שפת אמת/ברכות/ו/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בגמ' תניא אבא בנימין אומר כו' במקום רנה שם תהא תפלה. פי' רש"י בבהכנ"ס כו' בנעימת קול ערב. וי"ל עוד כי תפלת רבים אף הבקשות נקראו רנה ושבח וכבוד ברוב עם הבאין לבקש ממלכו של עולם על צרכיהם. או י"ל כפשוטו לשון רנה על הרמת קול שיש ברוב עם. גם יש לפרש כי באמת התפלות שנסדרו בכל יום הם שבח להבורא ית' ונקראו רנה. והמכוון בכאן על תפלה של יחיד שמבקש את הנצרך לו לפי השעה וכשכולל עצמו בבקשת הרבים בבהכנ"ס נשמע בקשתו ג"כ כדכתיב אל הרנה ואל התפלה כנ"ל:
שם בגמ' עשרה קדמה שכינה ואתיא תלתא עד דיתבי. פי' רש"י קודם שיהיו כל העשרה. ולפי פשט לשון הגמ' הי' נראה לפרש שקדמה קודם התחלת התפלה תיכף כשבאו עשרה. ובתלתא עד דיתבי לדין וכדאמרינן בעלמא אימתי התחלת דין משיתעטפו הדיינין ופי' רש"י שם כשפותחין בדין מאימת השכינה ע"ש פ"ק דשבת (י.) ועי' מ"ש לקמן: