2,169
עריכות
שב יעקב/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(הערות) |
(עריכה) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
<small>מיישב לקושיית בית יוסף על הרמב"ם שכתב איסור ובגמרא משמע רק שהיה מצטער והיינו מלת חסידות</small>{{ש}} | <small>מיישב לקושיית בית יוסף על הרמב"ם שכתב איסור ובגמרא משמע רק שהיה מצטער והיינו מלת חסידות</small>{{ש}} | ||
'''והשתא''' לא קשה דמהאי דאבא בנימן | '''והשתא''' לא קשה דמהאי דאבא בנימן דהיה מצטער משמע דלאו איסורא הי' רק זריזות בעלמא, דיש לומר דאבא בנימן לא סבירא ליה כרבי עקיבא רק כחד מתנאי הנ"ל ואין איסור בחו"ל או בזמן שאין בית המקדש קיים כמו במפנה גופא, רק משום דקיים מלה דחסידות וזהירות היה מצטער כדי לקיים זה אף שאין איסור מדינא. וע"ז מפרש הש"ס כיון דמוכח מלשון דהיה רק מצטער דלא סבירא ליה כרבי עקיבא ואינו מצד איסור אם כן למה נצטער על זה, ומפרש דאמר ר"י כל הנותן מטתו כו' הויין לו בנים זכרים שנאמר וצפונך כו', אם כן אף שאין איסור מכל מקום מצות פרישות יש בה ושכרו גדול שבניו זכרים: | ||
<small>קושיא על הרמב"ם</small>{{ש}} | <small>קושיא על הרמב"ם</small>{{ש}} | ||
'''אך''' זה קשה לכאורה על הרמב"ם לפי מה שכתבנו דכתב לעולם לאפוקי | '''אך''' זה קשה לכאורה על הרמב"ם לפי מה שכתבנו דכתב לעולם לאפוקי מרבי יהודה דסבירא ליה דבזמן שאין בית המקדש קיים מותר משום דהוא פסק כרבי עקיבא, הלא רבי עקיבא נקט בלישנא בכל מקום יותר מסתברא דפליג אתנא קמא דמחלק בין מזרח ומערב ובין צפון ודרום ופליג רבי עקיבא ואוסר בכל מקום אפילו בין צפון לדרום (דהיינו בלא מחיצות). וא"ל דאם כן הוי ליה לומר האי איכא בינייהו בין ת"ק לר"ע דהיינו צפון ודרום, הלא השתא נמי דכתב בין מזרח למערב לעולם אסור ובין צפון ודרום מותר ופליג אתנא קמא דמחלק בין ארץ ישראל ובין גליל הל"ל האי איכא בינייהו כמו שכתב נמי הבית יוסף ומתרץ דחדא מנייהו נקט: | ||
<small>תירוץ לקושיא הנ"ל</small>{{ש}} | <small>תירוץ לקושיא הנ"ל</small>{{ש}} | ||
'''וי"ל''' דכיון | '''וי"ל''' דכיון דרבי עקיבא נקיט סתמיה בכל מקום ולא מחלק בין מדינה למדינה כמו התנא קמא ע"כ סבירא ליה להרמב"ם דרבי עקיבא פליג רק בזה במזרח ומערב דמחלק בין ארץ ישראל ובין גליל ופליג רבי עקיבא ואוסר בכל מקום מזרח ומערב ולא מטעם מקדש רק מטעם שכינה שהיא במזרח או במערב ולכך בכל מקום אסור אפילו בחו"ל: | ||
<small>הוכחה דטעמא | <small>הוכחה דטעמא דרבי עקיבא משום שכינה ולא משום מקדש</small>{{ש}} | ||
