שיחה:אגלי טל/פתיחה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:16, 5 באוגוסט 2022 מאת עמד (שיחה | תרומות) (תוספת מדפי שיחה נוספים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הערות[עריכה]

אות ד[עריכה]

מש"ה האג"ט מדלא מייתי רש"י מדזרעו חיטין למנחות, יש לדחות דשפיר ילפי' גם מקרבנות, ורק זריעת חיטין למנחות הוא רק לצורך המנחות ואי"ז ממש צורך המשכן, אלא רק צורך דצורך, דגם קרבנות מה דילפי' מנייהו היינו רק משום דהוו צורך המשכן ואינם ממש כמשכן גופיה.

ובאמת דיש לחקור בזה גופא להצד דילפינן נמי מקרבנות שהיו במשכן, אי ילפינן כדבר עצמו דהוו כמו חלק מהמשכן, או דאינם כחלק מהמשכן ממש אלא רק צורך המשכן. ולהצד דהוו רק בגדר צורך המשכן, א"כ אין ללמוד זריעת חיטין שהיה לצרכם, דהוי כמו תולדה דתולדה, דוכי נילף בונה ממה שחיברו העגלות לצורך נשיאת הקרשים.

ובזה גם יש ליישב מה דילפי' הוצאה מנשיאת קרשים שהיה במשכן, ולא ילפי' הוצאה ממה שהביאו קרבנות למשכן, ועוד יש לפלפל בזה טובא, [ואמנם בירו' מבו' ללמוד הוצאה מנשיאת שמן המשחה ומנחת התמיד, וזה כשי' רה"ג, ועי' להלן באות ו'].

ולעיקר ראיית האג"ט היה אפ"ל דאה"נ דהוה מצי נמי לאתויי מזריעת חטין למנחות, וצ"ב מה ר"ל האג"ט הוכחה מרש"י ע"ז, ויתכן דרק ר"ל דטפי עדיף ליה לאתויי מזריעת חטין למנחות דאפשר דזה יותר פשוט מזריעה וקצירה בסמנים, אמנם אי"ז מוכרח כ"כ.

אמנם כל זה א"ש לדחות ראייתו מזריעת חטין למנחות, אך משה"ק מאפיית לחה"פ שפיר צדקו דבריו להוכיח דלא גמרינן אלא ממשכן עצמו.

אמנם עדיין יש לדון בדוחק, די"ל דאה"נ דודאי אין הגמ' ר"ל דלא היה אפייה במשכן, דודאי שפיר היה אפייה במשכן, אלא דמ"מ כל שהיה מלאכה במשכן בב' דברים, וחד מנייהו היה בבנין המשכן עצמו א"כ י"ל דהוא הוי אב המלאכה ומה שנעשה אותה מלאכה בצורה אחרת במשכן הוי תולדה דידיה, והרי"ז כמו שלא היה במשכן, [וע"ע משנ"ת עפי"ז להלן באות ו'].

אך זה תליא בד' הראשונים אי כל מה שהיה במשכן נעשה אב, או דבעינן גם שיהיה במשכן וגם חשוב, ולהצד דגם בעינן שיהיה חשוב יש לחדש דבכה"ג אותה המלאכה שאינה במשכן עצמו טפילה לגבי המלאכה שהיתה בעיקר המשכן עצמו, והרי"ז כמאן דלא חשיבא.

ובזה גם נדחה מש"ה הרב ר' שמואל משאלת הגמ' דשוחט משום מאי מחייב ולא קאמר דהוי שחיטה בקרבנות.

עוד יש לדחות דאה"נ דילפי' באמת משחיטה בקרבנות, ומ"מ הגמ' שואל משום מאי מחייב כלומר מהו גדר החיוב, דמה חזינן בהא שהיה שחיטה בקרבנות, וע"ז תי' או דהגדר הוא נטילת נשמה או צובע, אמנם רש"י ע"ה. ד"ה שוחט, פי' משום מאי היכא חזינן שחיטה במשכן, אי בעורות אלים מאדמים בחניקה סגי להו, ובזה נסתלקו דחיותינו, והדרא ראיה לדוכתא, [אמנם עדיין יש לפלפל כהדחייה הראשונה, דהיינו דבאמת מצי למילף שחיטה מקרבנות, אלא דמ"מ מיהדר בתר שחיטה שהיה במלאכת המשכן עצמו שהוא האב, וע"ז ר"ל רש"י דנילף מעורות אלים מאדמים ודחה דבחניקה סגי להו].

והנה במלאכת דש סקכ"ח אות י"א ביאר האג"ט פלוגתת הראשונים אי מלילה הוי מלאכת דאו' בנידו"ז אי ילפי' מקרבנות או לא, ולהנ"ל י"ל דגם לרש"י לכה"פ הוי דאו', כיון דבזה שלא היה עצם המלאכה במלאכת המשכן גופיה, א"כ שפיר יש לן ללמוד מקרבנות נמי.

מש"ה האג"ט מדלא מייתי רש"י מדזרעו חיטין למנחות, יש לדחות דשפיר ילפי' גם מקרבנות, ורק זריעת חיטין למנחות הוא רק לצורך המנחות ואי"ז ממש צורך המשכן, אלא רק צורך דצורך, דגם קרבנות מה דילפי' מנייהו היינו רק משום דהוו צורך המשכן ואינם ממש כמשכן גופיה.

ובאמת דיש לחקור בזה גופא להצד דילפינן נמי מקרבנות שהיו במשכן, אי ילפינן כדבר עצמו דהוו כמו חלק מהמשכן, או דאינם כחלק מהמשכן ממש אלא רק צורך המשכן. ולהצד דהוו רק בגדר צורך המשכן, א"כ אין ללמוד זריעת חיטין שהיה לצרכם, דהוי כמו תולדה דתולדה, דוכי נילף בונה ממה שחיברו העגלות לצורך נשיאת הקרשים.

ובזה גם יש ליישב מה דילפי' הוצאה מנשיאת קרשים שהיה במשכן, ולא ילפי' הוצאה ממה שהביאו קרבנות למשכן, ועוד יש לפלפל בזה טובא, [ואמנם בירו' מבו' ללמוד הוצאה מנשיאת שמן המשחה ומנחת התמיד, וזה כשי' רה"ג, ועי' להלן באות ו'].

ולעיקר ראיית האג"ט היה אפ"ל דאה"נ דהוה מצי נמי לאתויי מזריעת חטין למנחות, וצ"ב מה ר"ל האג"ט הוכחה מרש"י ע"ז, ויתכן דרק ר"ל דטפי עדיף ליה לאתויי מזריעת חטין למנחות דאפשר דזה יותר פשוט מזריעה וקצירה בסמנים, אמנם אי"ז מוכרח כ"כ.

אמנם כל זה א"ש לדחות ראייתו מזריעת חטין למנחות, אך משה"ק מאפיית לחה"פ שפיר צדקו דבריו להוכיח דלא גמרינן אלא ממשכן עצמו.

אמנם עדיין יש לדון בדוחק, די"ל דאה"נ דודאי אין הגמ' ר"ל דלא היה אפייה במשכן, דודאי שפיר היה אפייה במשכן, אלא דמ"מ כל שהיה מלאכה במשכן בב' דברים, וחד מנייהו היה בבנין המשכן עצמו א"כ י"ל דהוא הוי אב המלאכה ומה שנעשה אותה מלאכה בצורה אחרת במשכן הוי תולדה דידיה, והרי"ז כמו שלא היה במשכן, [וע"ע משנ"ת עפי"ז להלן באות ו'].

אך זה תליא בד' הראשונים אי כל מה שהיה במשכן נעשה אב, או דבעינן גם שיהיה במשכן וגם חשוב, ולהצד דגם בעינן שיהיה חשוב יש לחדש דבכה"ג אותה המלאכה שאינה במשכן עצמו טפילה לגבי המלאכה שהיתה בעיקר המשכן עצמו, והרי"ז כמאן דלא חשיבא.

ובזה גם נדחה מש"ה הרב ר' שמואל משאלת הגמ' דשוחט משום מאי מחייב ולא קאמר דהוי שחיטה בקרבנות.

עוד יש לדחות דאה"נ דילפי' באמת משחיטה בקרבנות, ומ"מ הגמ' שואל משום מאי מחייב כלומר מהו גדר החיוב, דמה חזינן בהא שהיה שחיטה בקרבנות, וע"ז תי' או דהגדר הוא נטילת נשמה או צובע, אמנם רש"י ע"ה. ד"ה שוחט, פי' משום מאי היכא חזינן שחיטה במשכן, אי בעורות אלים מאדמים בחניקה סגי להו, ובזה נסתלקו דחיותינו, והדרא ראיה לדוכתא, [אמנם עדיין יש לפלפל כהדחייה הראשונה, דהיינו דבאמת מצי למילף שחיטה מקרבנות, אלא דמ"מ מיהדר בתר שחיטה שהיה במלאכת המשכן עצמו שהוא האב, וע"ז ר"ל רש"י דנילף מעורות אלים מאדמים ודחה דבחניקה סגי להו].

והנה במלאכת דש סקכ"ח אות י"א ביאר האג"ט פלוגתת הראשונים אי מלילה הוי מלאכת דאו' בנידו"ז אי ילפי' מקרבנות או לא, ולהנ"ל י"ל דגם לרש"י לכה"פ הוי דאו', כיון דבזה שלא היה עצם המלאכה במלאכת המשכן גופיה, א"כ שפיר יש לן ללמוד מקרבנות נמי. בן עזאי (שיחה) 21:05, 21 במאי 2020 (UTC)

אות ה[עריכה]

הנה האג"ט מייתי דברי רה"ג דילפי' הי"א מלאכות שישנן בקרבן תמיד ובחביתי כהן גדול, כבר נכתב באופן אחד באות ד' לחלק בין מלאכות שהיו בקרבנות עצמן ממלאכות שהן רק לצורך הקרבנות, דהם רק צורך דצורך המשכן, ובאמת צ"ב עד איזה שיעור ילפי' לרה"ג ממה שהיה במשכן דאטו וכי נילף קוצר עצים ממה שעשו קרשים לעגלות לישא הארון וכיו"ב, וי"ל דמ"מ זריעה וקצירה שהיה בחטין שנעשו למנחות הוו מלאכות בעצם הקרבנות ממש, דממלאכות אלו נעשים הקרבנות עצמם.

והנה במלאכת דש סקי"ז אות י"א ר"ל האג"ט דנפק"ל מהך פלוגתא לענין סחיטת זיתים וענבים אם הוי אב מדהוצרכו לנסכים או דהוי רק תולדה, יש לטעון דמ"מ זה רק בסחיטת זיתים וענבים דהיו בקרבנות וגם דש היה בקרבנות, אך היכא דהיה מלאכה במשכן בקרבנות וגם היה אותה מלאכה במלאכת המשכן גופיה, אז י"ל דמה שהיה במלאכת המשכן עצמו הוא האב ומה שהיה בקרבנות הוי רק התולדה, [ועי' משנ"ת באות ד' בעיקר סברא זו].

והנה צ"ב לד' רה"ג דהן אמנם דס"ל דילפי' ממלאכות שהיו בקרבנות, אך מ"מ אמאי מייתי מהי"א מלאכות היו בקרבנות וכו', ומה לא ניח"ל לפרש ולאתויי מזריעת סמנין וכו', ויל"ע לרה"ג ס"ל דלא ילפי' ממלאכות שהיו בפועל במשכן, ודילמא אותם סמנים היו מוכנים להם מקודם לכן, עוי"ל דאה"נ דהו"מ לאתויי מהסמנים ולאו דוקא נקט מקרבנות, ועוד דאולי חלק מהמלאכות לא היו בסמנים וע"כ מייתי מהקרבנות. בן עזאי (שיחה) 21:08, 21 במאי 2020 (UTC)

אות ו[עריכה]

ולשיטת רש"י אולי יש לחלק מהירושלמי, דעיקר המלאכה לא ילפי' מקרבנות רק ממלאכת המשכן עצמו, ומ"מ צורת המלאכה שפיר ילפי' גם מקרבנות, דעכ"פ חזינן דזה דרך המלאכה, לישא בימין ובשמאל בכתף.

אמנם יל"ע בזה, דהנה האג"ט במלאכת לש סק"ט אות י"ד, דן אי הירושלמי ס"ל דהוצאה בחיקו אינה כדרך המוציאים ומ"מ חייב משום שהיה במשכן, או"ד ס"ל דהוי אורחיה, ומ"מ לא מחייבינן בהוצאה רק תולדה שהיה במשכן, ולצד הראשון דגם אחר דחזינן שנעשית במשכן, מ"מ אכתי חשיב שלא כדרך המוציאים אלא דמ"מ חייב, נדחה מה שרצינו לומר דצורת המלאכה שפיר ילפינן נמי מקרבנות, כיון דהוי גילוי על צורת המלאכה דזהו הדרך, [אמנם אכתי יש לדחוק בזה, ובעיקר חקירת האג"ט שם, יל"ע אמאי לא קאמר צד ג' דלעולם הוי אורחיה, אך מ"מ זה גופא ילפינן ממשכן, ואי לאו דאשכחן לה במשכן הוי ס"ד דאי"ז כדרך המוציאים].

עוי"ל עפימשנ"ת באות ד', דלעולם ילפי' גם ממלאכות שהיו בקרבנות, אך מ"מ אם אותה מלאכה היתה גם במלאכת המשכן ילפינן מינה, ולפי"ז י"ל דמ"מ צורת המלאכה שפיר ילפי' גם מקרבנות. בן עזאי (שיחה) 21:09, 21 במאי 2020 (UTC)

אות ז[עריכה]

מש"כ האג"ט דודאי רה"ג הוציא שיטתו מהירושלמי, יש לטעון הכרח נוסף לשיטתו, דדילמא ס"ל דלא שייך למילף מסמנים שהיו במשכן, דדילמא היו להם הסמנים כבר מזמן יצי"מ, ולא ילפי' רק ממה שהיה בפועל במשכן ולא ממה שהוא ראוי רק להיות במשכן. בן עזאי (שיחה) 21:10, 21 במאי 2020 (UTC)

אות יא[עריכה]

מש"כ האג"ט לתלות אם אפייה הוי תולדה בנידון אי אפיית לחה"פ דוחה שבת, ולפי"ד שם נמצא דלירושלמי דאופה הוי תולדה, והיינו דאפיית לחה"פ דוחה שבת, ודלא כהלכה, וזה הערה על דבריו. בן עזאי (שיחה) 21:11, 21 במאי 2020 (UTC)

אות טו בהערה[עריכה]

מה שדימה האג"ט, תולש ביד דהוא תולדת קוצר בכלי, דה"ה לענין סחיטה ביד דהיא תולדת דש, יש מקום לחלק, דתולש ביד צורת המלאכה משתנית מחיתוך לתלישה, משא"כ סחיטה מדש דהחילוק הוא רק בין יד לכלי. [ויל"ע אם יש איזה כלי שתולש עמו ולא קוצר כעין פעולת חיתוך, אם הוי אב דקוצר או תולדה]. בן עזאי (שיחה) 21:12, 21 במאי 2020 (UTC)

אות כג[עריכה]

בעיקר הטעם לחלק דנלמוד רק ממשא הקרבנות ולא מהקרבתם, יש לבאר דנשיאתם חשיב צורך המשכן, כיון דהמשכן צריך לקרבנות שיוכלו להקריב בו, אבל הקרבתם אי"ז צורך המשכן, אלא דהמשכן הוא מקום להקריב בו, והוי כעין להקרבת הקרבנות, דהיינו שהמשכן הוא צורך ומשתמשים בו להקריב בו קרבנות. בן עזאי (שיחה) 10:39, 4 ביוני 2020 (UTC)

אות כד[עריכה]

מה שהוכיח האג"ט מהרמב"ן שם דמלאכות דמתני' הם היו עושין בעצמם במשכן, ולא ילפי' ממה שהיה צריך בעצם למשכן, רק ממה שעשו בפועל, יש לדחות דרק שם דאי"ז צריך לכתישה לעם הכנת התכלת רק לבדוק אמיתתו, אבל במה שצריך לעצם הכנת המשכן, אע"פ שהיה מוכן להם ממקודם ולא הוצרכו לזה בפועל, י"ל דהוי בכלל מלאכות, וק"ל. בן עזאי (שיחה) 10:40, 4 ביוני 2020 (UTC)

אות כה[עריכה]

במש"ה מהפנ"י דלפי"ז א"ש ד' ר"ת, לפימש"כ לעיל באות כ"ד, יתכן היה לומר דהפנ"י ס"ל כהרמב"ן, דרק לענין זריעה וחרישה כ"כ, אך לא לענין כתישה דהוא לנסיוני וכמש"כ. בן עזאי (שיחה) 10:42, 4 ביוני 2020 (UTC)

אות כו[עריכה]

להרמב"ן י"ל דהני מדרשים ס"ל כהירושלמי דילפי' ממה שעשו לקרבנות, וזה לא היה בזמן קצר כ"כ. בן עזאי (שיחה) 10:44, 4 ביוני 2020 (UTC)

אות כז[עריכה]

ולפימש"כ באות כ"ו דהרמב"ן יתרץ המדרשים כהירושלמי דלפי' מקרבנות, א"כ אין מוכרח דהוא עצמו יסבור כשיטת רה"ג וסייעתו. בן עזאי (שיחה) 02:22, 16 ביוני 2020 (UTC)

אות כח בהג"ה[עריכה]

י"ל דהירושלמי מייתי מקושר ומתיר שהיה בגוף מלאכת המשכן ועדיף ליה ממה שצדי חלזון קושרין ומתירין דהוי רק הכשר למשכן, וגם בבבלי ר"ל קושר ומתיר מתופרי יריעות לולא הקו' דאין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים, והירושלמי לא ס"ל הך קושיא.

עוי"ל טעם נוסף בביאור הירושלמי דלא ר"ל מצדי חלזון, כיון דהוי רק הכשר לצידת החלזון, והחלזון עצמו הוי רק הכשר דמו להיות לצביעת היריעות, ולא ילפי' מזה דהוי הכשר דהכשר, וגריע אפי' ממה שהיו נוטעים וכו' לקרשים למשכן, דנטיעת העצים שווה כמו להריגת החלזון ולא כמו להכין צידתו. בן עזאי (שיחה) 02:25, 16 ביוני 2020 (UTC)

אות ל[עריכה]

לענין קו' השיורי קרבן, היה אפ"ל באופ"א דהירושלמי ר"ל מקור דגם צביעה בכה"ג שמכה והדם נצרר הוי בכלל צובע, דאילו בסמנים לא חזינן חידוש זה, שו"ר עד"ז בערוה"ש או"ח סי' ש"כ, דהירושלמי הוא דבר תימה דשביק צביעת תכלת ונקט צביעה קטנה כזו ונראה דטובא קמ"ל דמשום דאומר שם המאדים אודם בשפה חייב כלומר השפה שהיא אדומה והוסיף בה אדמומית חייב והיינו משום צובע ומנלן לומר כן והלא אינה דומה לצביעת תכלת דהוה צביעה גמורה ולכן קאמר שהיו משרבטין בבהמה דאפילו צביעה קטנה כי האי הוה צביעה. ובעיקר קושיית השיורי קרבן עי' שו"ת בית אפרים או"ח סי' כ"ב. בן עזאי (שיחה) 16:14, 17 ביוני 2020 (UTC)

אות לא[עריכה]

בישוב הסתירה בשיורי קרבן, יש לפלפל דאולי הוא פלוגתת אמוראים[השלם מקור] אם ילפינן מסמנים או מאילים מאדמים. [בעיקר ד' הראב"ד, לכאו' מוכח דלא כהמפרשים דמה שהיה נצרך למשכן ולא היה בפועל ג"כ הוי בכלל מלאכת המשכן, דלדידהו מ"ל שחייב גם מצד צובע, אבל מ"מ גם נצרך בישול למשכן, ולפי"ז נמצא דהירושלמי לשיטתו].בן עזאי (שיחה) 16:16, 17 ביוני 2020 (UTC)

