חיי אדם/א/סדר אמירת קרבן תודה
|
< הקודם · הבא > |
ראוי ונכון שיפריש לצדקה עשיר לפי עשרו והדל כפי השגת ידו שהרי כשהיה בהמ"ק קיים היה צריך להביא כבש או עז או עגל או פר או פרה וא"כ לא מסתבר שע"י חורבן מקדשנו ירויח שלא יהיה חוטא נשכר ולכן יפריש כפי השגת ידו כפי שווי א' מבהמות הנזכרים ויחלק ללומדי תורה ויזהר שלא יאמר המעות האלו יהיה לתודה דא"כ אין להם תקנה בזמה"ז אלא יאמר הריני נותן לצדקה ויהי רצון שיהיה נחשב כאלו הקרבתי תודה וכך עשיתי בשנת תקס"ד שנעשה לי הנס מחמת שריפת הפולווער. ולפי שבזמ"הז אין לנו אלא שיח שפתותינו לכן תקנתי אז סדר הקרבת התודה דהיינו תחלה אמרתי פרשה תודה דפ' צו וזאת תורת זבח השלמים עד ואם נדר וגו' ובפרשה ויקרא ואם זבח שלמים עד כל חלב וגו' לא תאכלו ואח"כ נוסח זה. וכך היתה עבודת התודה מבי' פר או פרה שהוא מבן ל' יום עד בן ג' שנים או כבש או עז מבן ל' יום עד בן י"ב חודש ואם נתעבר' השנה נתעבר' לו או איל מבן ל' יום עד בן כ"ד חודש נמצא יכול להביא פר או פרה עגל או עגלה איל או רחל גדי או גדיה שעיר או שעירה ואם הביא מיום ח' כשר רמב"ם פ"א מה' מע"ק (וע"ש בכ"מ שכתב דבנדר ונדבה מותר לכתחלה ביום ח'. ומביא הבהמה לעזרה ומקדיש אותה שם וקוד' שחיט' היה מבי' ך' עשרון סולת וחצי לוג שמן ועוש' מעשר' עשרוני' י' חלות חמץ וכיצד מחמצן מבי' שאור כדי חימוץ ונותנה לתוך המד' וממלא המד' ומודד כל עשרון ועשרון בפ"ע במדה של עשרון שהיה במקדש. ומן י' עשרונים הנשארים עושה ל' חלות של מצה כל חלות שוות י' חלות מכל מין. י' חלות מאפה תנור. וי' חלות רקיקים. וי' חלות מורבכת. כיצד היא המורבכת חולטה ברותחין ואופה אותה מעט ואח"כ קולה אותה ברביעית הלוג שמן על האלפס וכיוצא בו כדרך שקולין הסופגנין. וכיצד עושה החלות בלל הסולת בשמינית הלוג שמן ולש בפושרין ואופה. כיצד מעשה הרקיקין לש את הסולת בפושרין ומושחן בשמינית שמן אחר אפייתן. ולאחר שקרמו כולם פניהם בתנור סומך ב' ידיו על הקרבן ובכל כחו ובשעת סמיכה אומר עליו דברי שבח. ונ"ל שהוא מזמור לתודה והסמיכה תהיה בעזרה דוקא בכל מקום בעזרה ואם חבורת אנשים הביאו קרבן א' בשותפות כולן סומכין עליו בזה א"ז ולא כולם בב"א ותיכף לסמיכה שחיטה. ולכתחלה שוחטין בסכין שהוא כלי שרת ושוחט ישראל או כהן וקבל הכהן הדם במזרק שהוא כלי שרת וצריך לקבל כל הדם כיצד הוא עושה אוחז הסימנים בידו ומוציאן עם הורידין לתוך המזרק ושוחט שנים או רוב ב' כדי שיקבל הדם כולו בכלי ומגביה הסכין למעלה כדי שלא ירד הדם ממנה אלא מן הצואר ודם שבסכין מקנחו בשפת המזרק ובדיעבד אפילו לא קיבל רק כדי הזיה כשר וצריך העובד שתהיה מחשבתו לשם הזבח ולשם בעליו בשעת זביחה ובשעת קבלת הדם ובשעת הולכת הדם ובשעת זריקה ואח"כ הוליך הדם למזבח ולקח הכהן המזרק שבו הדם וזורק ממנו במזרק ב' זריקות על ב' זויות המזבח באלכסון מחצי המזבח ולמטה על קרן מזרחית צפונית ועל קרן מערבית דרומית ומכוין כשזורק הדם על הקרן שיהיה הדם מקיף על הזויות כמין גם כדי שיהיה ב' מתנות שהן ד' ושירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ואח"כ מפשיט העור והעור הוא לבעלים כיצד הוא מפשיט נוקבו מתוך ערקובו ותולה ומפשיט ואם היה שור מפשיטו בלי תליה ולאחר הפשט מוציא האימורין החלב שעל הקרב ובכללו חלב שעל הקיבה וכל החלב שעל הקרב וב' כליות וחלב שעליהן עם החלב שעל הכסלים ויותרת הכבד ומעט מן הכבד עם היותרת ובכשבים מוסיף גם האליה תמימה עם החוליות מן השדרה עד מקום הכליות ונותנן במגיס ומנתח את הבשר ומפריש החזה והיא כל הרואה את הקרקע. למעלה עד הצואר. למטה עד הכרס. וחותך עמה ב' צלעות אילך ואילך ומפריש שוק הימין והיא ב' איברים מעורים זה בזה דהיינו עצם אמצעי ועצם העליון המחובר לגוף. ונותן החלבים על ידי הבעלים וחזה ושוק למעלה וב' כליות ויותרת הכבד למעלה מהם וד' לחמים מן המ' חלות למעלה וכהן מניח ידו תחת ידי בעלים ומוליך ומביא מעלה ומוריד במזרחה של מזבח. ואם היה קרבן בשותפות אחד מניף ברשות כולן. ואחר שמניפן מולח האימורין ומקטירן ע"ג המזבח והחזה והשוק וד' חלות נאכל לכהנים לאחר הקטרת האימורין ושאר הלחם עם שאר הבשר נאכל לבעלים ואחר כך יאמר או"א גלוי וידוע שבזמן שבה"מ היה קיים כשנעשה נס לאדם היה מביא תודתו ומקריב לפניך ועכשיו שחרב ב"המ יהר"מ שתהא אמירה זו חשוב ומרוצה לפניך כאלו הקרבנו לפניך קרבן תודה כהלכתה כמו שנאמר ונשלמה פרים כו' ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו מלך רחמן שתשוב ותרחם כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |