7,952
עריכות
חות יאיר/קצב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקוני טעויות, פתיחת ראשי תיבות, קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה |
(תיקוני טעויות, פתיחת ראשי תיבות, קישורים פנימיים) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
רק סבירא להו להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תורה שבעל פה לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות, אז ודאי לריבויים{{הערה|פי' מתוך ריבויים.}} לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשובה זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'{{הערה|כל המובא בסוגריים מרובעות הם השמטות מדפו"ר שנוספו בדפוס לבוב תרנ"ו.}}] אבל מה שכתב מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לומר כך דגברא אגברי קרמית דאפילו היו דברי הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מכל מקום י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותיה וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לומר שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כתב הרא"ש בתשובה [כ"כ בהקדמת יש"ש לבבא קמא אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש{{הערה|זה לשון הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/צד/ה|כלל צד סימן ה]]}}: יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל כו' יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל כו', ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין. ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם, אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו, עכ"ד.}}] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם היה קשה לנו סתירת דברי התוס' למה שכתב הרמב"ם היה בידינו לעשות כוונים לדברי התוספות שממש דעתם כדעת הרמב"ם ומ"ש וגם בהלכה למשה מסיני לא נתנו וכו' הכי קאמר דבדברי הש"ס מתורץ גם כן קושיא שהיה לו יתברך ליתן כל תורה בעל פה בהלכה למשה מסיני מטעם כדי שלא ישתכחו ור"ל שנרוויח בזה שלא נבא לידי שכחה וגמגום שזה מקור המחלוקות ובגמ' זו דאמר תירוץ על מפני מה לא נכתבו ת"ל עשות ספרים הרבה וגו' מתורץ גם זה ותירוץ זה עולה לשניהם ואם כן דברי התוס' והרמב"ם עולים בקנה אחד. | רק סבירא להו להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תורה שבעל פה לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות, אז ודאי לריבויים{{הערה|פי' מתוך ריבויים.}} לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשובה זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'{{הערה|כל המובא בסוגריים מרובעות הם השמטות מדפו"ר שנוספו בדפוס לבוב תרנ"ו.}}] אבל מה שכתב מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לומר כך דגברא אגברי קרמית דאפילו היו דברי הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מכל מקום י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותיה וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לומר שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כתב הרא"ש בתשובה [כ"כ בהקדמת יש"ש לבבא קמא אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש{{הערה|זה לשון הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/צד/ה|כלל צד סימן ה]]}}: יראה לי אחר שכתב רבינו יצחק אלפסי ורבינו יצחק הזקן בעל התוספות והראב"ד ז"ל כו' יותר יש לנו לסמוך עליהם מעל דברי רבי משה ז"ל כו', ועוד שהיו מופלגין יותר בחכמה ובמנין. ולא שיש בי כח להכריע בין גדולתם, אלא לפי השמועה ששמענו וקבלנו, עכ"ד.}}] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם היה קשה לנו סתירת דברי התוס' למה שכתב הרמב"ם היה בידינו לעשות כוונים לדברי התוספות שממש דעתם כדעת הרמב"ם ומ"ש וגם בהלכה למשה מסיני לא נתנו וכו' הכי קאמר דבדברי הש"ס מתורץ גם כן קושיא שהיה לו יתברך ליתן כל תורה בעל פה בהלכה למשה מסיני מטעם כדי שלא ישתכחו ור"ל שנרוויח בזה שלא נבא לידי שכחה וגמגום שזה מקור המחלוקות ובגמ' זו דאמר תירוץ על מפני מה לא נכתבו ת"ל עשות ספרים הרבה וגו' מתורץ גם זה ותירוץ זה עולה לשניהם ואם כן דברי התוס' והרמב"ם עולים בקנה אחד. | ||
