2,169
עריכות
תוספות/ברכות/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערת שב יעקב
(קושית מהרש"ל, יישובו, יישוב מהרש"א, קושיית מהרש"א, קושיית גנזי יוסף ונמוקי הגרי"ב ביאורם, יישוב מלא הרועים, דחיית רא"מ הורוויץ) |
(הערת שב יעקב) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''{{עוגן1|אלא}} אימא סמוך למטתי.''' שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל. ורש"י פירש אפילו ללמוד שאסור ללמוד קודם תפלה. ולא ידעתי מנא ליה. אבל ראיה דשרי ללמוד קודם דלקמן בפרק שני {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/ב|דף יד ב]]}} אמרינן דרב מקדים ומשי ידיה ומברך ומתני פרקיה וקרי ק"ש כי מטא זמן ק"ש וכו'{{הערה|עיין {{ממק|מהרש"ל}} שהקשה שמא רש"י איירי אחר שהגיע זמן קריאת שמע, ויישב שהלשון סמוך למטתי משמע אף קודם זמן ק"ש, וכעי"ז כתב [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שמכך שתלה הדבר בעמידה ממטתו ולא בזמן קריאת שמע משמע שאף קודם זמן קריאת שמע אסור בלימוד. ובמהרש"א הוסיף להקשות על דברי התוס' שהגמרא שם מסתפקת בדבר זה אם מעשה דרב איירי קודם זמן קריאת שמע או אחר זמן קריאת שמע. ובאחרונים תמהו שאדרבה קושיית התוס' ממה נפשך שאף אם נעמיד את מעשה דרב רק קודם זמן קריאת שמע עדיין יקשה שמשמע מרש"י שאף קודם זמן קריאת שמע אסור ללמוד. ולכן כתבו ב{{ממק|גנזי יוסף}} וב{{ממק|נמוקי הגרי"ב}} שט"ס נפלה בדברי מהרש"א וכוונתו להקשות עוד על יישוב מהרש"ל שאף אם נעמיד דברי רש"י דווקא במטא זמן קריאת שמע אכתי יקשה מצד הגמרא שם שמעשה דרב הוה אחר זמן קריאת שמע ואעפ"כ למד קודם קריאת שמע [ואין לומר שדווקא הנחת התפילין היתה אחר זמן קריאת שמע ולא לימודו, שהרי לדעת רש"י שם כל נדון הגמרא היה על לימודו קודם ק"ש וע"ז יישבה הגמרא שהיה קודם זמן קריאת שמע]. וב{{ממק|מלא הרועים}} יישב אף הוא כיישוב מהרש"ל והוכיח שאבא בנימין לא איירי קודם זמן קריאת שמע, שאל"כ מה הקשתה הגמרא שם להצד שמעשה דרבה הוה אחר זמן קריאת שמע "מאי אסהדותיה דרחב"א" הרי שפיר קמ"ל דלא כאבא בנימין, אלא ע"כ שאף הוא לא איירי קודם זמן קריאת שמע אלא סובר הוא כדעת רבי יהושע בן קרחה שקריאת שמע שהיא קריאה דעול מלכות שמים קודמת לתלמוד תורה שהוא קריאה של מצוות. ובהגהות {{ממק|רבי אלעזר משה הורוויץ}} דחה יישוב האחרונים שאף אם נעמיד מעשה דרב קודם זמן קריאת שמע הרי מכל מקום למד עד אותה שעה והיינו אחר זמן תפילה שמתחיל בעלות השחר, ואילו לדעת אבא בנימין אליביה דרש"י אסור לעסוק בתורה עד אחר שיתפלל.}}: | '''{{עוגן1|אלא}} אימא סמוך למטתי.''' שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל. ורש"י פירש אפילו ללמוד שאסור ללמוד קודם תפלה. ולא ידעתי מנא ליה. אבל ראיה דשרי ללמוד קודם דלקמן בפרק שני {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/ב|דף יד ב]]}} אמרינן דרב מקדים ומשי ידיה ומברך ומתני פרקיה וקרי ק"ש כי מטא זמן ק"ש וכו'{{הערה|עיין {{ממק|מהרש"ל}} שהקשה שמא רש"י איירי אחר שהגיע זמן קריאת שמע, ויישב שהלשון סמוך למטתי משמע אף קודם זמן ק"ש, וכעי"ז כתב [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שמכך שתלה הדבר בעמידה ממטתו ולא בזמן קריאת שמע משמע שאף קודם זמן קריאת שמע אסור בלימוד. ובמהרש"א הוסיף להקשות על דברי התוס' שהגמרא שם מסתפקת בדבר זה אם מעשה דרב איירי קודם זמן קריאת שמע או אחר זמן קריאת שמע. ובאחרונים תמהו שאדרבה קושיית התוס' ממה נפשך שאף אם נעמיד את מעשה דרב רק קודם זמן קריאת שמע עדיין יקשה שמשמע מרש"י שאף קודם זמן קריאת שמע אסור ללמוד. ולכן כתבו ב{{ממק|גנזי יוסף}} וב{{ממק|נמוקי הגרי"ב}} שט"ס נפלה בדברי מהרש"א וכוונתו להקשות עוד על יישוב מהרש"ל שאף אם נעמיד דברי רש"י דווקא במטא זמן קריאת שמע אכתי יקשה מצד הגמרא שם שמעשה דרב הוה אחר זמן קריאת שמע ואעפ"כ למד קודם קריאת שמע [ואין לומר שדווקא הנחת התפילין היתה אחר זמן קריאת שמע ולא לימודו, שהרי לדעת רש"י שם כל נדון הגמרא היה על לימודו קודם ק"ש וע"ז יישבה הגמרא שהיה קודם זמן קריאת שמע]. וב{{ממק|מלא הרועים}} יישב אף הוא כיישוב מהרש"ל והוכיח שאבא בנימין לא איירי קודם זמן קריאת שמע, שאל"כ מה הקשתה הגמרא שם להצד שמעשה דרבה הוה אחר זמן קריאת שמע "מאי אסהדותיה דרחב"א" הרי שפיר קמ"ל דלא כאבא בנימין, אלא ע"כ שאף הוא לא איירי קודם זמן קריאת שמע אלא סובר הוא כדעת רבי יהושע בן קרחה שקריאת שמע שהיא קריאה דעול מלכות שמים קודמת לתלמוד תורה שהוא קריאה של מצוות. ובהגהות {{ממק|רבי אלעזר משה הורוויץ}} דחה יישוב האחרונים שאף אם נעמיד מעשה דרב קודם זמן קריאת שמע הרי מכל מקום למד עד אותה שעה והיינו אחר זמן תפילה שמתחיל בעלות השחר, ואילו לדעת אבא בנימין אליביה דרש"י אסור לעסוק בתורה עד אחר שיתפלל.}}: | ||
'''{{עוגן1|כל}} הנותן מטתו בין צפון לדרום וכו'.''' ולא בין מזרח למערב ודוקא כשישן עם אשתו מפני שהשכינה מצויה בין מזרח למערב והיה הדבר גנאי לשכב אצל אשתו מפני התשמיש וכן משמע ומוכחי קראי: | '''{{עוגן1|כל}} הנותן מטתו בין צפון לדרום וכו'.''' ולא בין מזרח למערב ודוקא כשישן עם אשתו מפני שהשכינה מצויה בין מזרח למערב והיה הדבר גנאי לשכב אצל אשתו מפני התשמיש וכן משמע ומוכחי קראי{{הערה|עיין שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/ג|ח"א סימן ג]]}} שדקדק מדבריהם שלא למדו כן מדברי אבא בנימין עצמו אלא רק מקראי, לפי שמדברי אבא בנימין משמע בפשטות שהוא אף כשאין אשתו עמו דומיא דמטתי המוזכר בתחילת דבריו, על תפלתי שתהא לפני מטתי, והיינו אף באין אשתו עמו.}}: | ||
{{שומר דף בבלי|המתפלל}} | {{שומר דף בבלי|המתפלל}} | ||