חנוכת התורה/י: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''ברש"י ''' על הפסוק וימת תרח בחרן הנו"ן הפוכה לומר וכו'. ויש לדקדק למה לא רמז זאת מיד בלידת אברהם. ועוד למה נרמז זאת באות הנו"ן דוקא שהוא סוף האותיות של חרן ולא בחי"ת שהוא אות הראשון של חרן. ויש לומר עוד פירוש על הנו"ן הפוכה. על פי מה דאיתא במדרש וגם ברש"י למה נאמר פרשת לך לך אחר מיתת תרח הא עדיין חי היה רק משום דהיה רשע ולא היה מחויב לישאר אצלו ולכבדו רק מפני הבריות שלא יאמרו אברהם עבר על מצות כיבוד אב לכך היפך הסדר והקדים מיתת תרח וכו'. והנה איתא במסכת שבת והובא גם כן ברש"י בפרשת בהעלותך בפסוק ויהי בנסוע הנו"ן הפוכה לומר שאין זה מקומה וכו' עיין שם. אם כן יש לומר דכאן גם כן נכתב נו"ן הפוכה לומר שאין כאן מקומה דהא באמת מת תרח אחר יציאת אברהם כנזכר לעיל. אך עדיין צריכין לתת טעם למה נרמז זאת כאן ובפסוק ויהי בנסוע דוקא בנו"ן. יש לומר על פי מה דאיתא במדרש פרשת בא ובילקוט רמז תשס"ח דכל האותיות יש להם בת זוג א"ט ב"ח וכו' רק הה"א והנו"ן אין להם בת זוג עיין שם. לכן נעשו הסימנים באות שאין לו בת זוג וחיבור לומר שאין לו חיבור לכאן ואין זה מקומו. אבל עדיין קשה למה דוקא בנו"ן ולא בה"א. יש לומר דאיתא במדרש נו"ן עתידה להיות לה בת זוג. וגם איתא במדרש עתידים כל הפרשיות שיוקבעו במקומן משום הכי בא הנו"ן לרמז זאת:

{{ניווט כללי תחתון}}

{{פורסם בנחלת הכלל}}