רש"י/במדבר/ח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 3,309 בתים ,  14 באפריל 2020
תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא')
 
(תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל)
שורה 3: שורה 3:


{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
 
== ב ==
== ב ==


'''בהעלתך.'''  לָמָּה נִסְמְכָה פָרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים? לְפִי שֶׁכְּשָׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים חָלְשָׁה אָז דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּחַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ גְדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת (עי' תנחומא):
'''בהעלתך.'''  למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקבחייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות {{ממ|עי' תנחומא}}:


'''בהעלתך.'''  עַל שֵׁם שֶׁהַלַּהַב עוֹלֶה, כָּתוּב בְּהַדְלָקָתָן לְשׁוֹן עֲלִיָּה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ"א), וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שֶׁמַּעֲלָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב (ספרי):
'''בהעלתך.'''  על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה {{ממ|שבת כ"א}}, ועוד דרשו רבותינו מכאן שמעלה היתה לפני המנורה, שעליה הכהן עומד ומטיב {{ממ|ספרי}}:


'''אל מול פני המנורה.'''  אֶל מוּל נֵר הָאֶמְצָעִי, שֶׁאֵינוֹ בַקָּנִים אֶלָּא בְּגוּף שֶׁל מְנוֹרָה (עי' מנחות צ"ח):
'''אל מול פני המנורה.'''  אל מול נר האמצעי, שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה {{ממ|עי' מנחות צ"ח}}:


'''יאירו שבעת הנרות.'''  שִׁשָּׁה שֶׁעַל שֵׁשֶׁת הַקָּנִים, שְׁלֹשָׁה הַמִּזְרָחִיִּים פּוֹנִים לְמוּל הָאֶמְצָעִי — הַפְּתִילוֹת שֶׁבָּהֶן — וְכֵן שְׁלֹשָׁה הַמַּעֲרָבִיִּים רָאשֵׁי הַפְּתִילוֹת לְמוּל הָאֶמְצָעִי, וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ (עי' תנחומא):
'''יאירו שבעת הנרות.'''  ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי, ולמה כדי שלא יאמרו, לאורה הוא צריך {{ממ|עי' תנחומא}}:


== ג ==
== ג ==


'''ויעש כן אהרן.'''  לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא שִׁנָּה (ספרי):
'''ויעש כן אהרן.'''  להגיד שבחו של אהרן שלא שנה {{ממ|ספרי}}:


== ד ==
== ד ==


'''וזה מעשה המנרה.'''  שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּבָּבְּאֶצְבַּע, לְפִי שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְזֶה":
'''וזה מעשה המנרה.'''  שהראהו הקבבאצבע, לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה:


'''מקשה.'''  בטדי"ץ בְּלַעַז, לְשׁוֹן "דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה'), עֶשֶׁת שֶׁל כִּכַּר זָהָב הָיְתָה, וּמַקִּישׁ בְּקֻרְנָס, וְחוֹתֵךְ בְּכַשִּׁיל, לְפַשֵּׁט אֵבָרֶיהָ כְּתִקְנָן, וְלֹא נַעֲשֵׂית אֵבָרִים אֵבָרִים עַ"יְ חִבּוּר (עי' ספרא):
'''מקשה.'''  בטדי"ץ בלעז, לשון דא לדא נקשן {{ממ|דניאל ה'}}, עשת של ככר זהב היתה, ומקיש בקרנס, וחותך בכשיל, לפשט אבריה כתקנן, ולא נעשית אברים אברים ע"י חבור {{ממ|עי' ספרא}}:


'''עד ירכה.'''  יְרֵכָהּ הִיא הַשִּׁדָּה שֶׁעַל הָרַגְלַיִם, חָלוּל, כְּדֶרֶךְ מְנוֹרוֹת כֶּסֶף שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים:
'''עד ירכה.'''  ירכה היא השדה שעל הרגלים, חלול, כדרך מנורות כסף שלפני השרים:


'''עד ירכה עד פרחה.'''  כְּלוֹמַר גּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה כֻּלָּהּ וְכָל הַתָּלוּי בָּהּ:
'''עד ירכה עד פרחה.'''  כלומר גופה של מנורה כלה וכל התלוי בה:


'''עד ירכה.'''  שֶׁהוּא אֵבָר גָּדוֹל:
'''עד ירכה.'''  שהוא אבר גדול:


'''עד פרחה.'''  שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה דַק שֶׁבָּהּ, הַכֹּל מִקְשָׁה; וְדֶרֶךְ "עַד" לְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן זֶה, כְּמוֹ "מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים ט"ו):
'''עד פרחה.'''  שהוא מעשה דק שבה, הכל מקשה. ודרך עד לשמש בלשון זה, כמו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית {{ממ|שופטים ט"ו}}:


'''כמראה אשר הראה וגו'.'''  כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ בָהָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ה) — וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְתַבְנִיתָם וְגוֹ' (ספרי):
'''כמראה אשר הראה וגו'.'''  כתבנית אשר הראהו בהר, כמו שנאמר {{ממ|שמות כ"ה}}, וראה ועשה בתבניתם וגו' {{ממ|ספרי}}:


'''כן עשה את המנרה.'''  מִי שֶׁעֲשָׂאָהּ; וּמִ"אַ, עַל יְדֵי הַקָּבָּנַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ (תנחומא):
'''כן עשה את המנרה.'''  מי שעשאה. ומ"א, על ידי הקבנעשית מאליה {{ממ|תנחומא}}:


== ו ==
== ו ==


'''קח את הלוים.'''  קָחֵם בִּדְבָרִים — אַשְׁרֵיכֶם שֶׁתִּזְכּוּ לִהְיוֹת שַׁמָּשִׁים לַמָּקוֹם:
'''קח את הלוים.'''  קחם בדברים, אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום:


== ז ==
== ז ==


'''הזה עליהם מי חטאת.'''  שֶׁל אֵפֶר הַפָּרָה מִפְּנֵי טְמֵאֵי מֵתִים שֶׁבָּהֶם:
'''הזה עליהם מי חטאת.'''  של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם:


'''והעבירו תער.'''  מָצָאתִי בְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְפִי שֶׁנִּתְּנוּ כַפָּרָה עַל הַבְּכוֹרוֹת שֶׁעָבְדוּ עֲ"זָ, וְהִיא קְרוּיָה זִבְחֵי מֵתִים, וְהַמְּצֹרָע קָרוּי מֵת, הִזְקִיקָם תִּגְלַחַת כִּמְצוֹרָעִים:
'''והעבירו תער.'''  מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו ע"ז, והיא קרויה זבחי מתים, והמצרע קרוי מת, הזקיקם תגלחת כמצורעים:


== ח ==
== ח ==


'''ולקחו פר בן בקר.'''  וְהוּא עוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַעֲשֵֹה … וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה", וְהוּא קָרְבַּן צִבּוּר בַּעֲ"זָ:
'''ולקחו פר בן בקר.'''  והוא עולה, כמו שכתוב ועשה כו' ואת האחד עלה, והוא קרבן צבור בע"ז:


'''ופר שני.'''  מַה תַּשֵׁנִי? לוֹמַר לְךָ מָה עוֹלָה לֹא נֶאֱכֶלֶת, אַף חַטָּאת לֹא נֶאֱכֶלֶת. וּבְזוֹ יֵשׁ סֶמֶךְ לִדְבָרָיו בְּת"כֹּ; וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, שֶׁשָּׂעִיר הָיָה לָהֶם לְהָבִיא לְחַטַּאת עֲ"זָ עִם פַּר הָעוֹלָה:
'''ופר שני.'''  מה תשני לומר לך מה עולה לא נאכלת, אף חטאת לא נאכלת. ובזו יש סמך לדבריו בת"כ. ואומר אני שהוראת שעה היתה, ששעיר היה להם להביא לחטאת ע"ז עם פר העולה:


== ט ==
== ט ==


'''והקהלת את כל עדת.'''  לְפִי שֶׁהַלְוִיִּם נִתָּנִים קָרְבַּן כַּפָּרָה תַּחְתֵּיהֶם, יָבֹאוּ וְיַעַמְדוּ עַל קָרְבָּנָם וְיִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם:
'''והקהלת את כל עדת.'''  לפי שהלוים נתנים קרבן כפרה תחתיהם, יבאו ויעמדו על קרבנם ויסמכו את ידיהם עליהם:


== יא ==
== יא ==


'''והניף אהרן את הלוים תנופה.'''  כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲשַׁם מְצֹרָע טָעוּן תְּנוּפָה חַי; שָׁלֹשׁ תְּנוּפוֹת נֶאֶמְרוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ: הָרִאשׁוֹנָה — לִבְנֵי קְהָת, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּם "וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה'", לְפִי שֶׁעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עֲלֵיהֶם — הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְגוֹ'; הַשְּׁנִיָּה — לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּם "תְּנוּפָה לַה'", שֶׁאַף עֲלֵיהֶם הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ — יְרִיעוֹת וּקְרָסִים הַנִּרְאוֹת בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהַשְּׁלִישִׁית — לִבְנֵי מְרָרִי:
'''והניף אהרן את הלוים תנופה.'''  כדרך שאשם מצרע טעון תנופה חי. שלש תנופות נאמרו בפרשה זו: הראשונה, לבני קהת, לכך נאמר בם והיו לעבד את עבדת ה', לפי שעבודת קדש הקדשים עליהם, הארון והשלחן וגו'. השניה, לבני גרשון, לכך נאמר בם תנופה לה', שאף עליהם היתה עבודת הקדש, יריעות וקרסים הנראות בבית קדש הקדשים, והשלישית, לבני מררי:


== טז ==
== טז ==


'''נתנים נתנים.'''  נְתוּנִים לְמַשָּׂא, נְתוּנִים לָשִׁיר:
'''נתנים נתנים.'''  נתונים למשא, נתונים לשיר:


'''פטרת.'''  פְּתִיחַת:
'''פטרת.'''  פתיחת:


== יז ==
== יז ==


'''כי לי כל בכור.'''  שֶׁלִּי הָיוּ הַבְּכוֹרוֹת בְּקַו הַדִּין, שֶׁהֲגִנֹּתִי עֲלֵיהֶם בֵּין בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם וְלָקַחְתִּי אוֹתָם לִי — עַד שֶׁטָּעוּ בָעֵגֶל, וְעַכְשָׁו "וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם":
'''כי לי כל בכור.'''  שלי היו הבכורות בקו הדין, שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים ולקחתי אותם לי, עד שטעו בעגל, ועכשו ואקח את הלוים:


== יט ==
== יט ==


'''ואתנה וגו'.'''  חֲמִשָּׁה פְעָמִים נֶאֶמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִקְרָא זֶה, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָן, שֶׁנִּכְפַּל אַזְכְּרוֹתֵיהֶן בְּמִקְרָא אֶחָד כְּמִנְיַן חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְכָךְ רָאִיתִי בִּבְ"רַ:
'''ואתנה וגו'.'''  חמשה פעמים נאמרו בני ישראל במקרא זה, להודיע חבתן, שנכפל אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חמשי תורה, וכך ראיתי בב"ר:


'''ולא יהיה בבני ישראל נגף.'''  שֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִם יִגְּשׁוּ יִהְיֶה נֶגֶף:
'''ולא יהיה בבני ישראל נגף.'''  שלא יצטרכו לגשת אל הקדש, שאם יגשו יהיה נגף:


== כ ==
== כ ==


'''ויעש משה ואהרן וכל עדת וגו'.'''  מֹשֶׁה הֶעֱמִידָן וְאַהֲרֹן הֱנִיפָן, וְיִשְׂרָאֵל סָמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם:
'''ויעש משה ואהרן וכל עדת וגו'.'''  משה העמידן ואהרן הניפן, וישראל סמכו את ידיהם:


== כב ==
== כב ==


'''כאשר צוה ה' כן עשו.'''  לְהַגִּיד שֶׁבַח הָעוֹשִׂין וְהַנַּעֲשֶׂה בָהֶן, שֶׁאֶחָד מֵהֶם לֹא עִכֵּב:
'''כאשר צוה ה' כו' כן עשו.'''  להגיד שבח העושין והנעשה בהן, שאחד מהם לא עכב:


== כד ==
== כד ==


'''זאת אשר ללוים.'''  שָׁנִים פּוֹסְלִים וְאֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִים בָּהֶם (ספרי; חולין כ"ד):
'''זאת אשר ללוים.'''  שנים פוסלים ואין המומין פוסלים בהם {{ממ|ספרי. חולין כ"ד}}:


'''מבן חמש ועשרים.'''  וּבְמָקוֹם אַחֵר אוֹמֵר "מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" (במדבר ד'), הָא כֵיצַד? מִבֶּן כ"ה בָּא לִלְמֹד הִלְכוֹת עֲבוֹדָה וְלוֹמֵד חָמֵשׁ שָׁנִים וּבֶן שְׁלֹשִׁים עוֹבֵד, מִכָּאן לְתַלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ בְּחָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה (ספרי; חולין כ"ד):
'''מבן חמש ועשרים.'''  ובמקום אחר אומר מבן שלשים שנה {{ממ|במדבר ד'}}, הא כיצד מבן כ"ה בא ללמד הלכות עבודה ולומד חמש שנים ובן שלשים עובד, מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים שוב אינו רואה {{ממ|ספרי. חולין כ"ד}}:


== כה ==
== כה ==


'''ולא יעבד עוד.'''  עֲבוֹדַת מַשָּׂא בַּכָּתֵף, אֲבָל חוֹזֵר הוּא לִנְעִילַת שְׁעָרִים וְלָשִׁיר וְלִטְעֹן עֲגָלוֹת, וְזֶהוּ וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו — עִם אֲחוֹהִי, כְּתַרְגּוּמוֹ:
'''ולא יעבד עוד.'''  עבודת משא בכתף, אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטען עגלות, וזהו ושרת את אחיו, עם אחוהי, כתרגומו:


== כו ==
== כו ==


'''לשמר משמרת.'''  לַחֲנוֹת סָבִיב לָאֹהֶל וּלְהָקִים וּלְהוֹרִיד בִּשְׁעַת הַמַּסָּעוֹת:
'''לשמר משמרת.'''  לחנות סביב לאהל ולהקים ולהוריד בשעת המסעות:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט