501
עריכות
מכילתא דרבי ישמעאל/מסכתא דנזיקין/פרשה ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פסוק טו
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) |
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''ומכה אביו ואמו מות יומת''' למה נאמר?, לפי שהוא אומר עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד וכו'{{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#כד|שמות כא כ]]}} והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו שיהא במיתה לכך נאמר פרשה זו.<br> | '''ומכה אביו ואמו מות יומת''' למה נאמר?, לפי שהוא אומר עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד וכו'{{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#כד|שמות כא כ]]}} והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו שיהא במיתה לכך נאמר פרשה זו.<br> | ||
'''ומכה אביו ואמו''' אין לי אלא אביו ואמו. אביו שלא אמו, אמו שלא אביו מנין?. הרי אתה דן, הואיל והמכה חייב והמקלל חייב. מה המקלל אחד אחד בפני עצמו, אף המכה אחד אחד בפני עצמו. לא, אם אמרת במקלל שהוא חייב על המתים כחיים לפיכך הוא חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו, תאמר במכה שאינו חייב על המתים כחיים, לפיכך לא יהיה חייב על כל אחד בעצמו תלמוד לומר ומכה אביו ואמו אלא אפילו אחד מהן, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר, משמע שניהם כאחת, ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב אחד. רבי יצחק אומר, וכי לא באת אמו אלא להחמיר או להקל עליו, לא מפני שהוחמר בו הוקל בו. תלמוד לומר ומכה אביו ואמו.<br> | '''ומכה אביו ואמו''' אין לי אלא אביו ואמו. אביו שלא אמו, אמו שלא אביו מנין?. הרי אתה דן, הואיל והמכה חייב והמקלל חייב. מה המקלל אחד אחד בפני עצמו, אף המכה אחד אחד בפני עצמו. לא, אם אמרת במקלל שהוא חייב על המתים כחיים לפיכך הוא חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו, תאמר במכה שאינו חייב על המתים כחיים, לפיכך לא יהיה חייב על כל אחד בעצמו תלמוד לומר ומכה אביו ואמו אלא אפילו אחד מהן, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר, משמע שניהם כאחת, ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב אחד. רבי יצחק אומר, וכי לא באת אמו אלא להחמיר או להקל עליו, לא מפני שהוחמר בו הוקל בו. תלמוד לומר ומכה אביו ואמו{{הערה|הדיון בנושא הזה הובא גם במכילתא דרשב"י אלא ששם הביאו מקור אחר}}.<br> | ||
'''ומכה אביו ואמו''' מכה שיש בה חבורה. אתה אומר מכה שיש בה חבורה, או אינו אלא מכה שאין עליה חבורה. אמרת, ומה אם מדת נזיקין מרובה אינו חייב עד שיעשה בה חבורה, מדת עונשין מעוטה לא יהיה חייב עד שיעשה בהם חבורה. הא מה תלמוד לומר ומכה אביו ואמו, מכה שיש בה חבורה.<br> | '''ומכה אביו ואמו''' מכה שיש בה חבורה. אתה אומר מכה שיש בה חבורה, או אינו אלא מכה שאין עליה חבורה. אמרת, ומה אם מדת נזיקין מרובה אינו חייב עד שיעשה בה חבורה, מדת עונשין מעוטה לא יהיה חייב עד שיעשה בהם חבורה. הא מה תלמוד לומר ומכה אביו ואמו, מכה שיש בה חבורה{{הערה|הדיון בנושא הזה הובא גם במכילתא דרשב"י אלא ששם הביאו מקור אחר}}.<br> | ||
'''מות יומת''' בחנק אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל המיתות האמורות בתורה. אמרת זו מדה בתורה כל מיתה האמורה בתורה אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר, לא מפני שהיא קלה אלא מפני שנאמרה סתם. וכל מיתה האמורה סתם הרי זו בחנק. ר' אומר, במיתה שנאמרה בידי שמים מה מיתה שנאמרה בידי שמים מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה כאן מיתה שאין בה רושם. מכאן אמרו {{ממ|[[משנה/סנהדרין/ז#ב|סנהדרין פרק ז משנה ב]]}} מצות חנק היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשין ברכין וכורך על צוארו. זה מושך להלן וזה מושך להלן, עד שנפשו יוצאה זה סדר חנק. {{הערה|קטע זו הובאה ב[[ירושלמי/סנהדרין/יא/א| בתלמוד ירושלמי סנהדרין פרק יא הלכה א]]}} עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר ארבעים יכנו לא יוסיף {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ג|דברים כה פסוק ג]]}} והרי דברים ק"ו, ומה מי שהוא מצווה להכות הרי הוא מוזהר שלא להכות, מי שהוא{{הערה|בירושלמי גרס "מי '''שאינו מצווה להכות''' אינו..."}} | '''מות יומת''' בחנק אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל המיתות האמורות בתורה. אמרת זו מדה בתורה כל מיתה האמורה בתורה אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר, לא מפני שהיא קלה אלא מפני שנאמרה סתם. וכל מיתה האמורה סתם הרי זו בחנק. ר' אומר, במיתה שנאמרה בידי שמים מה מיתה שנאמרה בידי שמים מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה כאן מיתה שאין בה רושם. מכאן אמרו {{ממ|[[משנה/סנהדרין/ז#ב|סנהדרין פרק ז משנה ב]]}} מצות חנק היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשין ברכין וכורך על צוארו. זה מושך להלן וזה מושך להלן, עד שנפשו יוצאה זה סדר חנק. {{הערה|קטע זו הובאה ב[[ירושלמי/סנהדרין/יא/א| בתלמוד ירושלמי סנהדרין פרק יא הלכה א]]}} עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר ארבעים יכנו לא יוסיף {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ג|דברים כה פסוק ג]]}} והרי דברים ק"ו, ומה מי שהוא מצווה להכות הרי הוא מוזהר שלא להכות, מי שהוא מצווה שלא להכות{{הערה|בירושלמי גרס "מי '''שאינו מצווה להכות''' אינו..." אולם בכל הכת"י של המכילתא גורסים כפי המופיע בפנים}} דין הוא שיהא מוזהר שלא להכות. | ||
==פסוק טז== | ==פסוק טז== | ||