בית יוסף/אורח חיים/סו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןד|וגומר כל הברכה|'''וגומר''' כל הברכה}} וחותם בא"י גאל ישראל ואומר אמן אפי' יחיד אחר ברכותיו וכו' כ"כ הרא"ש בריש פרק שלשה שאכלו גבי הא דתניא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח דאוקימנא דהיינו בבונה ירושלים שר"ח וה"ג פירשו דלאו דוקא נקט בונה ירושלים אלא ה"ה כל סיום ברכה כעין ישתבח וכן יהללוך וסוף י"ח ברכות וכן אמן אחר גאל ישראל ואין בזה הפסק כיון דצריך הוא לאומרו וכן פירש רש"י בבונה ירושלים שהוא סוף הברכות ה"ז משובח וכן בסוף ברכות דק"ש שחרית וערבית וכן דעת הרב רבינו יונה ז"ל אבל הרמב"ם כתב בפרק א מהלכות ברכות שאין עונה אמן אלא אחר שאומר ב' ברכות או יותר בסוף וא"כ אחר גאל ישראל דשחרית אין עונה אמן לפי שאין שם אחר ק"ש אלא ברכה אחת בלבד וכן כתב הרב רבינו יונה ז"ל בשמו ולפי זה מה שכתוב בספרים שלנו פ"ט מה' תפלה עד שמברך גאל ישראל אמן ט"ס הוא וכן מצאתי בספר מדוייק שלא היה כתוב בו אמן ויש לתמוה על רבינו שכתב בסימן רט"ו שהרא"ש היה נוהג כהרמב"ם וכיון שהרמב"ם סובר שאינו עונה אמן אחר עצמו אלא אחר ב' ברכות דלבסוף היאך כתב הרא"ש עונה אמן אחר גאל ישראל דשחרית שאינה אלא ברכה אחת דלבסוף וכן אחר ישתבח ויהללוך. ובמה שכתבתי בסי' נ"א נתיישב זה ועכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל ולאו משום דסברי כהרמב"ם דאם כן לא היה להם לענות אמן אחר ישתבח ולא אחר יהללוך אלא טעמא משום דחשבי ליה הפסק בין גאולה לתפלה וכבר כתבתי בסי' נ"א שעל פי הזוהר נהגו שלא לומר אמן אחר גאל ישראל ואין להביא ראיה לדברי האומרים שצריך לענות אמן אחר גאל ישראל ולא הוי הפסק ממאי דאמרו רבנן אומר ש"ץ גאל ישראל והן עונין אמן וכמו שכתב רבינו בסימן קכ"ד בשם ר"ע דהתם בברכת גואל ישראל שבתפלה קאמר שהרי הזכיר שם קודם לכן ברכת מחיה המתים ואח"כ ברכת גאל ישראל ואח"כ בונה ירושלים וזהו סדר ברכות שבתפלה:  

{{עוגןד|והיינו דאמר רבה|'''והיינו''' דאמר רבה}} בר חיננא סבא משמיה דרב וכו' בספ"ק דברכות {{ממ|יב.}} ופי' רבינו דלאו למימרא דלא יצא ידי חובת ק"ש דהא ברכות אינם מעכבות אלא היינו לומר שלא יצא י"ח המצוה כתקנה ורבינו הגדול מהרי"א ז"ל כתב דלרבינו האיי דאמר ברכות מעכבות כמו שכתב רבינו בסימן ס' לא יצא ידיחובתו ממש קאמר ונדחק ביישוב דבר זה ולי נראה דאה"נ דלרבינו האיי לא יצא י"ח ממש קאמר אלא שרבינו מתוך שהוא סובר דברכות אינם מעכבות פי' דברי רבה בר חיננא כך: כתב הרוקח בסי' שכ"א שאם אין פנאי לאדם להתפלל יקרא ק"ש בעונתה עד אני ה' אלהיכם אמת ולא יאמר אמת ויציב אחר שאמר אני ה' אלהיכם אמת מפני שעת הדחק מוטב להרחיק כדי לסמוך גאולה לתפלה דאמרינן בירושלמי דפ' תפלת השחר ר' יוסי מצלי בתלת שעין ביממא וכן ר' חייא בר אבא וכן ר' ברכיה ומקשי ואמר כבר קיבל עליו עול מלכות שמים בעונתה ומשמע ברכה אחרונה לא בירך ובפ' תפלת השחר {{ממ|ל.}} מר סבר מיסמך גאולה לתפלה עדיף מלהתפלל מעומד עכ"ל: