תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:49, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[אות מו] בתוי"ט ד"ה מברך. כ"ה הלשון בברייתא. ר"ל דבברייתא קתני בטעמא דב"ש שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. והרע"ב רמז בזה ב' הטעמים שתחלה קידש היום ואח"כ בא היין. היינו טעם הב' הנ"ל ואח"כ בשביל היום. והיינו טעם הא' שהיום גורם ליין שיבא. ומ"ש אח"כ וכשם שקדם לכניסה זה ביאור להטעם הא' שכתב שתחלה קידש היום. וכמו שפירש רש"י כן על הברייתא זו:

ב[עריכה]

[אות מז] בהרע"ב ד"ה בש"א וכו'. כדי שלא יקבלו המשקים שאחורי הכלי. עיין תוי"ט (פ"ב מ"ז דחגיגה):

ה[עריכה]

[אות מח] בהרע"ב ד"ה ב"ש אומרים וכו'. ולא בורא דמשמע להבא. והא דלא פליגי בנוסח הברכה בורא פרי העץ בכה"ג דהתם מתחדש תמיד הגידולים משא"כ הכא דפ"א נברא ואינו מתחדש תמיד עיין בלשון רש"י בסוגיין ד"ה בורא. ובסוגיין מסקי' דבברא ובבורא לא פליגי דהא מקרא מלא יוצר אור ובורא חושך בורא רוח בורא השמים. הרי דבורא לשעבר משמע אלא דפליגי רק במאור ומאורי וצ"ע (* ע' שנו"א להגאון מהר"א ז"ל מווילנא):

ו[עריכה]

[אות מט] בהרע"ב ולא על נר ובשמים. דעובדי כוכבים לפי שאסורין בהנאה) עיין ביצה (דף ל"ט) דאמרינן גחלת אסורה שלהבת מותרת וכתב עלה הרא"ש הא דאסרינן לברך בשלהבת עבודת כוכבי' ואע"ג דשריא משום דיש עמה גחלת ואע"פ שאין הברכה אלא על השלהבת עכ"ל:

ח[עריכה]

[אות נ] בתוי"ט ד"ה מברך על היין. אם ירצה. קשה לי דלתני בעדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה. והרשב"א בתשובה (סי' שמ"ב) כתב לפרש דלב"ש צריך לברך על היין מקודם דס"ל ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה והדר וברכת מש"ה צריך לברך על היין תחילה כדי שיברך כשהוא שבע. ולפ"ז א"ל הא דאמרי ב"ה מברך על המזון היינו אם ירצה ועכ"פ דברי ב"ש הם ג"כ חומרא דצריך לברך תחלה על היין. ובתי"ט (בפרקין מ"ד) ד"ה נוטלין וכו' כתב דכי אתשל בביה"מ לענין נ"י אתשל. וכה"ג צ"ל ג"כ בסוף פרקין עכ"ל מבואר דהוקשה להתי"ט קושייתנו. אבל לא ידעתי במה הונח לו דלענין מה איתשל אם לא כדברינו. עוד י"ל דתנא דעדיות ס"ל כהך תנא דמ"ה דלעיל דגם לב"ש בהמ"ז טעון כוס:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.