תוספות רי"ד/פסחים/נא/ב
תוספות רי"ד 
פסחים נא ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ונטל ספיחי כרוב ואכל פי' המורה ונטל ספיחי כרוב בשביעית לאחר זמן הביעור ומליתי' דר"ש פירש הכי כל הספיחין אוסורין בשביעית מזמן הביעור ואילך חוץ מספיחי כרוב עלין היוצאין מקלח הכרוב שאין כיוצ' בירק השדה שמשרשיו הן גדילין והרי הן כאלו שמוסיף ענפים על ענפיו ולאו בכלל שאר ספיחים נינהו דכל שאר ספיחים מזרע הנחבט ונפל לארץ הן אבל ספיחי כרוב אינן כך לא עליו גדילין בענפים ולא אסרה תורה אלא ספיחין הבאין מעין זריעה מדכתיב הן לא חרע וגו' והגדילין מאליהן נאסוף ופי' גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחי דעלמ' דאע"ג דאין ביעור לכרוב דהא מתקיים כל ימות הגשמים אסירי ספיחין דידי' דלא לימרי טעמ' משום דאין בספיחין איסור שביעית ואתי למישרי שאר ספיחין וכל דבריו מראש ועד סוף לא נ"ל תחלה מה שהמורה סובר דפירות אסורין באכילה אחר זמן הביעור אינו כן דהכי תנן בפ"ט דשביעית מי שהי' לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד וא' והעניים אוכלין אחר הביעור אבל אל העשירם דברי ר' יהוד' ר' יוסי אומר א' עניים וא' עשירם אוכלין אחר הביעור אלמ' בין למר בין למר מותרין באכילה אלא לעשירים פליגי וקי"ל ר' יהוד' ור' יוסי הלכה כר' יוסי ובפ' בתר' דתוספת' דשביעית תני' בראשונה היו שלוחי ב"ד יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותו הימנו ונותנין לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין לאיצר שבעיר הגיע זמן תאנים שלוחי ב"ד שוכרין פועליו בוצרין אותן לאוצר שבעיר הגיע זמן זתים שלוחי ב"ד שוכרין פועלין מוסקין אותן ועטנין אותן בבית הבד וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר ומחלק מהן ערבי שבתות לכל א' וא' לפי ביתו הגיע שעת הביעור עניי' אוכלין אחר הביעור אבל לא עשיר' דברי ר' יהוד' ר' יוסי אומר א' עניים וא' עשירים אוכלין אחר הביעור ותניא נ מי התם מי שיש לו פירות וחלקן מחלקן לעניים מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מהן לשכיניו ולקרוביו ומיודעיו ומוציא וחוזר וחוזר ומכניס לתוך ביתו ואוכל והולך עד שעה שיכלו וגרסי' בירושלמי ר' יצחק בר' הוה ליה עובד' פי' פירות שביעית ובא ושאל לר' יאשי' אמר לו בחר לך ג' אהובין ואפקד קומייהו פי' אהובין שלא יהו מקדימין לזכות בהם ויניחוך שתזכה בהם אתה ותחזור ותקחם ותאכלם עד שיכלו קפודקאי דציפרי שאלו לר' אמי בשביל שאין לנו אהובים ולא שואל שלומינו היאך נבער אמר להן כשתראו השוק פנוי מאנשים הוציאו הפירות לשוק וצעקו הפירות הללו יהו הפקר וכיון שיתחילו האנשים לבא וליקח קדמו וזכו בהם אותם אלמא מכל הני מוכיח שהביעור אינו אלא שהוא חייב להפקירן ואחרי שהפקירן כל מי שזכה בהם בין הוא בין אחר רשאי להחזיק בהן בתורת אדנות ואוכל מהן בעוד שהם קיימין בתוך ביתו ואוכל ממה שקיבץ כמו אדון שעד שימצ' מאותו המין בשדה לחי' כלה לחי' מן השדה היא זמן הביעור ומה הוא עושה מוציא כל מה שקיבץ ואסף בתוך ביתו ומניחן בשוק ומפקירו עוד ואחרי שהפקירו כל הקודם בו או הוא או אחר זכה בו ומחזיק בו כאדון ואוכל ממנו כל זמן שהוא קיים ולא כדברי המורה שמפרש שפירות שביעית אסורין באכילה לאחר הביעור ואפי' אי אית' כדברי המורה שיהא אסור באכילה לאחר הבעיור והא ר"ש בן יוסי נכנס לגנה ונטל וכיון שהיו נמצאים בגנה עדיין לא הגיע זמן הביעור ולמה אנו רוצין לאוסרן ותו אי לאחר זמן הביעור עסקי' אמאי ספיחי כרוב מותרין נהי דמשרשיו הן יוצאין והו"ל כאילן שמוסיף אילן על ענפיו ונהי דאין ביעור לכרוב דהוא מתקיים כל ימות הגשמים אמאי אין ביעור לעצים היוצאים ממנו והרי גוף האילן אין לו ביעור אבל הפירות שיוצאין ממנו חייבין בביעור אף הפירות נמי אע"פ שאין לו ביעור לעצים היוצאין ממנו יהי' להן ביעור דהכי תנן בפ' ז' דשביעית כלל אמרו בשביעית כל שהיא מאוכל אדם ומאוכל בהמה וממין הצבעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור ואיזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה וכך היא הכרוב כמו הלוף והדנדנה שעיקרו הוא מתקיים בארץ ויש להן ביעור א"כ בע"כ אין לפרש דספיחי כרוב מותרין אלא קודם זמן הביעור ור"ת זצוק"ל בספר הישר הוכיח מפ"ק דמנחות דהא דאסר ר' עקיבא הספיחים קודם זמן הביעור היא דהכי אמרי' התם מנחת העומר תוכיח שאסורה להדיוט ומותרת לגבוה מה למנחת העומר שכך מתרת חדש ומהדר בשביעית פי' שאין תבואה בעולם שיתיר שהרי אין זורעין בשביעית פי' אע"פ שאסור לזרוע הספיחין שגדלו מאליהן העומר מתירן שקודם העומר הן אסורין והעומר מתירן ומהדר כר"ע דאמר ספיחין אסורין בשביעית פי' ואין עומר מועיל להתירן אלמא קודם זמן הביעור קיימי' דהא בזמן העומר כל השדות מלאות תבואה שהעומר היא ראשית הקציר ואפ"ה אמר ר"ע דספיחין אסורין ופי' ר"ת התם דמה דאסר ר"ע ספיחא קודם זמן הביעור אסרה וכך פירש דברי ר"ש כל הספיחין אסורין אפי' באכילה אפי' קודם זמן הביעור חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצ' בהן בירקות שדה שהן ספיחי אילן כדאמרי' בסוף כתובות אמר ר"ש בן חלפת' קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולם ויורדים בו בסולם דס"ל לא אסרה תורה אלא ספיחין דבר קצירה כדכתיב את ספיח קצירך לא תקצר וחכ"א כל הספיחין אסורין ותרווייהו אליב' דר"ע כו' והפתרון של רבינו תם יפה מאוד ועיקר אלא שלא פירש למה הן אסורין הספיחים אפי' קודם זמן הביעור ונ"ל שזהו טעמו של ר"ע שהי' אוסר הספיחין אפי' קודם הביעור שכמו שאלו זרע שדהו בשביעית אותה התבואה שגדלה אסורה מפני שעבר וזרע כך גם הספיחים שגדלו מאליהן ע"י שנפל הזרע לארץ וגדל הן אסירין ונפק' לי מדכתיב הן לא נזרע ולא נאסוף וכי מאחר שאין זורעין מהיכן אוספין אלא מיכן לספיחים שהן אסורין וה"ק קרא הן לא נזרע וגם מה שגדלו מאליהן אין אנו רשאים לאוספם שכך אסר הבור' הספיחים שגדלו מאליהן כאלו נזרעו ע"י אדם ומה שאמרה תורה והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לא אמרה אלא בפירות האילן שגדילין בלא זריעה אבל ספיחין הבאין ע"י זריעה אע"פ שמאליהן גדלו אסורין הן לעולם ואפי' קודם זמן הביעור ואין ביעור נוהג אלא בפירות האילן והכרם אבל רבנן פליגי על ר"ע ולא אסרי ספיחים אלא הרי הן כפירות האילן ור"ש דשרי ספיחי כרוב ורבנן דאסרי להו תרווייהו ס"ל כר"ע דאמר ספיחים אסורין וזהו פתרון כל המשנה מראש ועד סוף תנן בפ"ט דשביעית הפוגין והירבוזין השוטין והחלגלגות והכסבר שברים והכרפס שבנהרות והגרגר של אפר פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית שאין כיוצא בהן נשמר פי' כל אלה הן גדילין מאליהן על ידי שזרעם נושר בארץ וספיחים הן וס"ל להאי תנא כרבנן דפליגי עליה דר"ע ואמר ספיחים מותרין ואתא למימר לך דהני דרכן להיותן הפקר ואינם נשמרין מפני שאין חשובין והילכך פטורין מן המעשרות כדין כל הפקר ורשאי אדם לקנותן מכל אדם בשביעית ואע"פ שהיא חשוד על השבייעת לשמור פירותיו ואינו מפקירן ואותן הפירות שנשמרו הן אסורין באכילה כדתני' בסיפר' והיתה שבת הארץ לכם לאכלה מן השבות אותה אוכל ואי אתה אוכל מן השמור ואין קונין פירות מן האיסור על השביעית דחיישי' שמא מן המשמר הן אלו נלקחים דקים לן שלא נשמרו שיאן כיוצא בהם נשמר ר' יהודא אומר ספיחי חרדל מותרין שלא נ חשדו עליהן עוברי עבירה פי' בודאי חרדל הנזרע בגנות אין קונין מהן דשמא שמרוהו או שמא זרעוהו הם בשביעית בעבירה אבל ספיחי חרדל הגדילין מאליהן בשדה מותרין הם ליקח אותם מכל אדם שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה לשומרן שאינן חשובין וגם ר' יהוד' נמי ס"ל דבספיחים מותרין כרבנן ולא כר"ע ר"ש אומר כל הספיחין אסורין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה פי' ר"ש ס"ל כר"ע דאמר כל הספיחין הגדילין ע"י זרע הנושר בארץ אסורין כאלו זרען לכתחלה והילכך כל אלו הספיחין אע"פ שהפקר הן אסורין הן שלא התיר הבור' בשביעית אלא פירות האילן והרכרם שהן גדילין בלי זרימה וספיחי כרוב נמי דומין לספיחי אילן שהרי לא ע"י זרע הן גדילין אלא מקלחי כרוב הן צומחין כמו שצומחין הפירות מן האילנות ולא גזר ר"ש ספיחי כרוב אטו שאר ספיחי ירק הגדילין ע"י זרע שהן אסורין וחכ"א כל הספיחין אסורין פי' חכמים ס"ל כר"ע דאסר הספיחים ואסרי הני חכמים אפי' ספיחי כרוב אטו שאר ספיחי ירקות ור"ש בן יוסי בן לקוני' שנטל ספיחי כרוב ואכל דס"ל כרשב"י דלא גזר ספיחי כרוב אטו שאר ספיחין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |