82
עריכות
חיי אדם/ב/קכ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (נבדק טכנית) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מרכז|כלל קכ{{ש}}{{גופן|4||'''דין חמץ של נכרי בבית ישראל ודין ישראל שמשכן חמץ לנכרי או לישראל''' {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תמ|סי' ת"מ]] [[שולחן ערוך/אורח חיים/תמח|תמ"ח]]}}}}}} | {{מרכז|כלל קכ{{ש}}{{גופן|4||'''דין חמץ של נכרי בבית ישראל ודין ישראל שמשכן חמץ לנכרי או לישראל''' {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תמ|סי' ת"מ]] [[שולחן ערוך/אורח חיים/תמח|תמ"ח]]}}}}}} | ||
{{אות סעיף|א}} כתיב לא יראה לך חמץ וקבלו חז"ל דלכן כתיב לך להורות דדוקא שלך אי אתה רואה אבל חמץ שאינו שלו אינו עובר עליו. ואמנם מדכתיב קרא אחרינא שבעת ימים שאור לא ימצא כו' ולא כתיב לך משמע אפילו מה שאינו שלו עובר וקבלו חז"ל דודאי אינו עובר אלא על חמץ שלו ומיהו אם קיבל עליו אחריות אף על גב דקיימא לן בכל התורה דבר הגורם לממון לאו כממון דמי מ"מ רבי רחמנא הכא גבי חמץ אם קיבל עליו אחריות עובר עליו דזה עכ"פ מצוי אצלו ברשותו ולכן נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם קיבל עליו אחריות מגניבה ואבדה דהיינו שהתנה עמו בפירוש שמקבל אחריות דאף על גב דבישראל אף בסתם הוי כקיבל אחריות דכיון דאמר הכנס לרשותי הוי כאלו קיבל בפירוש אם לא שאמר הנח לפני כמבואר בח"מ סימן רצ"א אבל בנכרי שהפקיד דקי"ל שם סימן ש"א דאין דין שומרים לנכרי ולכן בעינן דוקא התנה אף על פי דלא קנו מידו ומדינא אינו חייב מ"מ כיון שמחוק המלך כיון דהתנה חייב לשלם {{ממ|ח"י ס"ק א'}} ולכן בין שהוא בביתו או בכל מקום שהוא רשות של הישראל חייב לבער ואפילו ייחד לו מקום בפני עצמו בשכירות לא מהני לכתחלה דקיי"ל שכירות לא קניא לקולא {{ממ|עיין מגן אברהם סימן רמ"ו}} ומ"מ בדיעבד סמכינן על רבינו תם דס"ל דמהני יחד לו מקום והוי כמקבל אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי דמותר לכ"ע {{ממ|והיה נראה דאם ישראל שכר הבית מנכרי והשכיר מקום לנכרי מותר ממ"נ אפילו לכתחילה דאם שכירות קניא אם כן הוי ביתו של זה הנכרי השוכר ואם שכירות לא קניא אם כן אינו ביתו של ישראל כלל וכמ"ש המגן אברהם בסימן רמ"ו אך י"ל כיון שהוא על כל פנים ברשות הישראל ונקרא מצוי לו י"ל דגם בזה חייב לבער}} ולא מהני מה שיפקיד הישראל החמץ ביד נכרי אחר שאינו בעליו שכיון שהוא כשלו הרי זה כאלו מפקיד חמצו ביד נכרי שחייב לבער כמו שנבאר בסימן ה' אבל אם חזר והפקידו ביד בעליו הראשונים אינו חייב לבער דה"ל כמקבל אחריות על חמצו של נכרי ברשות הנכרי ומותר שהרי אינו שלו וגם אינו מצוי לו ומיהו אם הנכרי השני מקבל עליו כל אחריות מגניבה ואבידה צ"ע {{ממ|ועיין כ"ז במגן אברהם וח"י סימן ת"מ}}: | {{אות סעיף|א}} כתיב<ref>שמות יג,ז</ref> לא יראה לך חמץ וקבלו חז"ל דלכן כתיב לך להורות דדוקא שלך אי אתה רואה אבל חמץ שאינו שלו אינו עובר עליו. ואמנם מדכתיב קרא אחרינא שבעת ימים שאור לא ימצא כו' ולא כתיב לך משמע אפילו מה שאינו שלו עובר וקבלו חז"ל דודאי אינו עובר אלא על חמץ שלו ומיהו אם קיבל עליו אחריות אף על גב דקיימא לן בכל התורה דבר הגורם לממון לאו כממון דמי מ"מ רבי רחמנא הכא גבי חמץ אם קיבל עליו אחריות עובר עליו דזה עכ"פ מצוי אצלו ברשותו ולכן נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם קיבל עליו אחריות מגניבה ואבדה דהיינו שהתנה עמו בפירוש שמקבל אחריות דאף על גב דבישראל אף בסתם הוי כקיבל אחריות דכיון דאמר הכנס לרשותי הוי כאלו קיבל בפירוש אם לא שאמר הנח לפני כמבואר בח"מ סימן רצ"א אבל בנכרי שהפקיד דקי"ל שם סימן ש"א דאין דין שומרים לנכרי ולכן בעינן דוקא התנה אף על פי דלא קנו מידו ומדינא אינו חייב מ"מ כיון שמחוק המלך כיון דהתנה חייב לשלם {{ממ|ח"י ס"ק א'}} ולכן בין שהוא בביתו או בכל מקום שהוא רשות של הישראל חייב לבער ואפילו ייחד לו מקום בפני עצמו בשכירות לא מהני לכתחלה דקיי"ל שכירות לא קניא לקולא {{ממ|עיין מגן אברהם סימן רמ"ו}} ומ"מ בדיעבד סמכינן על רבינו תם דס"ל דמהני יחד לו מקום והוי כמקבל אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי דמותר לכ"ע {{ממ|והיה נראה דאם ישראל שכר הבית מנכרי והשכיר מקום לנכרי מותר ממ"נ אפילו לכתחילה דאם שכירות קניא אם כן הוי ביתו של זה הנכרי השוכר ואם שכירות לא קניא אם כן אינו ביתו של ישראל כלל וכמ"ש המגן אברהם בסימן רמ"ו אך י"ל כיון שהוא על כל פנים ברשות הישראל ונקרא מצוי לו י"ל דגם בזה חייב לבער}} ולא מהני מה שיפקיד הישראל החמץ ביד נכרי אחר שאינו בעליו שכיון שהוא כשלו הרי זה כאלו מפקיד חמצו ביד נכרי שחייב לבער כמו שנבאר בסימן ה' אבל אם חזר והפקידו ביד בעליו הראשונים אינו חייב לבער דה"ל כמקבל אחריות על חמצו של נכרי ברשות הנכרי ומותר שהרי אינו שלו וגם אינו מצוי לו ומיהו אם הנכרי השני מקבל עליו כל אחריות מגניבה ואבידה צ"ע {{ממ|ועיין כ"ז במגן אברהם וח"י סימן ת"מ}}: | ||
{{אות סעיף|ב}} י"א דאפילו אם אין הישראל מקבל עליו אחריות גניבה ואבידה אלא שהוא עליו כשומר חנם כיון שעכ"פ יש מציאות שיהיה חייב לשלם כגון ע"י פשיעה הוי כחמצו של ישראל וחייב לבער וי"א דאפילו אינו מקבל עליו שום אחריות אלא שהנכרי אלם כגון אנשי חיילות וכיוצא בו שאם יאבד יעליל עליו ויכפהו לשלם חייב לבער ויש חולקים {{ממ|ע"פ בט"ז ובח"י}} ואם הוא חייב מדינא דמלכותא לכ"ע חייב לבער ולכתחלה אם הוא שומר חנם יבערנו ובדיעבד ששכח לבער יש לסמוך אסברא ראשונה דכל שאין חייב בגניבה ואבידה מותר {{ממ|ח"י שם}}. ובפסח אינו רשאי לקבל כלל פקדון חמץ אפילו בלא אחריות כלל: | {{אות סעיף|ב}} י"א דאפילו אם אין הישראל מקבל עליו אחריות גניבה ואבידה אלא שהוא עליו כשומר חנם כיון שעכ"פ יש מציאות שיהיה חייב לשלם כגון ע"י פשיעה הוי כחמצו של ישראל וחייב לבער וי"א דאפילו אינו מקבל עליו שום אחריות אלא שהנכרי אלם כגון אנשי חיילות וכיוצא בו שאם יאבד יעליל עליו ויכפהו לשלם חייב לבער ויש חולקים {{ממ|ע"פ בט"ז ובח"י}} ואם הוא חייב מדינא דמלכותא לכ"ע חייב לבער ולכתחלה אם הוא שומר חנם יבערנו ובדיעבד ששכח לבער יש לסמוך אסברא ראשונה דכל שאין חייב בגניבה ואבידה מותר {{ממ|ח"י שם}}. ובפסח אינו רשאי לקבל כלל פקדון חמץ אפילו בלא אחריות כלל: | ||