ידי משה על שמות רבה/נא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על שמות רבה TriangleArrow-Left.png נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על שמות רבה - פרשה נא

פיסקא: א  ג  ו  ח  

א  [עריכה]

ואץ להעשיר זה קרח שהיה לוי וכו'. פירוש לא די לו שהיה לוי וביקש להיות כהן ומה שנקט קרא לשון אץ להעשיר ע"ד שכתבתי לעיל שלפי שהיה לוי ולא היה שייך לו ליטול בבזת מצרים ובבזת הים כלום כדאיתא בספרי לא יהיה לכהן ולוי חלק ונחלה חלק בביזה ושלל ולולי זאת שלקח חלק היה ראוי להיות כהן ועל ידי שנבהל להון רב וגו' לא ידע כי חסר יבאנו פי' שנחסר ממנו הכהונה לפי שכהן צריך להיות מסטרא דחסד ע"ש ה

ג  [עריכה]

שנתמשכן ב' פעמים וכו' לכך כתיב אלה פקודי המשכן. פי' שאמר הכתוב משכן העדות אשר פקד פי' כמו ויפקד מקום דוד שפירושו שהיה נחסר מקום דוד אף כאן ה"ק משכן אשר פקד פי' אשר נחסר על פי משה פי' שאמר הכתוב הטעם למה נחסר לפי שנעשה ע"י משה ע"י ב"ו משא"כ לעתיד שיהיה בהם מעשה ידי הקב"ה ולא יחרב לעולם כן נ"ל בן המחבר:

ו  [עריכה]

ומה היו אומרים ר"י אמר אשרי יולדתו ר"ח אמר היו אומרים חמי קדל וכו'. נ"ל שפליגי בפלוגתת רב ושמואל בגמ' דסנהדרין אם כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו אי לא ואם כן ר"י ס"ל כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו וא"כ ע"כ והביטו לשבח שאין לומר שאמרו לגנאי חמי קדל וכו' לפי שכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו ואין בזה שום גנאי אם היה נהנה משל ישראל ור"ח ס"ל שמלך אסור ולא דיברה תורה אלא לאיים עליהם וא"כ דרש והביטו לגנאי ודו"ק ובירושלמי אומר והביטו אחרי משה ריב"פ ס"ל שחשדוהו בא"א ואי' ביפה עינים שחשדוהו בא"א פי' שלקח אשה כושית היא מלכה של כוש כדאי' במדרש אבכיר הובא במ"י בפ' שמות ואף שאין אישות לעובד כוכבים מכל מקום איסור לאו יש בה רק דאיתא שנשאה מכח דין יפ"ת במלחמה ואי' ביפ"ת בשם אברבנאל וז"ל שהקשה למ"ד כל האמור בפר' מלך מלך אסור בו היאך שייך לומר איסור ע"ד שכתוב בתורה מפורש להיתר ומשני וי"ל כמו שמצינו גבי יפ"ת שהתירה התורה ומ"מ נסמך לה פר' בן סורר ומורה להורות שלא דיברה התורה אלא כנגד יצה"ר כמו כן הכא שדבר שהשכל נוטה שהוא איסור והתירה התורה ע"כ יש בה טעם שיעמוד באיסורא עכ"ל וא"כ הירושלמי והמדרש חדא מלתא היא הואיל והביטו אחרי משה פירוש שאמרו לגנאי חמי קדל וא"כ ע"כ כל האמור בפ' מלך מלך אסור בו ממילא דברו ג"כ על דבר אשה כושית ואין לו היתר מכח דין יפ"ת כי לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר ודו"ק היטב כנ"ל בן המחבר:

ח  [עריכה]

כלי זיין נתן להם ושם המפורש חקוק עליו. כבר כתבתי לעיל שר"ס שס"ל שפורפראות הלבישן קמפלגי בפלוגתא של ר"י ור"נ אם חרות הוא חירות מן המלכות או חירות מן המיתה ורשב"י שס"ל כלי זיין נתן להם ושם המפורש היה חקוק עליו ס"ל כר"נ שחירות מן מלאך המות א"כ הוצרך ליתן להם כלי זיין עם שם המפורש כדי להראות שאין למ"ה שליטה בהם ור"ס שס"ל פורפראות הלבישן כנ"ל פירוש בגדי מלכות ס"ל שחירות פירושו מן המלכות וק"ל וזאת היא הפלוגתא ג"כ בנמ' דשבת אם יהיה בימות המשיח דוגמת עוה"ב או שיהיה הדוגמת עוה"ז רק שעבוד מלכות לא יהיה לפי דאי' בפרק ר"ע ופדויי ה' עוד ישובון שכשיבא משיח מחזר לישראל אותן המתנות שניתנה להם בשעת קבלת התורה ואם כן למ"ד כלי זיין וחירות הוא חירות מן מ"ה א"כ ע"כ בימות משיח שיוחזר להם אותן כלי זיין ולא יהיה מיתה לימות המשיח א"כ ע"כ ימות המשיח ועוה"ב שוים הם משא"כ למ"ד שס"ל שפורפראות הלבישן א"כ חירות הוא מן המלכיות וא"כ בימות משיח שיוחזר להם אותן מלבושים יהיה רק חירות מן השיעבוד אבל מיתה יהיה א"כ ס"ל שימות משיח ועוה"ז שוים ודו"ק כנ"ל בן המחבר:

ומניין אתה למד ממה שכתוב שם ועתה הורד עדיך וגו'. פי' לפי שקשה הואיל וכתיב בקרא לעיל יתאבלו ולא שתו איש עליו עליו א"כ מה הוצרך הקב"ה לומר אח"כ ועתה הורד וגו' אלא ע"כ שמלבד אותן ב' כתרים שניתן להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע ניתן להם מתנות אלו לכל מר כדאית ליה וא"כ ולא שתו איש עדיו קאי על הכתרים ועתה הורד קאי על כלי זיין או פורפראות ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף