אולם המשפט/חושן משפט/רס: הבדלים בין גרסאות בדף

===סעיף ז===  

היה כמו חצי קב בב' אמות וכו' לא יטול ואם נטל אינו חייב להחזיר. כבר הרגיש בבאור הגר"א [ס"ק כ"ד]  דזה לפי שיטתו [להלן סעי' י'] דפסק בספק הינוח דאם נטל לא יחזיר וזכה בו, והפוסקים החולקין שם חולקין גם כאן.  

והנ״ל דאזלי לשיטתם, דכבר כתבנו בריש סי' זה דהא דספק הינוח לא הוה ככל ספק ממונא דעלמא היינו לפי דמוקמינן לה אחזקת מרא קמא, וכן בכל ספק דבעיא דא״מ.  

וא״כ כשנטל כבר, דשיטת הרמב"ם בכ"ד דתפיסה מספק מהני ואין מוציאין מידו, ואפי׳ תפס מרשות הבעלים בעצמן כ"ש הכא שלא תפס מרשותן, וגם חזקת ממון לא חשוב לבעל האבידה, ותדע דכתב רש"י [ב"מ כב, ב ד"ה באגא] גבי באגא דארעא דיתמי לא מחזקינן דהולכין אחר הרוב, אע״ג דאין הולכין בממון אחר הרוב , וכ"כ התוס' בהדיא בב"ב (כ"ג ע"ב ד"ה חוץ) בסוגיא דניפול דחוץ לחמישים ה״ה של מוצאו דתלינן בתר רובא דעלמא ואע״ג דאין הולכין בממון אחר הרוב התם משום חזקת ממונא אבל הכא ליכא חזקת ממון ע״ש, וכ״כ (בקצוה״ח) [בתוס'] בב"מ (כ"ג ע"א) ד"ה והא וכו', אלא דמ״מ איכא חזקת מ״ק, ולהרמב"ם דס"ל דמהני תפיסה בכל דוכתי, כל שכן הכא בחזקת מ״ק לחוד, והרא"ש והפוסקים לשיטתם דס״ל בכל דוכתי דתפיסה מספק ל״מ, וה״נ ל״מ הכא .  

ולשיטת הרמב"ם הא דפריך בכולהו תיובתא הא לא ידע דנפל, אע"ג דאפשר דידע, וצ"ל דפריך דילמא לא ידע, ולשיטת הפו׳ א״ש דמספק חייב להחזיר, ולהרמב"ם ע"כ דהיינו דלכתחילה אסור לו לזכות בה וכדין ספק הינוח דלא יטול, אבל כשכבר זכה שפיר ל״ג מתפס מספק בעלמא וזה נכון, ועי' מה שאכתוב [להלן סעי' ט'] בש״ך [ס"ק כ"ו].

===סעיף ח===  

חוץ לחמישים ה״ה של מוצאן. עי' סמ״ע [ס"ק ל"ב] וש"ך [ס"ק כ"ב]. ולא ידעתי מה שהשמיטו פירש״י [ב"ב כג, ב ד"ה הכא] דחוץ לחמישים נפיק מתורת מדדה וקם ליה בתורת מפריח, פי' ותלינן מקן הפקר או דעו"ג דעלמא ע"ש.