תוספות רי"ד/יבמות/יב/א

תוספות רי"ד יבמות יב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ש המחזיר גרושתו משנישאת היא וצרתה חולצת, היא וצרתה חולצת ס"ד אלא או היא או צרתה חולצת ולא תירוצי מתרצת תרוץ ואיא הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתיבמת וה"ל כי האי תירוצא בתרא דהכי אמרי' לקמן, כי אתא רבין אמר ר"י צרת מחזיר גרושתו מורתת פי' וכבר פסקנו הל' כחכמים דהאי אחרי אשר הוטמאה לא קאי במחזיר גרושתו אלא בסוטה ודאית ודין הי' שהיא בעצמה תתיבם אי לאו משום ק"ו:

אר"ל ב"א אמר מ' עוקבא אמר שמואל צרת ממאנת אסורה פי' נפלו לפניו שתי יבמות מאת א' א' גדולה וא' קטנה ומיאנה בו הקטנה צרתה אסורה ואמי' למאן היא אסורה אי לימא לשאר האחין השתא היא גופא שריא לאחים דאמר שמואל מיאנה בזה מורתת בזה, צרהת מיבעי' פי' היבמה שהיא יתומה קטנה אם מיאנה דוקא לאותו שמיאנה בו אסור האבל לשאר האחין שריא וטעמא דאיסורא הוא שמום דמילפי הממאנת בבעלת הגט דכי היכי דאם נתן לה גט אסורה לו מדרבנן משום לא יבנה ה"נ לגבי מיאון, ומשום דלא דמי מיאון לגט מ"ה לא אסרינן לה לאחין כי היכי דאסרי' בעלת הגט צרתה נמי לא סרי' כי היכי דאסרי' צרת בעלת הגט אי לאו דמיחלפא בצרת בתו ממאנת, ולקמן בפ' ב"ש אמרי' בפירוש ממאנת מיחלפא בבעלת הגט אלא לאו לדידי' אמר שמואל דצרת ממאנת אסור הדכי היכי דממאנת גופא אסור הלי' ה"נ צרתה, ומקשה מ"ש ממאנת דשריא לאחין משום לא עבידא בה מעשה צרה נמי לא עבידי בה מעשה, פי' ממאנת דעבידי בבה מיאון סורה משום צרת בתו ממאנת שנפלה לפניו ליבום ומיאנה דמחלפא בבעלת הגט אבל רה דלא עבדא בי' מידי תשתרי ומהדר גזירה מושם צרת בתו ממאנת פי' דאתי למישרי צרת בתוממאנת שנפלה לפניו ליבום ומאינה בו דאמרי' נשואי קאמאי קא קרה ואין זו צרת ערוה, וה"ה מיאון בבתו הואיל והוא קיים ואין מיאון אלא ערוה, וה"ה מיאון בבתו הואיל והוא קיים ואין מיאון אלא ביתומה שאל קבל אבי' קדושין משכחת לה ביתומה בחיי האב כדתנן בפ' ב"ש, קטנה שהשיאה אבי' ונתגרשה ה"ה כיתומה בחיי האב דפקע לי' זכותי' מינה משיצאה מרשותו ואם הלכה ונישאת לאחי אבי' יכולה היא למאן ביבים פי' באבי' וה"נ אמרי' בירושלמי גבי מנתי' דתנן וכולן אם מתו או מיאנו וכו' ובתו ממאנת לאו נישואין דאורייתא הכי תיפתר בקטנה שהשיאה אבי' ונתגרשה בחייו שהיא כיבמה הכי מפרשי נמי בפ' האיש מקדש:

ומקשה וצרת בתו ממאנת מי אסורה והתנן וכולן אם מתו או מיאנו או שנמצאו איילנות צרותיהן מותרת, לא לעולם בבעל ותרי גווני גירושין, ומ"ש מיאנו בבעל דשריא דקעיקרינהו לנישואין קמאי לי מיאנו ביבים נמי נישואי קמאי קעקרה משום דדתני רמי ב"י מיאנה בבעל מותרת לאביו ממיאנה ביבם אסורה לאביו אלא משעת נפילה נראת ככלתו ה"נ משעת נפילה נראה כצרת בתו פי' יתומה קטנה שמיאנה בבעלה מותרת לאביו שהוא חמי' לפי שעקרתן לקדושין והרי היא כמפותה ולאו כלתו היא, אבל אם מיאנה ביבם אסורה לאביו דכיון דאהני נישואין דקמאי לזקוקה ליבום נראת כאשתו גמורה ונראת ככלתו של זה, ה"נ בבתו ממאנת משעת נפילה שנפלה לפניו ליבום והוצרכו למאן בו נראת כאשת אחיו וצרתה צרת הבת:

אמר רב אשי צרת איילנות אסורה שנאמר והי' הבכור אשר תלד פרטי לאיילנות שאינה ילדה פי' מי שהי' לו שתי נשים והא' היא איילונית אינה בת חליצה ויבום כדילפי' מאשר תלד הראוי' לילד פרט לאיילונית שאינה יולדת וכמו שהאי אינה בת חליצה ויבום והיא אסורה עליו דהוי לו אשת אח שלא במוקם מצוה וה"ה כערוה עליו צרתה נמי אסור הויוצאת באל כלום, תנן וכולן אם מתו או מיאנו או שנתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרת, פי' אלמא צרות איילוניות מותרות ואע"פ שהיא ערוה פי' אם היא נכרית ל"ק כאן שהכיר בה כאן שאל הכיר בה, דייקא נמי דקתני שנמצאו ולא קתני שהי' פי' כשהכיר בה כשנשאה שהיא איילונית ורחמנא פטרי' מאש תלד, ומתני' כשלא הכיר בה כשנשאה שהיא איילונית ואין כאן מקח טעות אז הוי אשתו וצרתו היא צרת איילונית ורחמנא פטרי' מאש תלד, ומתני' כשלא הכיר בה כשנשאה שהיא איילונית והי מקחו מק"ט ולאו אשתו האי לפיכך צרתה מותרת דלאו צרת איילונית היא, עיין בפ' השולח גט ובס' המכריע:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.