תוספות רי"ד/יבמות/פז/ב
תוספות רי"ד יבמות פז ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהדורא בתרא רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
האשה שהלך בעלה למד"ה באו ואמרו לה מת בעלך ונישאת ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה אין לה לא פירות ואל מזונות ולא בלאות ע"ז וע"ז ואם נטלה מזה ומזה תחזיר והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמאים לוה ולא זה ולזה זכאים במציאתה ולא במע"י ולא בהפ"ג. היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה היתה בת כהן נפסלת מן התרומה בת לוי נפסלה מן המעשר ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשים כתובתה מתו. ואחיו של זה חולצין ולא מיבמים ר' יוסי אומר כתובתה על נעסי בעלה הראשון ר"א אומר הראשון זכאי במציאתה ובמע"י ובהפ"ג ר"ש אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר ואם נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו. פי' באו ואמרו לה ע"א כדדייק בגמ' מסיפא תצא מזה ומזה כשאר א"א שזינתה דהך לאו אנוסה היא ואע"ג דהימנוהו רבנן לע"א באשה משום עגונא טעמא מאי דהאי גופה דייקא עד דידעה בקושטא ומינסבא והך דלא ידעה קנסי' לה וצריכה גט מזה ומזה אם תנשא לאחר, וטעמא דבעיא גט משני מפרש בגמרא. אין לה מזונות אפי' מה שלותה ואכלה תחתיו ולא בלאות שחוקי בגדים שהי' לה לא תוציא משם. והולד ממזר מזה ומזה אם ילדה משני ממזר גמור הוא ואם החזירה הראשון וילדה לו הוי ממזר מדבריהם אבל מדאורייתא שריא דהא ע"פ ב"ד נישאת בע"א ואנוסה היא ורחמנא שנרי דכתיב והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת, מן הכהנוה משום זונה. מן המעשר קנסא. אין היורשים יורשים כתובתה. בגמ' פריך כתובה מאי היא. חולצין. אחיו של ראשון חולץ מדאורי' ורבנן גזר לו ליבם. ואחיו של שני חולץ מדרבנן משום גזירה שמא יאמרו גירשה זה ונשאה זה כו' כדמפרשי' בגמ' גבי גט. יבאתה או חליתה. ארישא פליג דקתני לא מיבמים ואין הולד ממנו ממזר אם החזירה ראשון שאנוסה היתה שסבורה שמת. נישאת שלא ברשות ב"ד. כגון שבאו שני עדים ואמרו מת בעלך ונשאת מעצמה שהרי אינה צריכה להתר ב"ד מותרת לחזור לו דאנוסה היא ואלו בשניות לעיל תנן דאין לה כתובה ולא תנן אם נטלה תחזור וי"ל דאי חפיס שני' לא מקפינן מינה. ובשני' תנן הולד כשר והכא תני הולד ממזר ול"ז ול"ז מטמאין לה אע"פ שהראשון חייב מה"ת ליטמא לה כדאמרי' לה טימא מצוה, אפ"כ אמרשל"י דב"ד ויורשי' מטמא לה והכא אחמו לרבנן וקנסי' טפי. ובשני' תנן והיא כשירה והכא תנן נפסלה מן הכהונה:
מדקתני סיפא נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו מאי שלא ברשות ב"ד אלא בסעדים מכלל דרישא ברשות ב"ד בע"א אלמא ע"א נאמן מדאורייתא מנ"ל
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |