בבלי/ברכות/מד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,416 בתים ,  19 ביולי 2022
מדק"ס
(מדק"ס)
(מדק"ס)
שורה 36: שורה 36:
סעודה אמר רבי<ref>בכי"מ '''ור'''' חייא בר אבא, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא ר"פ ואולי הגיהו אח"כ בד' יושטיניאן דלגי' הדפוס משמע דפליגי אהדדי אבל אינו מוכרח ומצוי הוא הרבה באגדה כגון לעיל ו' ב' ר' אבהו אמר כאלו הקריב תודה רנב"י אמר כאלו בנה כו' וכהנה רבות ולכל היותר היה להם למחוק רק הוי"ו ולגרוס רחב"א אמר. ובכ"י פ' א"ר '''יהודה''' כל סעודה שאין בה מלח אינה סעודה '''וא"ר''' חייא בר אבא כל סעודה כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> חייא בר אבא א"ר יוחנן כל  
סעודה אמר רבי<ref>בכי"מ '''ור'''' חייא בר אבא, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא ר"פ ואולי הגיהו אח"כ בד' יושטיניאן דלגי' הדפוס משמע דפליגי אהדדי אבל אינו מוכרח ומצוי הוא הרבה באגדה כגון לעיל ו' ב' ר' אבהו אמר כאלו הקריב תודה רנב"י אמר כאלו בנה כו' וכהנה רבות ולכל היותר היה להם למחוק רק הוי"ו ולגרוס רחב"א אמר. ובכ"י פ' א"ר '''יהודה''' כל סעודה שאין בה מלח אינה סעודה '''וא"ר''' חייא בר אבא כל סעודה כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> חייא בר אבא א"ר יוחנן כל  
סעודה שאין בה שריף אינה סעודה:
סעודה שאין בה שריף אינה סעודה:
{{ש}}'''[[משנה/ברכות/ו#ח|מתני']]''' אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך  
{{ש}}'''[[משנה/ברכות/ו#ח|מתני']]''' אכל ענבים ותאנים ורמונים<ref>בכי"מ אכל '''תאנים וענבים''' ורימונים, וכ"ה בכ"י פ' וכ"ה במשניות ועי' [[תוספות יום טוב/ברכות/ו|תויו"ט]] ובירושלמי וברי"ף וברא"ש {{ממ|דק"ס}}.</ref> מברך  
אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל  
אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל  
וחכ"א ברכה אחת (מעין שלש) ר"ע אומר  
וחכ"א ברכה אחת (מעין שלש) ר"ע אומר  
שורה 43: שורה 43:
נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות  
נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות  
רבות וחסרונן: {{ש}}'''גמ'''' מ"ט דר"ג דכתיב [[תנ"ך/דברים/ח#ח|ארץ חטה ושעורה וגו']] וכתיב [[תנ"ך/דברים/ח#ט|ארץ  
רבות וחסרונן: {{ש}}'''גמ'''' מ"ט דר"ג דכתיב [[תנ"ך/דברים/ח#ח|ארץ חטה ושעורה וגו']] וכתיב [[תנ"ך/דברים/ח#ט|ארץ  
אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו']] וכתיב [[תנ"ך/דברים/ח#י|ואכלת ושבעת וברכת את ה'  
אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו']]<ref>וכתיב ארץ כו' לחם וגו' בכי"מ ליתא, וכן ליתא בילקוט פ' עקב רמז תת"נ וכן לא העתיקו הרא"ה שהביא כל לשון הגמ' ובאמת אין לו צורך כלל לאותו פסוק {{ממ|דק"ס}}.</ref> וכתיב [[תנ"ך/דברים/ח#י|ואכלת ושבעת וברכת את ה'  
אלהיך]] ורבנן ארץ הפסיק הענין ור"ג נמי ארץ הפסיק הענין ההוא מבעי ליה  
אלהיך]] ורבנן ארץ הפסיק הענין ור"ג נמי ארץ הפסיק הענין ההוא מבעי ליה  
למעוטי הכוסס את החטה א"ר יעקב בר אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת  
למעוטי הכוסס את החטה א"ר<ref>בכי"מ ליה '''לכוסס''' את החטה '''דא"ר''' יעקב בר אידי, ואע"ג דלגי' הכ"י דגריס כל שהוא מחמשת המינין ובשלו כו' יכולים לקיים גם הגי' דאמר דמביא ראיה דאינו מברך מעין שלש אלא בבשלו מ"מ נר' דט"ס הוא דאם רצה להביא ראיה דבכוסס בפה"א היה לו להביא ברייתא דלעיל ל"ז א' הכוסס את החטה כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> יעקב בר אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת  
המינין בתחלה מברך עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אמר רבה בר  
המינין בתחלה מברך עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אמר רבה בר  
מרי אריב"ל כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף  
מרי אריב"ל כל שהוא משבעת המינין<ref>בכי"מ מחמשת המינין ''ובשלו''' בתחלה כו' מעין שלש '''טחנו אפאו ובשלו בתחלה מברך עליו המוציא ולבסוף שלש ברכות שלימות וכל''' שהוא משבעת המינין '''והוא מין אילן'''. וכל שהוא, ומרהיטת הלשון של האו"ז סי' קפ"א נר' קצת שכן היה גירסתו. והוא מין אילן, והיא גי' ישרה עד מאוד דחטה ושעורה נמי בכלל שבעת המינין הם ועי' רש"י. ובב"נ הגי' אמר רב מרי אמר ריב"ל כו' בתחלה מברך עליו '''כל שהוא ראוי לו''' ולבסוף כו' וגם זה נוסחה ישרה וכ"ה בבה"ג {{ממ|דק"ס}}.</ref> בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף  
