון דאיכא כביצה היינו מפרשים התוספתא אף בדליכא כביצה ואם כונתו לומר שמדברי רש"י הללו מתבאר שחזר בו מדהוצרך לאוקומה בדאיכא כביצה מלבד שאין זה במשמעות דבריו ועוד תמיהני שלא ראה שכבר קדמו הגאון מוהרש"א שם באותו פרק באותו מקום על דברי רש"י הללו שכתב שמדבריו אלו נראה שהסכים כאן לפרש כפירוש רבינו תם שאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה כמו שכתבתי למעלה (בד"ה ואתה תחזה) וצריך עיון:


{{שולי הגליון}}
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>


[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ט]]
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ט]]

תפריט ניווט