תוספות רבי עקיבא איגר/נזיר/א

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ נזיר א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות א] הרע"ב ד"ה האומר אהא כו'. אם נתכוון כו'. דבלא"ה י"ל דלמא אהא לפוטרו מקרבנות קאמר. גמרא:

[אות ג] תי"ט ד"ה הריני כזה. דטפי משמע אהא. וכ"כ הר"ן נדרים ד"ט א' ד"ה כשהיה בשם רבותי' וכתב עלה ואינו נראה בעיני דהריני לא גרע מאהא וכו' והתוי"ט פ"א (מ"א) דנדרים ד"ה כנדרי וכו' העתיק כסתימת דברי הר"ן דבאומר הריני לחוד אף שלא אמר כנדרי רשעים מהני וכאן הביא כסתימת דברי תוס' דהריני לא מהני:

[אות ב] בהרע"ב ד"ה רבי מאיר. הואיל ונזיר עובר כו'. היינו נזיר טהור אבל נזיר טמא י"ל הרי עלי לפטרו מקרבנות קאמר. גמרא:

ב

[אות ד] במשנה מה בין נזיר עולם כו'. וא"ת שאלה איכא ביניהו דנזיר שמשון ליתא בשאלה ונזיר עולם איתא בשאלה (כדאיתא במכות דף כ"ב א') וי"ל מלתא דליתא בנזירות לא קתני. ואם ישאל על נזירתו אז לא הוי נזיר והכי קאמר מה בין נזיר שמשון לנזיר עולם כששניהם נזירים תוס':

[אות ה] תוי"ט ד"ה אינו כו'. וכ"כ הרמב"ם בחיבורו. וכ"כ רש"י פ"ק דסוטה (דף ט' ע"ב ד"ה ניכרין דברי אמת):

ד

[אות ו] תוי"ט ד"ה ומגלח כו'. בדברים חלוקים כו'. זהו תירוצא דרבה אבל רבא משני דשאני התם דהא קתני הריני נזיר אחת ופירשו תוס' דס"ל דמה דקתני מכאן ועד סוף עולם קאי באומר אחת. ואינך אמוראי לא משמע להו דקאי מכאן ועד סוף עולם אאחת (ומתני' דלק' מכאן ועד מקום פלוני דלא מיירי באחת לא קשה לשינויא דרבא דהתם דמיירי בהחזיק בדרך מסתמא מפני אונס הדרך קיבל עליו נזירות להנצל מסכנת הדרך לסך מהלך ימים עד מקום פלוני ומסתמא אין דעתו להיות נזיר כ"א בהיותו בדרך. תוס' ד"ה ולהוי). וא"כ הרע"ב דכתב (במתני' ג') ובין שאמר ה"נ אחת מכאן ועד סוף עולם משמע דמיירי דוקא באמר אחת וזהו כשינויא דרבא. ואלו מה דכתב הרע"ב כאן הואיל ותלה נזירתו בדברים חלוקים משמע דנקט לתירוצו דרבה וצ"ע:

ז

[אות ז] תוי"ט ד"ה אמר. דנזירות חדא אריכא כו'. ולענ"ד אף לת"ק דרבי מ"מ י"ל דהכא בעי שיאמר כמנין דבלא"ה כיון דאית ליה קיצותא והו"מ לומר שס"ה נזירות ומדלא אמר הכי מפרשים דברי' דקיבל רק נזירות א' ל' יום וכוונתו מרובה עלי כאילו קבלתי כמנין ימות החמה כההיא דמתני' דלעיל (מ"ג) במכאן ועד סוף עולם כמ"ש התוי"ט אלא ע"כ דהכא דאומר כמנין שאני דא"א לפרש דבריו בענין אחר. אח"כ מצאתי בעזה"י שכ"כ במ"ל וכן מצאתי בעזה"י בשיטה מקובצת למוהר"ר ב"א שהביא בשם הרא"ש דלת"ק דר' דגם בלא מנין אמרינן נזירות הרבה קיבל עליה היינו בלית ביה קיצותא אבל באית ביה קיצותא אמרי' דנזירות אחד ארוך קיבל עליה ע"ש. והיינו דאזיל בשיטת רש"י לעיל דפירש דפירכת הש"ס וליהוי כל אוונא ואוונא קאי אברייתא דמכאן ועד מקום פלוני ועלה משנינן לחלק בין אית ליה קיצותא ללית ביה קיצותא א"כ מבואר דבאית ליה קיצותא מפרשים נזירות חדא אריכתא. וממילא הו"ה לשיטת תוס' דלעיל וכפי מה שהעתיק התי"ט לעיל למה דס"ל דפרכת הש"ס הנ"ל קאי אמתני' דמכאן ועד סוף העולם א"כ מבואר דבאית ליה קיצותא מפרשים נזירות א' ל' יום וא"כ בין כך ובין כך הכא גבי ימות החמה גם לת"ק דר' בעינן דוקא כמנין דבלא"ה לתוס' הוי נזיר ל' יום ולהרא"ש הוי נזיר שנה א':

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.