2,169
עריכות
מראי מקומות/שבת/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספות רבות
(ביאור הר"ן) |
(הוספות רבות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ומה שהביא שכן הוא בתחילת מסכת בבא קמא. ברש"י {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|שם ד"ה השור]]}} כתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א#השור|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום ודלא כדבריהם כאן{{הערה|עיין {{ממק|מהר"ם}}.}}. | ומה שהביא שכן הוא בתחילת מסכת בבא קמא. ברש"י {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|שם ד"ה השור]]}} כתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א#השור|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום ודלא כדבריהם כאן{{הערה|עיין {{ממק|מהר"ם}}.}}. | ||
'''עוד יישב ר"ת -''' שאכן סידר התנא את דבריו לפי סדר היום{{הערה|והקדים במה מדליקין לבמה טומנין, לפי שאפילו ספק חשיכה ספק אין חשיכה שאין מדליקין את הנרות מכל מקום טומנין את החמין. וכן הקדים לא ישב אדם לפני הספר קודם ללא יצא החייט במחטו כיון שהוא קודם לו מבעוד יום. {{ממק | '''עוד יישב ר"ת -''' שאכן סידר התנא את דבריו לפי סדר היום{{הערה|והקדים במה מדליקין לבמה טומנין, לפי שאפילו ספק חשיכה ספק אין חשיכה שאין מדליקין את הנרות מכל מקום טומנין את החמין. וכן הקדים לא ישב אדם לפני הספר קודם ללא יצא החייט במחטו כיון שהוא קודם לו מבעוד יום. {{ממק|ר"ן}}.}}, אך מאחר שרצה להזכיר הדין שלא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, הוצרך להקדים קודם עיקר איסור הוצאה בשבת. ואף שעתיד להזכיר שאין נותנין כלים לכובס ודיני הטמנה ולא הזכיר בשל כך דיני מלבן ומבעיר, משום שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא{{הערה|ראה תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} דמה לי הוציא מרה"י לרה"ר דחייב ומ"ל מוציא מרה"י לרה"י דפטור. וב{{ממק|תוספות הרא"ש}} הוסיף שאף אם נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ואילו הוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים חייב.}} והוצרך לפרש יותר. וה{{ממק|ר"ן}} ביאר שאף שמזכיר דין לא יקרא לאור הנר ואין שורין דיו, מכל מקום לא הקדים לשנות אבות המלאכות שלהם כיון ששנאם אגב גררא דלא יצא החייט, לומר שכשם שגזרו שלא יצא החייט כן גזרו בהם. | ||
=== לשון יציאות === | === לשון יציאות === | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} מביאים דרשת הגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יז/ב|יז:]]}} מהפסוק "אל יצא איש ממקומו", שנאסר עליהם לצאת ממקומם עם הכלי ללקט המן, דהיינו איסור הוצאה. והיינו שדורשים תיבות 'אל יצא' - 'אל יוציא'{{הערה|עיין לשון הגמרא שם, ובתוספות להלן {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]] ; [[תוספות/שבת/ד/א#והא|ד. ד"ה והא]]}}.}} | תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} מביאים דרשת הגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יז/ב|יז:]]}} מהפסוק "אל יצא איש ממקומו", שנאסר עליהם לצאת ממקומם עם הכלי ללקט המן, דהיינו איסור הוצאה. והיינו שדורשים תיבות 'אל יצא' - 'אל יוציא'{{הערה|עיין לשון הגמרא שם, ובתוספות להלן {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]] ; [[תוספות/שבת/ד/א#והא|ד. ד"ה והא]]}}.}} | ||
והביאו התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} קושיית ר"י מדוע צריך שני פסוקים אלו ללמדנו דין הוצאה בשבת ומדוע לא סגי בפסוק אחד. ויישב, שכיון שהוצאה היא מלאכה גרועה שהרי לא נאסר אלא הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, אף שאין חילוק בין הוצאה זו להוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד המותרת בשבת, ולכן לא היינו למדים הוצאה של העני העומד בחוץ והוצאה של העשיר העומד בפנים אחד מזולתו{{הערה|ולכך הוצרך התנא לשנות דין הוצאה של עני ודין הוצאה של עשיר ולא כללם כאחד, ראה להלן.}}. | והביאו התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} קושיית ר"י מדוע צריך שני פסוקים אלו ללמדנו דין הוצאה בשבת ומדוע לא סגי בפסוק אחד. ויישב, שכיון שהוצאה היא מלאכה גרועה שהרי לא נאסר אלא הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, אף שאין חילוק בין הוצאה זו להוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד המותרת בשבת{{הערה|ובתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} הוסיף שמלאכה גרועה היא שאילו נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ובמוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים מתחייב.}}, ולכן לא היינו למדים הוצאה של העני העומד בחוץ והוצאה של העשיר העומד בפנים אחד מזולתו{{הערה|ולכך הוצרך התנא לשנות דין הוצאה של עני ודין הוצאה של עשיר ולא כללם כאחד, ראה להלן.}}. | ||
ואיסור הכנסה בין של עני ובין של עשיר נלמד בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מסברא, מה לי אפוקי מה לי עיולי (מה לי הוצאה מה לי הכנסה){{הערה|ואף שבגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}} מובא טעם אחר לאיסור הכנסה לפי שכך היה במשכן, הם העלו קרשים מקרקע לעגלה אף אתם אל תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד. מכל מקום כתבו התוס' שהוצרכה הגמרא לסברא זו שהרי הכנסת הקרשים הרי היא כהכנסה של העני העומד בחוץ, ועדיין צריכים אנו מקור להכנסתו של בעל הבית, ודבר זה נלמד מסברא. ומוסיפים התוספות, שאחר שיש לנו סברא זו שוב אפשר ללמוד מסברא זו אף הכנסה של עני ואין צריך לומר שכך היה במשכן, והגמרא שאמרה כן כתבה זאת אגב מה שהזכירה לענין הוצאה שהיתה במשכן בהורדת הקרשים מהעגלה.}}. | ואיסור הכנסה בין של עני ובין של עשיר נלמד בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} מסברא, מה לי אפוקי מה לי עיולי (מה לי הוצאה מה לי הכנסה){{הערה|ואף שבגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}} מובא טעם אחר לאיסור הכנסה לפי שכך היה במשכן, הם העלו קרשים מקרקע לעגלה אף אתם אל תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד. מכל מקום כתבו התוס' שהוצרכה הגמרא לסברא זו שהרי הכנסת הקרשים הרי היא כהכנסה של העני העומד בחוץ, ועדיין צריכים אנו מקור להכנסתו של בעל הבית, ודבר זה נלמד מסברא. ומוסיפים התוספות, שאחר שיש לנו סברא זו שוב אפשר ללמוד מסברא זו אף הכנסה של עני ואין צריך לומר שכך היה במשכן, והגמרא שאמרה כן כתבה זאת אגב מה שהזכירה לענין הוצאה שהיתה במשכן בהורדת הקרשים מהעגלה.}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
וב{{ממק|רמב"ן}} כתב שסדר המשנה אתי שפיר בין לפירוש רש"י כאן ובין לפירושו בשבועות{{הערה|ברמב"ן הזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים.}}, שפעמים מתחיל התנא לפרש את מה שהזכיר ראשון ופעמים מתחיל לפרש את מה שסיים בו{{הערה|כמבואר בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ג/א|ג.]]}}.}}. | וב{{ממק|רמב"ן}} כתב שסדר המשנה אתי שפיר בין לפירוש רש"י כאן ובין לפירושו בשבועות{{הערה|ברמב"ן הזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים.}}, שפעמים מתחיל התנא לפרש את מה שהזכיר ראשון ופעמים מתחיל לפרש את מה שסיים בו{{הערה|כמבואר בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ג/א|ג.]]}}.}}. | ||
=== למה לא שנא דיני הוצאה נוספים === | |||
==== מושיט ומעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים ==== | |||
התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#שבועות|ד"ה שבועות]]}} הקשו מדוע לא הזכיר התנא דין מושיט ומעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים. | |||
ויישבו שלא הזכיר התנא אלא הכנסה הדומה ליציאה שהיא מרשות לרשות משא"כ מושיט ומעביר. | |||
==== זורק מרשות לרשות ==== | |||
ובאופן זה יישבו מדוע לא הזיכר התנא זורק מרשות היחיד לרשות הרבים ולהפך, לפי שאף זורק אינו דומה להוצאה שהיא נעשית על ידי הולכה ברגליו משא"כ בזריקה שעומד במקומו וזורק. | |||
==== מעביר ד' אמות ברשות הרבים ==== | |||
ובחידושי מהר"ל מפראג ביאר הטעם שלא הזכיר התנא דין מעביר חפץ ברשות הרבים ד' אמות, לפי שלא הקדים התנא להזכיר דין הוצאה אלא משום דין לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה{{הערה|עיין לעיל שכן יישבו כמה ראשונים.}} ולדין זה סגי בהזכרת איסור הוצאה מרשות לרשות. | |||
== העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים == | == העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים == | ||
=== הצורך בכפילות דין הוצאה בעני ובבעל הבית === | === הצורך בכפילות דין הוצאה בעני ובבעל הבית === | ||