אבן האזל/תפילה/י

אבן האזל ‏ תפילה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד

טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפלתו ואינו צריך לחזור, וכן מי שלא הזכיר על הנסים בחנוכה ובפורים ועננו בתפלת תענית אינו חוזר ומתפלל, אחד יחיד ואחד שליח צבור, ואם נזכר קודם שיעקור את רגליו אומר עננו כי אתה שומע תפלה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה יהיו לרצון אמרי פי וגו'.

בשבת כ"ד ע"א תני ר' אושעיא ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון תעניות ומעמדות אומר מעין המאורע בשומע תפלה ואם לא אמר אין מחזירין אותו, והרי"ף שם כתב ע"ז מהא שמעינן דמי שטעה ולא הזכיר על הנסים בתפלה בחנוכה ובפורים שאין מחזירין אותו לפי שאין מחזירין אלא בימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחש"מ אבל יום שאין בו קרבן מוסף כגון תעניות ומעמדות וחנוכה ופורים אין מחזירין אותו ותניא נמי בתוספתא בהדיא כל יום שאין בו קרבן מוסף כגון תעניות ומעמדות חנוכה ופורים ערבית שחרית ומנחה מתפלל ואומר מעין המאורע ואם לא אמר אין מחזירין אותו עכ"ל, והנה הרא"ש בפ' תפלת השחר כתב דנראה דכל אותן דאין מחזירין כגון על הנסים דחנוכה ופורים וכיוצ"ב כיון דסיים אותו ברכה אע"פ שלא פתח בברכה שלאחריה אינו חוזר ואם חזר הוי ברכה לבטלה וכ"כ הר' יונה ז"ל, והביא בשם הר' אלחנן דסובר דכל זמן שלא פתח ברכה שלאחריה חוזר, ועוד כתב שם דהר"י ראה לר"ת ז"ל שחזר לאחר מודים בדבר שאם לא אמר אין מחזירין אותו עיי"ש.

והנה מדברי הרמב"ם שכתב גבי לא הזכיר על הנסים בחנוכה ובפורים דאינו חוזר ומתפלל משמע לכאורה דאינו חוזר ומתפלל דוקא והיינו בשנזכר אחר שסיים תפלתו אבל אם נזכר קודם סיום תפלה חוזר לאותה ברכה שהיה לו להזכיר בה וכדעת ר"ת, ומ"מ אם סיים תפלתו אע"פ שלא עקר עדיין את רגליו אינו חוזר וכמש"כ הרמב"ם אח"כ דאומר עננו בסוף תפלתו, ואפשר דגם דעת ר"ת כן דאחר שסיים הברכות דינו כמו שעקר את רגליו לענין דין דאינו חוזר ומתפלל, ואמנם מד' הרא"ש שם משמע דלדעת ר"ת כל שלא עקר את רגליו חוזר לאותה ברכה, וכ"כ הכ"מ דדעת הרמב"ם כדעת ר"ת, אכן נראה דאינו מוכרח דהא כתב וכן מי שלא הזכיר על הנסים וכו' ומוכח דדומה לדין הבדלה דהביא קודם לכן, וגבי הבדלה הא כתב בפירוש דאם לא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפלתו ואינו צריך לחזור, ומבואר דאף אם נזכר באמצע תפלתו משלים תפלתו ואינו חוזר לחונן הדעת וה"נ גבי על הנסים ועננו, והנה מדכלל הרמב"ם דין הבדלה עם דין על הנסים ועננו משמע דחד מילתא הוא והטעם דאינו חוזר באלו משום דהם ימים שאין בהם מוסף וכמש"כ הרי"ף מד' התוספתא, ובאמת בהבדלה הא טעמא אחרינא הוא כדאמרי' בברכות כ"ט ע"א משום שיכול לאומרה על הכוס, ובדף ל"ג ע"א אמר רב ששת דאם טעה בזו ובזו חוזר לראש והיינו דאם טעם קודם הבדלה על הכוס חוזר ומתפלל והרמב"ם השמיט טעמא משום שיכול לאומרה על הכוס וגם השמיט דינא דאם טעה בזו ובזו חוזר לראש וצ"ע.

ואמנם צ"ע למה צריכנן בהבדלה טעמא משום שיכול לאומרה על הכוס והא אף אם לא הי' קבועה אלא בתפלה בדין דאינו חוזר משום הא דאמרי' בתוספתא דבימים שאין בהם קרבן מוסף וטעה בהזכרת מעין המאורע אינו חוזר ומתפלל, ויותר תמוה הא דאמרי' דאם טעה בזו ובזו חוזר ומתפלל מ"ש מהזכרה דעל הנסים בחנוכה ובפורים דאינו חוזר ומתפלל, וראיתי שכבר הקשה הרשב"א כן בפרק תפלת השחר ותירץ דשאני הבדלה דתקנה קבועה ומחוייבת היא וע"כ הוא צריך להזכיר, ודבריו צריכים עוד ביאור, ונראה דכונתו דדין הבדלה הוא חיוב בפני עצמה ולא רק גדר הזכרה וענינו של יום, והיינו דאין תיקונה משום הזכרת מעין המאורע אלא תקנה דצריך שיבדיל בברכה בין שבת לחול וכענין קידוש וה"נ קבעוה על הכוס כקידוש, ועוד יש לתרץ דענין הזכרה דהבדלה אינו הזכרה דחול דבאמת חול אינו מעין המאורע אלא ענין הבדלה שייכא ליום הקודם דהוא שבת ויו"ט והזכרת מעין המאורע דהבדלה הוא מעין המאורע דשבת ויו"ט ושייך להזכרה דימים שיש בהם קרבן מוסף, אכן בדעת הרמב"ם משמע דאינו סובר אלו התירוצים ומדמה להו אהדדי, והא דאמרי' שם דטעה ולא הזכיר גבורות גשמים מחזירין אותו אינו דומה כלל דהתם תקנוה לתפלה ולתכלית בקשה ואינו גדר הזכרה אלא דבכלל התפלה היא ולכן סובר הרמב"ם דבכללא דברייתא נדחו הני אמוראי דסברי דטעה בזו ובזו חוזר דכיון דהוי הזכרה בימים שאין בהם קרבן מוסף אינו חוזר, ומ"מ צ"ע כיון דלא מצינו חולקים בהך כללא דברייתא.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.