דרישה/חושן משפט/שכד

דרישה ‏ חושן משפט שכד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לא יזרענה קטנית כו' בפרישה כתבתי דכן גירסת רש"י והביאה הב"י וכתב עלה ז"ל אבל הרי"ף והרמב"ן גורסים קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית עכ"ל ובסוף הסימן אמש"ר אבל בבבל וכיוצא בה שהיא לחה יכול לשנות מאיזה מין שירצה כתב ב"י ז"ל שכן הדין ע"פ גירסת הרא"ש אבל גירסת הרי"ף בגמרא איפכא ז"ל מתני ליה ר"י לרבין תבואה לא יזרענה קטנית א"ל והא אנן תנן יזרענה קטנית א"ל ל"ק הא לן והא להו וכ"כ הרמב"ם בפ"ה דשכירות ומסיק בטעמיה וכתב ז"ל ובבבל וכיוצא בה לא יזרענה קטנית מפני שהקטנית שם מכחשת את הארץ עכ"ל והרמב"ם והב"י הביאו והנה אף שבנוסחאות הרי"ף שבידינו כתוב בהן כגירסת הרא"ש הנ"ל וכן הוא בגמרא שלנו אבל בדפוס תוגרמא מצאתי הגירסא כמ"ש הב"י הנ"ל וכמ"ש במיימוני וכנ"ל אבל הוא תמוה וכי מחולקים המה הגאונים הנ"ל בדבר המפורסם בין עובדי אדמה איזה מין מכחיש יותר ועוד תמוה מאוד לפי גירסת הרי"ף והרמב"ם ע"פ פירושו דב"י דתבואה מכחיש יותר מהקטנית א"כ למה מתני ר"י לרבין דלא ישנה מתבואה לקטנית כיון דקטנית מכחיש עחות מתבואה (ואף שהרמב"ם דייק וכתב ז"ל מפני שהקטנית שם מכחשת את הארץ אין לטעות ולומר מדכתב שם דס"ל דבבבל הטבע הוא מהופך ממה שהוא בא"י דבא"י התבואה מכחיש הארץ יותר דודאי זה שיבוש גמור הוא ולא דקדק לכתוב "שם אלא מטעם שאכתוב) וכדי ליישב הקושיא הראשונה נראה לומר דכ"ע ל"פ בסברא וס"ל דקטנית מכחיש יותר מתבואה ואפי' מחיטין שהוא ג"כ בכלל תבואה בין בא"י בין בבבל אלא שצ"ל לפי הגירסא שהיה לפני הרי"ף והרמב"ם דסיפא דהמשנה הנ"ל דקתני תבואה יזרענה קטנית דאיירי במקבל שלגבי המקבל אזלינן בתר המין החשוב יותר אף שהוא מכחיש יותר מטעם דאמרי אינשי ליכחש ארעא ולא ליכחוש מרא כמ"ש רש"י וכמ"ש בפרישה ונקט שינוי דמתבואה לקטנית דשרי אף שהוא מכחיש טפי וכ"ש דמשעורין לחיטין דמותר דאין חיטין מכחישין כ"כ נגד שעורין כמו קטנית נגד תבואה ומה"ט מקטנית לתבואה אסור לשנות כיון דקטנית עדיפא כדי ליכחוש מרא ורישא דמתניתין איירי בחכירות ומה"ט קאמר דלא ישנה לזרוע אף חיטין אף שהוא חשוב יותר וגם אינו (מבואר) מכחיש כ"כ וכ"ש דלא ישנה מתבואה לקטנית. ונתיישב בזה מה שיש להקשות לפי גירסת הספרים שבידינו והיא גירסת רש"י והרא"ש הנ"ל למה לא כלל ותנא תנא דמתני' ב' הבבות בבבא א' ולכתוב אתרווייהו רשב"ג אוסר בשניהן כי כן דרך התנא לקצר גם מיושב למה תנא תנא בבא שנייה הא נלמד מקמייתא אם (משמע) [משעורין] לחיטין לא ישנה כ"ש דלא ישנה מתבואה לקטנית דהא הקטנית מכחשת טפי לפי ערך אבל לפי מ"ש דרישא איירי בחוכר וסיפא בקבלן א"ש הכל ורשב"ג אוסר בשניהן מחד טעמא דאף שג"כ סבירא ליה הסברא דאמרי אינשי ליכחוש ארעא ולא ליכחוש מרא מ"מ בדבר זה שמשנים לזרוע מין אחר לגמרי דמתקלקל ע"י זה הקרקע לא ניחא להו לבעלים (אבל חכמים לא ס"ל האי סברא כדאיתא בעובדא דשומשמין וחיטין (דף ק"ז) וכדי ליישב קושיא השנייה צריכין להוסיף ולומר שהרי"ף והרמב"ם פירשו דמ"ש הגמרא הא לן והא להו איפכא מפרשי וס"ל אף שבבל מצולה ויש בה לחות טפי מבא"י מ"מ א"י (מצר) שמינה היא יותר ומש"ה קאמר הא לן בבבל דאינה שמינה אסורה אף שהוא בקבלנות דאפשר דלא ניחא לבעלים לכחוש ארעא כולי האי ואפשר דדוקא מתבואה לקטנית וקטנית מכחישים טפי מתני ליה דלא ישנה אפילו בקבלנות אבל משעורין לחיטין דחיטין אין מכחישין כ"כ מודה בקבלנות וז"ש הרמב"ם מפני שהקטנית "שם מכחישים את הארץ והא להו בא"י דהארץ שמינה "שם אין מקפידים הבעלים ומותר לשנות בקבלנות אפילו מתבואה לקטנית ודוק כן נ"ל כוונת הרי"ף והרמב"ם ע"פ גירסתם ובש"ע הלך המחבר ע"פ דרכו שכתב בחיבורו לפרש דברי הרמב"ם הכל אחכירות ורמ"א ז"ל הלך אחריו בהגהותיו ואפשר שכן הוא משמעות לשון הרמב"ם ובגמרא שסתמו דבריהן אבל כדי לתרץ קושיות גדולות הנ"ל נ"ל מ"ש ודוק:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.