2,169
עריכות
מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דעת רבן גמליאל בשאר סייגים
(המשך) |
(דעת רבן גמליאל בשאר סייגים) |
||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
===== דקדוק לשון התוספתא ===== | ===== דקדוק לשון התוספתא ===== | ||
התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר. | התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר. | ||
== כדי להרחיק אדם מן העבירה == | |||
=== בטעם הסייג === | |||
בטעם הסייג, כתב רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#כדי|ד"ה כדי]]}} שבאכילת קדשים יש לחוש שמא יבוא לאוכלם לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת, ובקריאת שמע יש לחוש שמא יאמר יש לי עוד שהות ובתוך כך יעלה עמוד השחר. | |||
וכן מבואר בירושלמי: כדי להרחיק, אם את אומר עד שיעלה עמוד השחר הוא סובר שלא עלה עמוד השחר והוא אוכל ומתחייב, מתוך שאת אומר לו עד חצות אפילו הוא אוכל אחר חצות אינו מתחייב. | |||
והקשו השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} ורבי עקיבא איגר {{ממ|ברכות פ"א מ"א}} הקשו מדוע שינה רש"י פירושו והוצרך לפרש שבאכילת קדשים יש לחוש שמא יבוא לאכול אחר עלות השחר ויתחייב כרת, ולא פירש שהחשש הוא כבקריאת שמע שמא יאמר יש לי עוד שהות ויבטל מצות עשה של אכילת קדשים, וכן יעבור על לאו של "לא תותירו ממנו עד בוקר". | |||
=== דעת רבן גמליאל בשאר סייגים === | |||
רבי עקיבא איגר {{ממ|על המשניות}} והשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} מוכיחים שרבן גמליאל לא נחלק על סייג חכמים עד חצות אלא לענין קריאת שמע, אך לעניין שאר סייגים אף הוא מודה. שהרי בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} הקשתה הגמרא על לשון '''ולא זו בלבד''' שאמר רבן גמליאל, והלא אין דעתו שיש סייג בקריאת שמע, ולא הקשתה הגמרא על עצם דברי רבן גמליאל '''אלא כל מה שאמרו''' וכו'. | |||
באחרונים נאמרו כמה טעמים לבאר מדוע מודה רבן גמליאל בשאר סייגים וחולק רק על סייג דקריאת שמע: | |||
==== מודה בסייג דשמא יאכל ==== | |||
'''א.''' רבי עקיבא איגר והשאגת אריה מבארים על פי דברי רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#כדי|ד"ה כדי]]}} שבאכילת קדשים יש חשש שמא יאכל אחר עלות השחר ואילו בקריאת שמע אין הסייג אלא משום זירוז שמא יאמר יש לי עוד שהות ויעבור הזמן. ורבן גמליאל לא סבירא ליה סייג משום זירוז אלא רק סייג משום חשש שמא יאכל אחר הזמן. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||