לחם משנה/מעשה הקרבנות/יב

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
מעשה רקח
מעשי למלך
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חעריכה

נתן כלי שיש בו שמן או לבונה על גביה אינו עובר ולא פסל כו'. בפרק כל המנחות (דף נ"ט) אמרו נתן שמן על שיריה אינו עובר בלא תעשה נתן כלי על גבי כלי לא פסלה ע"כ. ורבינו ז"ל כתב גבי נתן כלי דאינו עובר ולא פסל וקשה דא"כ למה שנה במשנה ואמרה גבי נתן שמן על שיריה אינו עובר דפי' אינו עובר ולא פסל וכמו שכתב רבינו ז"ל בפרק י"א מהל' פסולי המוקדשין ובנתן כלי כתב ולא פסל דמשמע אע"ג דעובר אינו פוסל לימא ג"כ אינו עובר כדקאמר ברישא אלא משמע דעובר ודלא כרבינו ז"ל ולשון הברייתא אמרו שם יכול לא יתן כלי על גבי כלי ואם נתן פסל ת"ל עליה בגופה של מנחה הכתוב מדבר. ואפשר דמשמע ליה לרבינו ז"ל דממעט ליה מלשון עליה דכתיב גבי לאו דלא יתן משמע דאפילו מלאו ממעט ליה:

יעריכה

הכהנת מנחתה נקמצת וכו'. כן כתוב בספרי רבינו ז"ל. ובהשגות א"א כהנת זו לא ידעתי מה היא וכו'. ואם היה לו להר"א ז"ל בדברי רבינו ז"ל הנוסחא שכתבתי דאיתא בספרים דידן דבריו קשו טובא דכתב דאם נשאת לכהן הרי כבר אמורה כלומר הא אמרה רבינו ז"ל לקמן ותרי למה לי ואי נשאת לישראל מנחתה נאכלת משמע דכוונתו להקשות דאין הדין כמו שכתב רבינו ז"ל ולפי הנוסחא שכתבתי אין מובן לדברים אלו דאדרבה אם נשאת לישראל שפיר קאמר רבינו ז"ל דשיריה נאכלים דכן הוא הדין בין בפנויה בין בנשאת לישראל ואם נשאת לכהן הי"ל להקשות דאין הדין כמו שכתב רבינו ז"ל דשיריה נאכלים דאין נאכלים כמו שכתב רבינו ז"ל לקמיה כל הנשואות לכהנים בין כהנת וכו' ואינה כולה לאשים. לכך נראה לומר דהר"א ז"ל היה לו בנוסחאת רבינו ז"ל נקמצת כמנחת ישראל ואין שיריה נאכלין ולכך הקשה דאי בנשאת לכהן הרי כבר אמורה לקמן דאין שיריה נאכלים ואי בנשאת לישראל אין הדין כן אלא דנאכלין וכן בפנויה גם כן אי אפשר דשיריה נאכלין כמנחת ישראל ולכך לא אוקמה הר"א ז"ל בפנויה כמו שתמה עליו הרב בכ"מ ז"ל:

טועריכה

כיצד לשה חמץ וכו'. כתב הרב בעל כ"מ ז"ל דיש לתמוה על רבינו ז"ל מהא דאמרי' בפ' כל המנחות (דף נ"ו) אמר רב פפא אפאה לוקה שתים אחת על עריכתה ואחת על אפייתה. ואני אומר דרבינו ז"ל מפרש מה שאמרו שם הא דערך הוא ואפה הוא הא דערך חבריה ויהיב ליה ואפה כפירוש התוספות ז"ל שם דצריך שיעשה גמר העריכה דאופה להתחייב שתים אבל אם לא עשה גמר עריכה אלא אפייה לחודה אז ודאי אינו חייב אלא אחת וכיון שרבינו ז"ל כתב לוקה על כל מעשה מהן ממילא משמע דאי עבד גמר עריכה דחייב:

יזעריכה

תבל השירים וכו'. ברייתא בפ' הקומץ (דף כ"ג:) ופליגי התם רב חסדא ור' חנינא גבי נבילה בטלה בשחוטה אי בתר בטל אזלינן או בתר מבטל ולרב חסדא דאית ליה בתר מבטל אזלינן הקשו עליו מהך ברייתא ואוקמוה שם לדעתו דלא אפיש בה תבלי אלא רובה מצה וא"כ קשה על רבינו ז"ל דבסוף פרק א' מהל' שאר אבות הטומאות כתב שם נבלה שנתערבה בשחוטה וכו' ופסק שם כרב חסדא וכמבואר שם בדברי הבכ"מ ז"ל וא"כ למה לא כתב כאן דהיינו דוקא דרובה מצה וכדאוקימו בגמרא הך ברייתא אליביה וכדברי הר"א שהשיג על רבינו דלא איירי במנחת הסולת דודאי אסור ללוש את שיריה בתבלין משום איסור חמץ קשה דבהלכות חמץ ומצה פרק ה' כתב שם רבינו מותר ליתן התבלין והשומשמין וכו' לתוך הבצק וכן מותר ללוש העיסה במים ושמן כו' והר"א השיגו שם זהו על דעת הרב שסומך על דברי ר"ע שאמר לשתי לרבי אליעזר כו' מפשט דבריו שם משמע דלא השיגו אלא על מה שהתיר ללוש במים ושמן ודבש אבל לא על מ"ש מותר ליתן תבלין ואפילו נאמר שעל הכל השיגו מ"מ הרי כתב שם דלא נאמר אלא בזריזין וכבר ידענו דכהנים זריזין הם כדאמרו בסוף פרק כל שעה א"כ אמאי אסר הרב ללוש שיירי מנחת הסולת בתבלין משום חימוץ:

כבעריכה

ובמקום שמבשלין קדשי קדשים כו'. בפ' שתי הלחם (דף צ"ו) אמר שם על מתניתין דאמרה כל המנחות יש בהם מעשה כלי מבפנים שאלו את רבי זו מנין אמר להם הרי הוא אומר כו' מה אשם וחטאת טעונים כלי אף מנחה נמי טעונים כלי. ומפשט דברי רש"י ז"ל משמע דאתרתי בעי מנין אכלי ואבפנים ומייתי ראיה לתרווייהו מקרא דלענין כלי מפיק ליה מהיקשא ולענין בפנים מפשטיה דקרא דכתיב לבלתי הוציא אל החצר החיצונה וכו' וכדכתב שם רש"י ז"ל ובפנים משתעי קרא לבלתי הוציא אל החצר החיצונה וכן פירשו התוס' ג"כ שכתבו לשון זה שאמר רש"י ז"ל ומבפנים משתעי וכו' דסבירא להו דאתרוייהו מייתי ראיה כפירוש רש"י ז"ל. ואני תמה על הרב בעל כ"מ ז"ל דסובר דיש חילוק בין רש"י ז"ל והתוספות ויש להם שנוי גירסא בגמ' דאין הדבר כן כדכתיבנא אלא פירושם שוה והוא פי' רבינו:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף