אור זרוע/יבום וקידושין/תרנו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[א]
הבא על ארוסתו בבית חמיו ומודי' שניהם שבא עליה הולד כשר.
[ב]
אבל ארוסה שעיברה ואין ידוע ממי עיברה אי דימא מארוסה ולא דימא מעלמא בתריה שדינן לה והולד כשר ואי דימא מארוסה ודימא נמי מעלמא בדקי' לי' לאמיה אי אמרה לארוסי נבעלתי נאמנת ואי אמרה לא ידענא הולד ספק ממזר ואסור בממזר'.
[ג]
ולא אתבריר לי באומרת לארוסי נבעלתי והוא מכחישה אי מהימנא אי לאו.
[ד]
ולא אתבריר לי נמי היכא דדימא מעלמא ולא דימא מארוסה אי מהימנא למימר לארוסי נבעלתי אע"ג דליתיה לארוסה קמן ואינו מכחישה:
[א]
בפ' אלמנה לכה"ג איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר שתוקי פירש"י אע"פ ששניהם מודים שבא עליה חיישינן הואיל ופרוצה היא אחר נמי בא עליה ואיעברא מניה. ושמואל אמר הולד שתוקי ספק ממזר דהא מספקא לן אי מארוס הוא וכשר או מאינש אחרינא הוא הלכך ממזר ספק הוא.
[ב]
איכא דאמרי בבא עליה כ"ע ל"פ דבתריה דידיה שדינן ליה והולד כשר והכי איתמר ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי והכי קיי"ל כי האי לישנא דכל היכא ששניהם מודים שבא עליה דבתריה דידיה שדינן ליה והולד כשר כדאמ' פ"ק דכתובות ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אמרה מיני' והוא אמר אין מיני אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודו אלמא דסמכי' אהודאה של שניהם ומכשרינן ליה לולד. וה"נ משמע בפרק עשרה יוחסין דהלכה כא"ד דתנן התם ר' אלעזר אומר ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור ואמ' בגמ' א"ר יהוד' א"ר הלכה כר"א ומסיק ורמי דרב אדרב ודמי דשמואל אדשמואל דאיתמר ארוסה שעיבדה רב אמר הולד ממזר ומותר בממזרת ושמואל אמר הולד שתוקי ואסור בממזרת ושקיל וטרי התם טובא אליבא דההוא לישנא ש"מ דלישנא דאיכא דאמרי עיקר דהיכא שמודים שניהם שבא עליה או שנתברר לנו ע"פ עדים כ"ע מודו דבתר דידיה שדינן ליה והולד כשר והכי איתמר ארוס' שעיברה רב אמר הולד ממזר פירש"י רב אמר הולד ממזר ודאי דבתר רובא דעלמא שדינן ליה ושמואל אמר שתוקי ואוקמה אביי לפלוגתייהו בדדיימא [מעלמא ודיימא נמי מיניה אבל דיימא מיניה ולא דיימא] מעלמא הולד כשר לד"ה כדאסקי' אילימא דדיימא מיניה ולא דיימא מעלמ' צריכה למימר דתיכול הרי פשיטא ליה לתלמוד' דכל כה"ג בתרי' שדינן ליה ולא צריך למבדקה ולמישאל פיה אי לכשר נבעלה או לאו דנבעל תלינן ליה לולד אלא פלוגתייהו בדדיימא מעלמא ודיימא נמי מיניה דבהא אמר רב הולד ממזר ושמואל אמר שתוקי. וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי א"ד בבא עלי' כ"ע ל"פ דבתרי' דידיה שדינן ליה אלא כי איתמר הכי איתמר ארוסה שעיברה אמר רב הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי הא שמעתא קא הוינן בה טובי בפ' עשרה יוחסין ואסקי' הכי רב אמר הולד ממזר לאו ממזר ודאי הוא אלא ספק ממזר הוי ואסור בממזרת ושתוקי דאמר שמואל בדוקי הוא שבודקין ליה לאמיה ואי אמרה לכשר נבעלתי דהוא ארוס נאמנת והלכתא בהא כשמואל דקם ליה כאבא שאול דתנן אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ואמרי' מאי בדוקי דבדקי' ליה לאמיה [ואי אמרה לבשר נבעלתי נאמנת ואמר רבא הלכה כאבא שאול הלכך הלכת' כשמואל דקאי כותיה אבל ודאי אי בדקינן לה] ואמרה לא ידענא הולד ממזר ספק הוה ובהא לא פליג שמואל עכ"ל. וכן פירש"י פ' עשרה יוחסין דאי אמרה לכשר נבעלתי דהיינו ארוס.
[ג]
מיהו לא אתבריר לי היכא דאמרה לארוסי נבעלתי והוא מכחישה אי מהימנא שיש להסב הסוגיא לשני צדדין שי"ל היכא ששניהם מודים שבא עלי' שהולד כשר והיכא דליתי' קמן ולא אתבריר לן ממי נתעברה ושאלנוה ואמרה מארוסתי נאמנת אבל אי איתיה לארוסה קמן ומכחישה ואומ' לא בעלתיה מעולם לא מהימנא או שמא אפ"ה מהימנא לשמואל או כ"ש דהא אינה מעיזה לשנות הידוע.
[ד]
והא נמי לא אתבריר לן היכא דדיימא מעלמא ולא דיימא מיניה אי מהימנא למימר לארוסי נבעלתי אע"ג דלית לארוסה לקמן ואינו מכחישה דשמא כשם דשדינן ליה בתריה דידיה היכא דדיימא מניה ולא דיימא מעלמא כדפרי' לעיל ה"נ שדינן ליה בתר רובא דעלמא היכי דדיימי מעלמא ולא דיימא מניה ולא מהימנא או דילמא לא דמי דגבי ארוסה היתרא היא ולגבי עלמא איסורא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |