90,717
עריכות
(←לה) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''פסל לך.''' | '''פסל לך.''' הסמ"ך בקמץ לבד והוא חטוף: | ||
'''את הדברים.''' | '''את הדברים.''' בס"ס הקדמא בה"א לא באל"ף של את: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''והיה נכון.''' | '''והיה נכון.''' בשוא לבד: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''וירד.''' | '''וירד.''' בשופר הפוך לא בתביר: | ||
'''ויקרא בשם ה'.''' | '''ויקרא בשם ה'.''' כתב רש"י ז"ל דמתרגמינן וקרא בשמא דה' עכ"ל כלומר שמשה הוא הקורא בשם ה' שאילו היה השם הקורא היה מתורגם וקרא בשמא ה' וכן תרגם ויקרא בשם ה' פרשת לך לך וצלי בשמא דה' והנה הם מטעים בעל הטעמים שכאן טפחא במלת בשם והפרש גדול יש בין זה ובין ויקרא בשם ה' האמור באברהם ששם הטפחה במלת ויקרא וכאן במלת בשם. ויותר נראה לי פירוש ן' עזרא כמ"ש כאן ובראש פ' וישמע יתרו שהשם הוא הקורא והוא שאמר בראשונה וקראתי בשם ה' לפניך וכ"כ החכם אבודרה"ם בסדר תפלות של תעניות זל"ש. וכשאומר ויקרא בשם ה' צריך להפסיק מעט בין בשם לה' כי בפסוק הוא בטרחא ורוב ההמון טועים בזה ע"כ. ועיין מ"ש בס"ד בירמיה כ"ג על פסוק וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו ומ"ש הראב"ע בספר מאזני לשון הקודש דף ר': | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ויקרא ה' ה'.''' | '''ויקרא ה' ה'.''' בכל אתר דשמא אדכר תרי זימני פסיק טעמא בגוייהו ורזא דמילתא באדרא קדישא דנשא דף קל"ח: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''נֹצר.''' | '''נֹצר.''' נו"ן רבתי: ''' וְחטאה.''' לית וחד עולה ''' וַחטאה''' לא שאלת: | ||
'''ינקה.''' | '''ינקה.''' הקו"ף בסגול: | ||
'''אבות.''' | '''אבות.''' מלא וא"ו כתיב ובהעתק הללי מדפוס פירארה וגם בספר א' כ"י כתוב אבת חסר וא"ו ויצא להם טעות זה כי מצאו כתוב לשון מסורה א' אבת ב' וחסר וסימנה שה לבית אבת. פקד עון אבת על בנים. ובלשון מסורה אחרת מסור בהאי תניינא פקד עון אבת דואלה שמות. והטועים לא הבחינו בין זה ובין הכתוב בפ' וישמע יתרו בעשרת הדברות שגם הוא בספר ואלה שמות והוא החסר וזה ושל דברות שניות דפרשת ואתחנן שניהם מלאים. ובמסורה גדולה פרשת יתרו נמסר בכתב מפורש אבת ב' חסרים וסימנהון שה לבית אבת. פקד עון אבת דוישמע יתרו וכ"כ בעל מנחת כהן פרשת בא וכך הם בהעתק הללי: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''ויאמר.''' | '''ויאמר.''' בפזר גדול לא שני גרישין: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''שמר לך.''' | '''שמר לך.''' המ"ם בלא מאריך במדוייקים והלמ"ד רפה: | ||
'''שמר.''' | '''שמר.''' יש מי שעושה אותו בראש הדף וכמ"ש בעל הטורים בפרשת ויחי ועיין מ"ש בפרשת אחרי מות על פסוק שני השעירים: | ||
'''והפרזי.''' | '''והפרזי.''' הזי"ן דגושה: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''אחר.''' | '''אחר.''' רי"ש רבתי. ועיין מ"ש בעל הטורים בפרשת ואתחנן על מלת אחד. ובס' קדמון כתוב לאל אחר רי"ש שפיא וזקיפא וזעירא מכל רישין שבמקרא. ופליגי ביה במסורת ואמרי לית רי"ש רב ותקיף וכן הילכתא: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''מסכה לא.''' | '''מסכה לא.''' בלא מקף: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''תפדה.''' | '''תפדה.''' הדל"ת דגושה: | ||
'''לא תפדה.''' | '''לא תפדה.''' בלא מקף: | ||
'''כל בכור.''' | '''כל בכור.''' בתיקון ספר תורה ישן כל בכור במפתח וכל ע"כ ומפי המסורת ידענו שזהו בלא וא"ו כי הוא אחד מן ד' כל דסבירין וכל וסימנם נמסר בפרשת וארא: | ||
'''בכור.''' | '''בכור.''' מלא שאינו מהז' חסרים שנמסר סימנם בפרשת ויגש במ"ג וכן הביאם הרמ"ה ז"ל: | ||
== כד == | == כד == | ||
'''יחמד.''' | '''יחמד.''' החי"ת בשוא לבדו: | ||
== כה == | == כה == | ||
'''לא תשחט.''' | '''לא תשחט.''' זה כתוב לא תשחט ובפרשת משפטים כתיב לא תזבח והוא חד מן ג' זוגין מתחלפין קדמאה זי"ן תניין שי"ן וסימנם נמסר במס"ג פרשת יתרו: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''ראשית.''' | '''ראשית.''' בריש מסורה רבתא כתב המדפיס שזו רי"ש זעירא וזה אינו במסרת כ"י ולא בספרים: | ||
== כט == | == כט == | ||
'''ברדת.''' | '''ברדת.''' הבי"ת דגושה: | ||
== לג == | == לג == | ||
'''ויכל משה מדבר.''' | '''ויכל משה מדבר.''' בס"ס ויכל בגלגל משה בזקף קטן מדבר בטפחא: | ||