ערך/הקהל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,963 בתים ,  9 באוקטובר 2020
מצווה אחת או ב' מצוות
(מחלוקת האחרונים בדין כפייה על מצוות הקהל)
(מצווה אחת או ב' מצוות)
שורה 4: שורה 4:
== מקור ==
== מקור ==
בדברים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#י|דברים לא י]]-[[תנ"ך/דברים/לא#יג|יג]]}}: וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת־הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת־ה' אֱלֹֽקיכֶם וְשָֽׁמר֣וּ לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת: וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹֽא־יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹקיכֶם כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
בדברים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#י|דברים לא י]]-[[תנ"ך/דברים/לא#יג|יג]]}}: וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת־הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת־ה' אֱלֹֽקיכֶם וְשָֽׁמר֣וּ לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת: וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹֽא־יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹקיכֶם כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
== גדר המצווה ==
יש מהראשונים שמנו מצוות הקהל כמצווה אחת. הרמב"ם {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/טז|עשה טז]]}} כתב: היא שצונו להקהיל את העם ביום השני של סוכות במוצאי שמיטה, ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה באזניהם כו'. ובסמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשה/רל|עשה רל]]}}: צוה הקב"ה בקרוא המלך את התורה שיבאו כולם לשמעו. ובחינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תריב|מ' תריב]]}}: שנצטוינו שיקהל עם ישראל כולו אנשים ונשים וטף במוצאי שנת השמיטה בחג הסוכות ביום שני בחג כו'.
ויש מהראשונים שמנו מצוות הקהל כב' מצוות. הבה"ג {{ממ|[[הלכות גדולות/קסב|מ' קסב]]}} מנה מצוות הקהל, ובפרשיות חוקים ומשפטים המסורים לציבור {{ממ|[[הלכות גדולות/פרשיות ומשפטים המסורים לציבור/סה|אות סה]]}} חזר ומנה פרשת הקהל. ובביאור דבריו כתב הרא"ש טרויב {{ממ|שם סקמ"ג}} שחשב הבה"ג המצווה לב' מצוות נפרדות, הא' המוטל על כל יחיד ויחיד לילך הוא, נשיו וטפיו לשמוע, והב' מצות המלך והציבור. וכן ביראים כתב ב[[יראים/רסו|סימן רס"ו]] קריאת המלך, צוה הקב"ה שיקרא ספר אלה הדברים בהקהל. וב[[יראים/תלג|סימן תל"ג]]: מצות הקהל צוה הקב"ה כשיקרא המלך את התורה שיבואו כולם לשמוע. וכ"כ רי"פ פערלא בדעת הרס"ג, שבמנין המצוות {{ממ|[[ספר המצוות לרס"ג/עשה/טז|עשה טז]]}} הזכיר "והמלך יקראנה לעם בלהקים", והיינו מצוות הקהל. ובמנין הפרשיות שהם מצווה על הציבור כתב {{ממ|[[ספר המצוות לרס"ג/פרשה/י|פרשה י]]}}: והעם בתרועת מלך נועדים. וביאר רי"פ פערלא שאף דעת הרס"ג שנכללו במצוות הקהל ב' מצוות, הא' שהיא חובה על המלך והב' מצווה המוטלת על הציפור להקהל ולהיות נועדים לשמוע קריאת המלך.


== זמן המצווה ==
== זמן המצווה ==
שורה 14: שורה 19:
==== תשלומין ====
==== תשלומין ====
דעת האדר"ת {{ממ|[[זכר למקדש/ג#ג|זכר למקדש פ"ג אות ג]]}} שאם לא קיימו המצווה במוצאי יום טוב, מכל מקום מדין תשלומין אפשר לקיים המצווה כל החג ואפילו בשמיני עצרת{{הערה|כמבואר בגמרא שלולי דין "בבוא כל ישראל" שיש להקדים ההקהל, מדין "בחג הסוכות" היה מתקיים אף ביום טוב האחרון של חג שהוא (לדעת האדר"ת, ועיין ט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרסח#א|או"ח סימן תרסח סק"א]]; [[ט"ז/יורה דעה/רכ#טו|יו"ד סימן רכ סקט"ו]]}} ורש"ש {{ממ|[[רש"ש/סוטה/מא/א|סוטה שם]]}}. ובמרומי שדה {{ממ|שם}} ובחידושי רבי מאיר שמחה {{ממ|שם}} ביארו כוונת הגמרא ליום האחרון בחול המועד, ובט"ז {{ממ|או"ח שם}} כתב דלא ניחא לפרש כן.}}{{הערה|ועי"ש בסוף דבריו שסייג דבריו שאולי מ"מ לא קרינן ביה "בבוא כל ישראל לראות" על שעת דיעבד.}}
דעת האדר"ת {{ממ|[[זכר למקדש/ג#ג|זכר למקדש פ"ג אות ג]]}} שאם לא קיימו המצווה במוצאי יום טוב, מכל מקום מדין תשלומין אפשר לקיים המצווה כל החג ואפילו בשמיני עצרת{{הערה|כמבואר בגמרא שלולי דין "בבוא כל ישראל" שיש להקדים ההקהל, מדין "בחג הסוכות" היה מתקיים אף ביום טוב האחרון של חג שהוא (לדעת האדר"ת, ועיין ט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרסח#א|או"ח סימן תרסח סק"א]]; [[ט"ז/יורה דעה/רכ#טו|יו"ד סימן רכ סקט"ו]]}} ורש"ש {{ממ|[[רש"ש/סוטה/מא/א|סוטה שם]]}}. ובמרומי שדה {{ממ|שם}} ובחידושי רבי מאיר שמחה {{ממ|שם}} ביארו כוונת הגמרא ליום האחרון בחול המועד, ובט"ז {{ממ|או"ח שם}} כתב דלא ניחא לפרש כן.}}{{הערה|ועי"ש בסוף דבריו שסייג דבריו שאולי מ"מ לא קרינן ביה "בבוא כל ישראל לראות" על שעת דיעבד.}}
== הבאת קטנים ==
=== מקור וטעם ===
בפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#יב|דברים לא יב]]}}: הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו'. בגמרא בחגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ג/א|ג.]]}} אמרו: נשים באות לשמוע, טף למה באים, כדי ליתן שכר למביאיהן.
=== על מי מוטל החיוב ===
הטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|חגיגה ג.]]}} הסתפק אם חובת הבאת הקטנים מוטלת על האב או אף על הבית דין{{הערה|ורצה להוכיח שהחובה אף על הבית דין שהרי ילפינן {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ג/א|חגיגה שם]]}} פטורי ראיה מפטורי הקהל, ואם כן ה"ה להפך יש ללמוד פטורי הקהל מפטורי ראיה ואם כן קטן שאין לו קרקע ייפטר כי היכי דגדול שאין לו קרקע פטור, ואם כן לא יתחייב קטן בהקהל אלא באופן שירש את אביו וע"כ אין אביו בחיים וע"כ שהחובה מוטלת על הבית דין.}}.
=== קטן חרש, סומא או חיגר ===
המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תריב#ד|מ' תריב אות ד]]}} חידש שכיון שגזירת הכתוב היא להביא את הקטנים, ואין זה מחמת חינוך, לכן אף אם הקטן חרש וכיו"ב שאם יהיה גדול לא יהיה עליו חובת הקהל מכל מקום כשהוא קטן חובה להביאו, ולא דמי לראיה שכל החיוב להביאו מדין חינוך וכל שכשיגדל לא יהיה חייב אף בקטנותו אין חובה לחנכו. וכן ר"ל השפת אמת {{ממ|[[שפת אמת/חגיגה/ג/א|חגיגה ג.]]}} והניח הדבר בצ"ע.
ומאידך, הוכיחו המנחת חינוך {{ממ|שם}} והשפת אמת {{ממ|שם}} דדעת הטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|שם]]}} שקטן שיש בו פטורים שכשיגדל יהיה פטור מהקהל, אף בקטנותו אין חובה להביאו.
ובאבי עזרי {{ממ|חגיגה פ"ג ה"ב}} הקשה מדברי הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/חגיגה/א/א|חגיגה פ"א ה"א]]}} שם מתבאר להדיא שבדבר שגדול פטור אף הקטן פטור ודלא כדעת המנחת חינוך.
=== קטן שאין לו קרקע ===
דעת הטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|חגיגה ג.]]}} שקטן שאין לו קרקע פטור מהקהל, שהרי ילפינן {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ג/א|חגיגה שם]]}} פטורי ראיה מפטורי הקהל, ואם כן ה"ה להפך יש ללמוד פטורי הקהל מפטורי ראיה, ואם כן כי היכי דקטן שאין לו קרקע פטור מראיה שהרי אף לכשיגדל אם אין לו קרקע פטור, והוא הדין שלא יתחייב בהקהל. ולא יצוייר שיתחייב בהקהל אלא באופן שירש את אביו ויש לו קרקע{{הערה|והוכיח מזה שהחיוב להביאו מוטל אף על הבית דין, עיין לעיל.}}.
אמנם דעת המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תריב#ד|מ' תריב אות ד]]}} והשפת אמת {{ממ|[[שפת אמת/חגיגה/ג/א|חגיגה ג.]]}} שכיון שהחיוב בהקהל הוא על מביאהם ולא על הקטנים לא שייך לפוטרם באופן שאין להם קרקע.


== כפייה על קיום המצווה ==
== כפייה על קיום המצווה ==

תפריט ניווט