תולדות יצחק/ויקרא/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:22, 19 באפריל 2020 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (←‏נה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
כלי יקר
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כה

ג[עריכה]

שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור יש בזה שאלות:
השאלה הא' מה טעם למצות השמיטה שיהיה השנה השביעית שבת שבתון ולא שאר השנים:
השאלה הב' למה ענש עונש גדול בזאת המצוה כשלא יקיימו אותה שאמר בסדר אם בחקותי אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה ואתם בארץ אויביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה:
השאלה הג' דתנן במסכת אבות פרק חמישי גלות בא לעולם על עובדי ע"ז ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ועל שמיטת הארץ מדוע ענש עונש גלות על שמיטת הארץ למה התנא אמר שעונש השמיטה גלות. וא"ת שהפסוק ענש גלות עליו אינו כן שלא אמר הפסוק עונש גלות עליו אלא על עבירות אחרות ואחר שיגלו על עבירות אחרות אמר שאחר שהם בגלות אז תרצה הארץ את שבתותיה כראובן שהלך לדיין וטען שמעון שחייב לו עשרת אלפים לבנים והשליכוהו בבית האסורים ואחר שהוא בבית האסורים בא לוי ובקש מהדיין שלא יוציאהו מבית האסורים אף שיפרע לראובן לפי שחייב לו אלף לבנים שלוי לא היה טוען לפני הדיין שיפרע לו שמעון האלף לבנים שחייב לו אבל אחר שראה אותו בבית האסורים טען עליו שיהיה שם עד שיפרע לו גם כן ונקרא בלע"ז אינבארג"ו וכן לא אמר הפסוק שילכו בגלות בעון השמטות אלא בעונות אחרים אבל אחר שהם בגלות יהיו בו עד זמן כל השמטות שלא שבתה הארץ שאע"פ שיפרעו שאר העונות לא יצאו מגלות עד זמן כל השמטות שלא שבתה הארץ וראיה לזה שהרי העונשים כולם שהזכיר בזאת הפרשה באו על העבירות שהזכיר בתחלת המוסר שאמר ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה. ואם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם וגו' אף אני אעשה זאת וגו' ואמר אחר כל העונשים האלו שהזכיר ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו ואמר עוד והשמדתי את במותיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם לומר שהקללות שהזכיר יבואו בפרט על ע"ז וגם מה שאמר ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם והשימותי אני את הארץ גם הוא יהיה בעון ע"ז ואמר על כל אלו העבירות ג"כ שילכו בגלות ואתכם אזרה בגוים והריקותי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה ואחר כל זה אמר אז תרצה הארץ את שבתותיה א"כ כפי פשט הפסוקים לא בא גלות על עון השמיטה אבל התנא אמר שהגלות בא על עון השמיטה וזה אם שקיבל התנא כך או שקיבל שפירוש הפסוק הוא זה ולזה אני שואל למה ענש גלות על השמיטה:
השאלה הד' מדוע לא ענשה התורה עונש על שמיטת כספים וגם התנא לא אמר עונש על שמיטת כספים. התשובה לכולם בשנקדים הקדמה אחת והיא שיש שלשה מינים נבראים בעולם אין עוד. בעל טבע. בעל רצון. בעל בחירה. בעל טבע הוא אותו שאינו יודע מה פועל ואין מכיר בפעולתו כגון היסודות והדומם המורכב מהם והצומח שהאבן שנופלת מלמעלה למטה אינה מכרת ואינה יודעת אם נופל או לא ומה עושה וכן האילנות והעשבים שצומחים אין יודעים ואין מכירים אם צומחים או אין צומחים ואם הם רעננים או יבשים ואין יודעים הסגולות שיש בהם. בעל רצון הוא הוא אותו שיודע פעולתו הפרטית ופעולות פרטיות אבל אינו יודע כללות הפעולות וכללות הדברים והם הבעלי חיים הבלתי מדברים שמשיגים הפרטים לא הכללים ואלו נקראים בעלי רצון כמו שנתבאר במקומו. בעלי בחירה הוא אותו שיודע הפעולות הפרטיות וגם יודע הדברים הכוללים וזהו האדם שהוא חי מדבר וזהו שאמר עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו אלו הם בעלי בחירה שהם מיחלים לה' ואמר פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון הם הבעלי חיים הבלתי מדברים שהם בעלי רצון וצריך שנדע עוד שבעלי רצון יש להם הדמות מה עם השי"ת שהקב"ה יודע הפרטים ומשגיח בהם וזהו סוד צער בעלי חיים מן התורה ובעלי בחירה יש להם הדמות עם הקב"ה בפרטים גם בכללים שהקב"ה יודע הפרטים גם הכללים עוד צריך שנדע שלכן הבעלי טבע משועבדים לבעלי רצון כמו שאמרו במעשה דאלכסנדרוס מקדון שאומר בו שכשבני אדם רשעים אין הגשמים באים בשביל בני אדם אלא בשביל הבהמות וז"ש אדם ובהמה תושיע ה' אדם בעבור הבהמה תושיע ה' הנה שהקב"ה נותן מטר שהוא בעל טבע בעבור בעלי רצון ולזה אמרו כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינם מינם. הכלל בעלי הטבע משועבדים לבעלי רצון ולבעלי בחירה אבל יש הפרש ביניהם שבעבור הבעלי רצון מתקיימים בעלי הטבע בפעולתם ובעבור בעלי בחירה מתחזקים. פירוש בעלי טבע שהיא הארץ בעבור הבעלי חיים שהם בעלי רצון מתקיימים בטבעם שעושים פעולתם כפי הטבע והוא שיבואו גשמים בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו אבל בעבור הבעלי בחירה לא די שמתקיימים אבל עושין יותר שמתחזקים מאד לעשות פעולתם יותר גדולה מטבעם. ודע שעל מאמר שאומר עד אשר יבואו ימים שלא תמצא חפץ בהם אמרו ז"ל אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה פי' הרמב"ן שתיבטל הבחירה וזה הפך סברתי שאני שמתי הבחירה במעלה גדולה וכתב רלב"ג שהשואל מדוע לא עשה הקב"ה את האדם שיהיו כל פעולותיו טובות ולא יהיה פועל רעות הוא כשואל שהאדם לא יהיה אדם שאם כן יהיה מלאך אלא אין הכוונה אלא שכמו שעכשיו בעולם הזה נוטים הכל או רובם ליצר הרע יהיו אז נוטים ליצר הטוב ויהיה קצתם טובים וקצתם יותר טובים אבל הבחירה לא תוסר ובעבור שהבחירה היא ענין גדול ובשבילה יתחזק הטבע לעשות פעולתה יותר גדולה מטבעה צריך שנשאל אימתי יהיה זה והתשובה זה יהיה בימות המשיח ומי אמר לנו רז"ל אמרו כן במה שאמרו עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר יהי פסת בר בארץ פי' לחם ממש אפוי בלא טורח וכן כלי מילת ולזה תקנו המוציא לחם מן הארץ. ויש להקשות והלא הקב"ה אינו מוציא לחם אפוי מן הארץ שחמשה מינים הם החטים והשעורים ואלו החמשה מינים כשהם שיבלים נקראים תבואה בכל מקום ואחר שדשין וזורין אותם נקראים דגן וכשטוחנין אותם ולשין את קמחן ואופין אותם נקראים פת וכן כתב הרמב"ם בספר אהבה וידוע שפת ולחם הכל אחד ואם כן היאך תקנו המוציא לחם מן הארץ שהקב"ה אינו מוציא לחם מן הארץ אלא תבואה והאנשים במלאכות שעושים בשבילם עושים לחם אלא הכוונה שתקנו כך בעבור שעיקר חיותינו הוא לימות המשיח וחיי העולם הזה הוא הבל לכן תקנו המוציא לחם מן הארץ לרמוז לזמן ההוא שיוציא הקב"ה לחם אפוי ממש מן הארץ ולזה רמז השמיטה שלא יצטרכו לחרוש ולזרוע ולזה אמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור שלא יהיה צריך לימות המשיח זה שהארץ מעצמה תוציא לחם גמור ולכן מי שאינו שובת מכחיש משיח ולזה נתן לו הפסוק עונש וגם התנא נתן לו עונש גדול כאמרו גלות בא לעולם על שמיטת הארץ לפי שהמשיח הוא גאולה שיבוא לגאול ישראל והשמטה רומז אליה ואם ישראל כפרו בשמיטה כפרו במשיח והכופרים במשיח ראוי שלא יבוא לגאול אותם ושיהיו בגלות וא"כ יפה מאד אמר התנא גלות בא לעולם על שמיטת הארץ אבל שמיטת כספים אינו רומז לזה אלא למה שנמשך מזה פירוש שמצד שהשפעת הארץ יהיה גדול מאד לא יהיו צריכים המלוים לתבוע ללוים ולכן לא ענש בו לפי שזה הוא מקרה לעצם והמקרה לא חשש התנא להענישו והתורה לא נתנה לו עונש שעל המקרה לא חשש כל כך לתת לו עונש בפירוש ששמיטת הארץ הוא עצם ושמיטת כספים הוא מקרה לשמיטת הארץ ובזה הותרו כל השאלות וכלהספקות והוא ענין חשוב:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.