ומכל מקום חלילה לנו להפך דברי אלהים חיים בכוונת התוס' ויהיו כוונת התוס' איך שיהיו ושערי פירושים לא ננעלו על כל פנים לא נצא מפשטן של דברים דסבירא להו להתוס' דודאי שייך שכחה בהלכה למשה מסיני ודלא כדברי הרמב"ם והוא האמת הברור כשמש בצהרים לא מצד הסברא חלילה רק מתילי תילין גמרות ערוכות כל שכן באשר גם דברי התוס' כך הם לא נירא ולא ניחת לומר אחר בקשת המחילה מעצמותיו הקדושים ששגה בזה, כי ידוע שחיבר פירוש משניות בילדותו כאשר נדפס סוף ש"ס דפוס קראקא וכבר אמר מר בר רב אשי בגיטין [[בבלי/גיטין/כט/ס|דף כ"ט ע"ב]] הא דאבא דקטנותא היא [ומכל מקום צ"ע כי גם בספר הי"ד כתב גבי זקן ממרא ריש הלכות ממרים {{ממ|[[רמב"ם/ממרים/א#ג|פ"א ה"ג]]}} שכל דבר שבו מחלוקת אינו קבלה ממשה רבינו ע"ה ועל כרחך צריך לומר דלא שייך בו שכחה דהא בהא תליא שק"ל] וכדמוכח גם כן ממה שכתב שם דחשב הלכה למשה מסיני דבש"ס וכתב דאפשר דכלם הם ואישתמיטיה מיניה כמה וכמה. והרי גדול הנביאים טעה ונתעלם ממנו הלכה ובזה לא נפחת חלילה מעלתו, כי מי עיור שלא יראה ולא יבין מחיבוריו הפלגת השגתו בכל התורה עם כל שבע החכמות עד שאמרו עליו ממשה עד משה וכו' וכמו שסיים המליץ הגדול ספרו בחינות עולם. | |||
אמרתי אחכמה בענין | ואמרתי להציג דברי שכתבתי בקונטרסים בענין הזה עם כמה דברים המסתעפים מזה גדולי הערך אשר ראוי לכל חכם לב לשית לבו אליהם אם בעל נפש הוא וזה לשוני: | ||
אמרתי אחכמה בענין שאמרו רז"ל בקצת דברים שהם הל"מ בפי' ובקצתם אמרו במירי או באמת אמרו שמפורש בש"ס במס' ב"מ כל באמת הלכה הוא. ובקצתם הלכה ובקצתם דברי תורה ופירש"י גם בהם הל"מ וראיתי שהרמב"ם מנה בהקדמת פירושו למשנה דינים שהם הל"מ וכתב שהם רובם ואפשר כולם ואלו הן: | |||
א) חצי לוג שמן לתודה וזכרו בס' הי"ד מעשה קרבנות פ"ט גמ' סוף נדה לראב"ע ולא לר"ע (לשון גמ' מנחות דפ"ט ע"א א"ל ראב"ע עקיבה אפי' אחת מרבה על היום כלו בשמן איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה וכו' משמע לן שכל לימוד ר"ע מבשמן בשמן הוא הל"מ לכן פי' רש"י שגם חציו לחלות וכו' הוא הל"מ דאל"כ מנ"ל דלא ס"ל לראב"ע כל לימוד בשמן כלל ואיצטרכו ליה לשום דרשא וכל אלו דברים פשוטים מאד ולא כתבתים רק לאפוקי ממ"ש בק"א דכ"ד ע"ש וראה כמה נדחק על לא דבר ומ"ש עוד ולדעתי' וכו' שנלמד רביעי' דנזיר וכו' פי' דבריו צל"ע שלא נחלקו אם ואיך ומ"ש שם סוף הפרק אינו רק להשוות ודוק) ומ"ש הרמב"ם שהוא הל"מ כראב"ע ולא כר"ע אע"ג דק"ל הלכה כר"ע מחבירו [עי' תשובה צ"ד דנ"א ע"ב] נ"ל משום דנחלקו אמוראי ר"י ור"ל אליבי' דראב"ע. (ועמ"ש בק"מ פ' צו פי"א מ"ו דכ"ד) ובלה"נ כ' מהרי"ק סוף שורש קס"ה דכל כללי פסקי הלכות אינם רק על דברי' הנסוגים בזמן הזה רק דק"ל מהתוס' דזבחים ריש ד"ו: | א) חצי לוג שמן לתודה וזכרו בס' הי"ד מעשה קרבנות פ"ט גמ' סוף נדה לראב"ע ולא לר"ע (לשון גמ' מנחות דפ"ט ע"א א"ל ראב"ע עקיבה אפי' אחת מרבה על היום כלו בשמן איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה וכו' משמע לן שכל לימוד ר"ע מבשמן בשמן הוא הל"מ לכן פי' רש"י שגם חציו לחלות וכו' הוא הל"מ דאל"כ מנ"ל דלא ס"ל לראב"ע כל לימוד בשמן כלל ואיצטרכו ליה לשום דרשא וכל אלו דברים פשוטים מאד ולא כתבתים רק לאפוקי ממ"ש בק"א דכ"ד ע"ש וראה כמה נדחק על לא דבר ומ"ש עוד ולדעתי' וכו' שנלמד רביעי' דנזיר וכו' פי' דבריו צל"ע שלא נחלקו אם ואיך ומ"ש שם סוף הפרק אינו רק להשוות ודוק) ומ"ש הרמב"ם שהוא הל"מ כראב"ע ולא כר"ע אע"ג דק"ל הלכה כר"ע מחבירו [עי' תשובה צ"ד דנ"א ע"ב] נ"ל משום דנחלקו אמוראי ר"י ור"ל אליבי' דראב"ע. (ועמ"ש בק"מ פ' צו פי"א מ"ו דכ"ד) ובלה"נ כ' מהרי"ק סוף שורש קס"ה דכל כללי פסקי הלכות אינם רק על דברי' הנסוגים בזמן הזה רק דק"ל מהתוס' דזבחים ריש ד"ו: | ||