'''משא"כ''' אי | '''משא"כ''' אי אמרינן דפלוג רבי עקיבא נמי ואוסר בין צפון ודרום לא ידענא טעמו של דבר אף דאמרינן דרבי עקיבא סבירא ליה הטעם של מקדש הוה ליה לחלק על כל פנים דדווקא בגליל שייך לאסור בין צפון ודרום מטעם מקדש ולא ביהודא כמו דמפרש תנא קמא. ועוד הלא הביא אח"כ ברייתא שלימה תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת כו' ולמדתי ממנו ג' דברים, למדתי שאין נפנים מזרח ומערב אלא צפון ודרום כו', דמהאי ברייתא מוכח דלא סבירא ליה לרבי עקיבא הטעם של מקדש כלל רק הטעם של שכינה ואם כן צפון ודרום לעולם מותר דאי תימא דלרבי עקיבא נמי יש מדינות דהוי איפכא דצפון ודרום אסור כו' האיך קאמר סתמא למדתי שאין נפנים מזרח ומערב רק צפון ודרום מאי פסקא הלא יש נמי איפכא דאין נפנין צפון ודרום רק מזרח ומערב אלא וודאי מוכח דלעולם אין חילוק רק מזרח ומערב אסור וצפון ודרום מותר: | ||
<small>ישוב לקושיית הבית יוסף</small>{{ש}} | <small>ישוב לקושיית הבית יוסף</small>{{ש}} | ||
'''ובזה''' מיושב נמי מה שהקשה | '''ובזה''' מיושב נמי מה שהקשה בית יוסף דהוה להו להרמב"ם והטור לפרש שזה דווקא ממזרח לירושלים כו' אבל בעיר העומדת לצפונה הוי איפכא כו', דמהאי ברייתא הוכיחו דלרבי עקיבא אין חילוק ולעולם בין צפון ודרום מותר. אח"כ מצאתי ב[[ב"ח/אורח חיים/ג|ב"ח]] דהביא נמי ראיה מהברייתא הזו: | ||
<small>ישוב למה דהפסיק בעובדא דאביי ורבה</small>{{ש}} | <small>ישוב למה דהפסיק בעובדא דאביי ורבה</small>{{ש}} | ||
'''ובזה''' מיושב אמאי לא הביא הש"ס האי ברייתא מיד לעיל אחר דברי | '''ובזה''' מיושב אמאי לא הביא הש"ס האי ברייתא מיד לעיל אחר דברי רבי עקיבא ואמאי הפסיק בההוא עובדא דרבה ואביי. ולפי מה שכתבנו י"ל דרבה גופא סיים האי ברייתא משום אזיל שדינהו צפון ודרום כפירוש [[רש"י/ברכות/סר/ב|רש"י]] לראות אם יקפיד רבה בכך אי סבירא ליה כרבי עקיבא דאמר בחו"ל נמי קפדינן. על רבה ותרצינהו ואמר מאן האי דמצער לי אנא כרבי עקיבא סבירא לי דאמר בכל מקום אסור. וקשה עדיין לרבה אמאי פשיטא ליה אף דסבירא ליה כרבי עקיבא דאמר בכל מקום, יש להסתפק בדברי רבי עקיבא גופא דלמא סבירא ליה דמותר בחו"ל והא דאמר בכל מקום פליג אתנא קמא דמחלק והיתר ביהודא בין צפון ודרום על זה בא רבי עקיבא לומר דבארץ ישראל בכל מקום אסור, ועל זה סיים רבה האי ברייתא דרבי עקיבא אמר בפירוש שלמדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא לצפון ודרום, ואם כן כיון דהוא נמי היתר צפון ודרום מאי בכל מקום על כרחך צ"ל דאפילו בחו"ל. וא"ל דעדיין י"ל דלמא בכל מקום קאי אמזרח ומערב דהיינו אפילו בגליל אבל דווקא בארץ ישראל, זה אינו כיון דצפון ודרום לעולם מותר ומזרח ומערב אסור על כרחך צ"ל מטעם שכינה ואם כן ממילא אין חילוק דאפילו בחו"ל אסור: | ||
'''והא''' | '''והא''' דפירש רש"י [[רש"י/ברכות/סא/ב#הוו|בד"ה הוו שדיין ליה לבני כו']] ולא היה רוצה לפנות בבבל מזרח ומערב לפי שבבל במזרח של ארץ ישראל כו' עכ"ל, לפי זה משמע דאף בחו"ל הטעם משום מקדש לרבי עקיבא, היינו לפי מה דלא אסקי אדעתיה האי ברייתא וס"ד דטעמיה דרבי עקיבא נמי משום מקדש: | ||
<small>הוכחה שניה דטעמא דר"ע משום שכינה ולא משום מקדש</small>{{ש}} | <small>הוכחה שניה דטעמא דר"ע משום שכינה ולא משום מקדש</small>{{ש}} | ||