מהר"ם שיף/חולין/סז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

 

גמ' '''מניה הוא דקמישתרו כלים. ''' לכאורה נראה לפרש כפשטיה דמקרא דאין לו נתמעטו מלאו משא"כ מקרא קמא מישתרו לגמרי כמ"ש התוס' לעיל בד"ה לא ס"ד וק"ל:  

גמ' '''ומנא תימרא כו'. ''' ובל"ז (*כ) סברתו הכל אסור או מותר:  

גמ' '''ששוחה ושותה כו'. ''' אבל ע"י כלים אסור דלמא פריש כו' ולאו היינו רביתייהו משא"כ מכלי לכלי ועיין באשר"י לעיל בסמוך:  

גמ' '''תניא דמסייע לך ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושים שסיננם כו'. ''' כצ"ל וכ"ה ברש"י בחומש וכן משמע באשר"י ואע"ג דבסמוך יליף דרניות שבבהמה מניה כולה מינה יליף דה"נ [לגירסא שלפנינו הא] מכל השרץ יליף בסמוך תולעת שבעיקרי כו':  

ברש"י '''בד"ה במים במים שתי פעמים כו' מדה בתורה היא שלא תדונו כו'. ''' ולא כתב מכח דא"כ תאכלו למה לי וכמ"ש אח"כ דסוף סוף למה ליה להתורה באמת לכתוב תאכלו אע"כ דהמדה כן הוא לדרשו ברבויי ומיעוט להכי הוצרך התורה לכתוב תאכלו רק שלא תקשה מאי כוונת ר' ישמעאל ומאי נ"מ אם המדה כן או כן לזה פירש דבא לישב יתורא דתאכלו [למה דסובר כללא קמא דוקא]. וא"ל לא לכתוב התורה סמוכין זה לזה רק פרט ביניהן ולא לכתוב תאכלו כיון דכללא קמא דוקא דאין זה קושיא שהתורה רוצה להורות דינים אלו בריבוי ומיעוט בשלמא לעיל כתבתי שפיר דסוף סוף למה ליה לתורה לכתוב תאכלו כו' ר"ל למה לי יתורא דלשתוק קאמרינן אבל לכתוב בענין אחר אינו קושיא:  

ברש"י '''בד"ה אלא זה והדומה לו כו'. ''' ר"ל הדומה למיעוט בכל צד כמ"ש אח"כ דריבוי ומיעוט לחודיה מייתי כל דדמיא ליה בכל מילי כו' דאל"כ ריבוי שני למה לי וא"ל לא לכתוב ריבוי שני ולא לכתוב תאכלו והוי מרבינן חריצין ונעיצין דוקא דדמיא למיעוטא י"ל דא"כ ה"א שהוא כלל ופרט ואין בכלל כו' חריצין ונעיצין לא וכפרש"י דלהכי פלגינן רחמנא לפרטי מכללא דלא תדרשי' בכלל ופרט כו'. וא"ל לעולם לא לכתוב ביש לו הריבוי בתרא ולא לכתוב תאכלו ואין לטעות כמ"ש מדכתיב רבוי ומיעוט ורבוי בקרא דאין לו י"ל דא"כ לא הוי חריצין ונעיצין באיסור עשה דאותם תאכלו (*ל) רק באיסור לאו דהא בקרא קמא אין בכלל אלא מה שבפרט ואימים ונחלים לחודיה קאי אותם תאכלו ולא שאין לו כדקאמר לעיל ממשמע שנאמר אכול את שאין לו כו' וכאשר תירצתי לעיל כעין זה וק"ל:  

בתוס' '''בד"ה במים במים כו' ואפ"ה איצטריך ליה לתאכלו כו'. ''' כצ"ל: