35,214
עריכות
הון עשיר/כתובות/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הסרת רווחים, תגי <br> ותגי <small> באמצעות AWB
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, תגי <br> ותגי <small> באמצעות AWB) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
'''מאה מנה''' . לרמוז דמנה הוא מאה מהנזכרים בבתולה, נקט מנין זה, וביבמות פ"א כתבתי עוד טעם אחר: | '''מאה מנה'''. לרמוז דמנה הוא מאה מהנזכרים בבתולה, נקט מנין זה, וביבמות פ"א כתבתי עוד טעם אחר: | ||
'''התקבלתי ממך מנה''' . נקט מנין זה משום דנזכר לכתובת האלמנה, והואיל וכתב בבתולה חצי כתובתה, נקט באלמנה חמשים זוז שהם חצי מנה: | '''התקבלתי ממך מנה'''. נקט מנין זה משום דנזכר לכתובת האלמנה, והואיל וכתב בבתולה חצי כתובתה, נקט באלמנה חמשים זוז שהם חצי מנה: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''ומניקה את בנה''' . הקדימו למצעת לו את המטה התדירה וקודמת לו, לסמכה למבשלת, דמשניהם כאחד נפטרה כשהכניסה לו שתי שפחות: | '''ומניקה את בנה'''. הקדימו למצעת לו את המטה התדירה וקודמת לו, לסמכה למבשלת, דמשניהם כאחד נפטרה כשהכניסה לו שתי שפחות: | ||
'''מאה שפחות''' . כנגד מאה עבדים שצריך שיהיה לו לאדם להקרא עשיר כמשאז"ל | '''מאה שפחות'''. כנגד מאה עבדים שצריך שיהיה לו לאדם להקרא עשיר כמשאז"ל {{ממ|שבת כה:}}, קתני מנין זה. וביבמות פ"א משנה א' כתבתי עוד טעם אחר: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''התלמידים''' . נראה דלא נזכרה עונתן בפירוש במתניתין, לפי שמן הדין חוץ מן הזמן שרוצים ללמוד שאין לו קבע והרשות, הם נכללים בכל אחד מהמדות הנזכרים כאן, אם טיילין כטיילין אם פועלים כפועלים וכן כלם, אלא מפני שעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין | '''התלמידים'''. נראה דלא נזכרה עונתן בפירוש במתניתין, לפי שמן הדין חוץ מן הזמן שרוצים ללמוד שאין לו קבע והרשות, הם נכללים בכל אחד מהמדות הנזכרים כאן, אם טיילין כטיילין אם פועלים כפועלים וכן כלם, אלא מפני שעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין {{ממ|ב"ק פב.}} כדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין {{ממ|ברכות כב.}}, ושיעור העונה אינה אלא מדרבנן דקראי אסמכתא בעלמא נינהו, הם אמרו והם אמרו, ובחרו להם מדת החמרים על שם יששכר חמור גרם {{ממ|בראשית מט, יד}} פעם אחת בשבת, ובליל שבת המסוגל, אף אם הם טיילין ופועלין, אבל אם הם גמלים או ספנים לא גרעי מזמן מדתם, אלא שמצוה שיכוונו ליל עונתם בליל שבת. והתי"ט האריך גם הוא בענין זה: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''שמן''' . צריך נמי לקטנית לכך סמכו לו ושנאו קודם הגרגרות, שלא כסדר הכתוב: | '''שמן'''. צריך נמי לקטנית לכך סמכו לו ושנאו קודם הגרגרות, שלא כסדר הכתוב: | ||
'''ואין נותנין'''. לשון רבים ה"ג בכל הנוסחאות ולא ידעתי למה: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||