ברכה אחת מעין שלש א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו{{הערה|מאי ניהו ברכה א' מעין ג'. נ"ב א"ל דחמשת מינים על המחיה ועל הכלכלה כו' עד טוב ומטיב לכל וחותם על הארץ ועל המחיה אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ. דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן. מיחתם במאי חתים רב חסדא אמר כו'. כן הוא גי' רי"ף ורא"ש ולגי' שלנו צ"ע למה לא פשט מה' מינים {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} ברכה אחת מעין שלש
ברכה אחת מעין שלש א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש
א"ל אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה  
{{הערה|מאי ניהו ברכה א' מעין ג'. נ"ב א"ל דחמשת מינים על המחיה ועל הכלכלה כו' עד טוב ומטיב לכל וחותם על הארץ ועל המחיה אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ. דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן. מיחתם במאי חתים רב חסדא אמר כו'. כן הוא גי' רי"ף ורא"ש ולגי' שלנו צ"ע למה לא פשט מה' מינים {{ממ|הגהות הגר"א}}.
{{ש}}בכי"מ א"ל '''על חמשת המינין הוא אומר על המחיה ועל הכלכלה ועל שבעת המינין הוא אומר''' על העץ ועל פרי העץ, והוא הסדר הנכון דפתח בעל המחיה דקדים בקרא לעל העץ וכן סדרו בשאילתות שם ובבה"ג וברי"ף וברא"ש וברוב הראשונים וכן היה גי' רש"י ובזה אנו מבינים מ"ש אפירי דעץ כו' ועל ארץ חמדה טובה ורחבה אתרוייהו קאי {{ממ|דק"ס}}.}}א"ל אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ<ref>בגליון כי"מ '''ועל השדה''' ועל תנובת השדה, וכ"ה בנוסח התו' בד' שונצינו ווינציא בסילאה וקראקא ומחקו מהרש"ל וכתב שלא מצא כן בשום נוסח {{ממ|דק"ס}}.</ref> ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה  
טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל  
טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל  
ירושלים עירך ועל מקדשך ועל מזבחך ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה  
ירושלים עירך ועל מקדשך ועל מזבחך ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה  
ושמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה  
ושמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה  
כו' וחותם על הארץ ועל המחיה מיחתם במאי חתים כי אתא{{הערה|(כי אתא רב דימי א"ר חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל ור"ח הכא מאי). תיבות אלו מוקפות {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} רב דימי אמר רב חתים בר"ח ברוך  
כו' וחותם על הארץ ועל המחיה מיחתם<ref>בכל הדפוסים הישנים הגי' '''אפירי''' במאי חתים וכ"ה בס' הסדרים וברא"ה ובשבולי הלקט ולפי גי' הדפוס נוסחא ישרה היא (אע"ג דגם לפי גי' זו יוקשה אמאי לא פשיט לה מחמשת המינין מ"מ הנוסחא בעצמה יש לה הבנה דפריך אפירי מאי חותמין) שוב מצאתי במהרש"ל שכתב אפירי במאי חתים ס"א מיחתם במאי כו' והייננו דס"א לא הוו גרסי בגמ' וחותם על הארץ כו' ובאו המדפיסים האחרונים והשמיטו את הנוסחא הישרה וקבעו במקומה נוסחת הס"א וגרמו קושי הבנה. ועי' בת' ר"י דטראני שהעתיקו בה[[בית נתן/{{כאן}}|ב"נ]] {{ממ|דק"ס}}.</ref> במאי חתים כי אתא{{הערה|(כי אתא רב דימי א"ר חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל ור"ח הכא מאי). תיבות אלו מוקפות {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} רב דימי אמר רב חתים בר"ח ברוך  
מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ  
מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ  
ועל הפירות א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה ר"נ בר יצחק אינהו אכלי ואנן  
ועל הפירות א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה ר"נ בר יצחק אינהו אכלי ואנן  
מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה  
מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה  
{{שומר דף בבלי|אמר}}
{{שומר דף בבלי|אמר}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]

תפריט ניווט