שיחה:בבלי/שבת/לט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון קל
(תיקון קל)
שורה 10: שורה 10:
'''ב. להשתטף בהן כל גופו עסקינן.''' יש לעמוד על כך שלא נקטה הגמרא בלשון הרגיל בכל הש"ס 'לעולם ברחיצת כל גופו עסקינן' אלא נקטה לשון אחר 'להשתטף בהן כל גופו עסקינן', ואולי היה אפשר לחדש שאכן כל המחלוקת היא רק באופן שמשתטף וכמו שפירש רש"י שנותן על גופו ומשתטף ולא בבא ראשו ורובו במים, אך דבר חדש הוא ולא שמענו. וביותר שמגזירת י"ח דבר מבואר שהדרך היתה בנתינת מים על גביהם ולכן נגזרה טומאה בטהור שנפלו עליו ג' לוגין ואילו בא ראשו ורובו במים שאובין לא נגזרה טומאה אלא ביום הטבילה, ואם כן לא מסתבר לחלק שרק בשטיפת הגוף יתירו.
'''ב. להשתטף בהן כל גופו עסקינן.''' יש לעמוד על כך שלא נקטה הגמרא בלשון הרגיל בכל הש"ס 'לעולם ברחיצת כל גופו עסקינן' אלא נקטה לשון אחר 'להשתטף בהן כל גופו עסקינן', ואולי היה אפשר לחדש שאכן כל המחלוקת היא רק באופן שמשתטף וכמו שפירש רש"י שנותן על גופו ומשתטף ולא בבא ראשו ורובו במים, אך דבר חדש הוא ולא שמענו. וביותר שמגזירת י"ח דבר מבואר שהדרך היתה בנתינת מים על גביהם ולכן נגזרה טומאה בטהור שנפלו עליו ג' לוגין ואילו בא ראשו ורובו במים שאובין לא נגזרה טומאה אלא ביום הטבילה, ואם כן לא מסתבר לחלק שרק בשטיפת הגוף יתירו.


'''ג. בכלי אבל בקרקע''''. חילוק זה צריך ביאור, וראה ב{{ממק|רש"י}} שכתב שבכלי הרואה אומר היום הוחמו ומוכחא מילתא דתולדות האור נינהו ואתי להחם אבל בקרקע כגון אמבטאות של מרחצאות מותר דבטלי להו מתורת חמין, וצ"ב החילוק. ובפרט שבתחילה משמע שרק בכלי מוכחא מילתא דתולדות האור נינהו משא"כ בחמין, ואח"כ נקט רש"י סברת 'בטלי להו מתורת חמין'. והנה כאן פירש רש"י שהחשש הוא 'ואתי להחם בשבת כגון נותן צונן בחמין', ואילו בגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/מ/א|מ.]]}} מבואר שהאיסור היה מפני הבלנים שחיממו ואמרו מערב שבת הוא, ואולי הוסיף זאת רש"י רק להצד שהיה איסור בכלי יותר מבקרקע שלזה פירש רש"י שישנו חשש נוסף שיבוא להחם וחשש זה שייך רק בכלי ולא בקרקע. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 21:54, 19 באפריל 2020 (UTC)
'''ג. בכלי אבל בקרקע.''' חילוק זה צריך ביאור, וראה ב{{ממק|רש"י}} שכתב שבכלי הרואה אומר היום הוחמו ומוכחא מילתא דתולדות האור נינהו ואתי להחם אבל בקרקע כגון אמבטאות של מרחצאות מותר דבטלי להו מתורת חמין, וצ"ב החילוק. ובפרט שבתחילה משמע שרק בכלי מוכחא מילתא דתולדות האור נינהו משא"כ בחמין, ואח"כ נקט רש"י סברת 'בטלי להו מתורת חמין'. והנה כאן פירש רש"י שהחשש הוא 'ואתי להחם בשבת כגון נותן צונן בחמין', ואילו בגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/מ/א|מ.]]}} מבואר שהאיסור היה מפני הבלנים שחיממו ואמרו מערב שבת הוא, ואולי הוסיף זאת רש"י רק להצד שהיה איסור בכלי יותר מבקרקע שלזה פירש רש"י שישנו חשש נוסף שיבוא להחם וחשש זה שייך רק בכלי ולא בקרקע. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 21:54, 19 באפריל 2020 (UTC)


== הלכה כדברי המכריע ==
== הלכה כדברי המכריע ==

תפריט ניווט