אות לב[עריכה]

אך צ"ב באמת אמאי עדיף לירושלמי ללמוד משם בישול ולא צובע, דאדרבה לא נלמד בישול ונלמד צובע, ודוחק לומר דיליף מינה בישול כיון דצובע אפשר ללמוד ממקום אחר, דעד כמה דלא ילפי' כל מלאכה שהיתה במשכן רק אם היתה לבדה, חזינן דאין לנו לחפש כמה שיותר מלאכות, ודו"ק, ואולי רוצה ללמוד בישול דהוא יותר עיקר שם במלאכה של נתינת צמר ליורה [ועי' להלן אות ל"ג סברא זו לענין אחר], או משום דהוא יותר חשוב בסברא, וע"ע מש"כ האג"ט להלן באות ל"ה סברא דילפי' בישול כיון דהוי לחומרא. בן עזאי (שיחה) 16:04, 26 ביוני 2020 (UTC)

אות לג[עריכה]

בעיקר הערה זו אמאי להרמב"ם העושה עין הצבע אינו רק תולדה ולא אב מלאכה כיון שהיה במשכן, יש שכ' חילוק בין נתינת חומרי צביעה לתוך מים קודם בישול, דבזה חייב משום צובע, לבין נתינת חומרי צביעה למים והרתחתם, דבזה חשיב גרמא לגבי מלאכת הצביעה, דלגבי מלאכת בישול כך היא המלאכה, אף דלכאורה הוי גרמא, אבל לגבי מלאכת צובע מאחר ויש אופן שיכול לצבוע מיד, ולא אחר שהמים יגיעו לרתיחה, בזה חשיב כגרמא. ולכן הרמב"ם נקט דוגמא: כגון שנתן קנקנתום לתוך מי עפצא וכו'.

ובאמת בקרי"ס על הרמב"ם שם קרית ג"כ הק' וז"ל: וקשיא לי אמאי לא עיילוה בהדי ל"ט מלאכות דהוו במשכן דהאי נמי הוה במשכן דהוו מבשלים סממני צבע תכלת וארגמן ושני לצבוע דהיינו עין הצבע ואף על גב דהיא כעין צביעה הא אמרן דזורה ובורר ומרקד חדא היא ומשום דהוו במשכן מנינהו כ"ש הא דכל חד מלאכה בפני עצמה, ותי' ז"ל: וניחא לי קצת במאי דאמר בירושלמי מה צביעה היתה במשכן שהיו משרבטין בבהמה בעורות אלים מאדמים דהכא עין הצביעה והצביעה תרוייהו בהדי הדדי קא אתי, עכ"ל, וזה מסייע לרבינו.

ובעיקר מש"כ האג"ט דכיון דהוי רק תולדת צובע שפיר אפשר ללמוד מזה גם מבשל, צ"ב החילוק כיון דסו"ס חייב מצד מלאכה אחת איך אפשר ללמוד מזה מלאכה אחרת, ומ"ל אב מ"ל תולדה.

ונראה בפשטות יסוד החילוק דאם הוי זה רק תולדה א"כ נמצא דעיקר המלאכה לא ילפי' מינה, והוי רק גילוי מילתא בעלמא דזה נכלל בגדר אותה מלאכה להיות תולדה, וע"כ הרי"ז כמאן דלא ילפי' מינה כלל, ואכתי צ"ב. בן עזאי (שיחה) 00:59, 6 ביולי 2020 (UTC)

אות לד[עריכה]

בעיקר קושיית הראב"ד כבר נתבאר לעיל באות ל"א דאי"ז מוכרח דמה שחייב מצד מלאכה אחת אין ללמוד ממשכן לענין מלאכה אחרת. בן עזאי (שיחה) 01:00, 6 ביולי 2020 (UTC)

אות לה[עריכה]

ועי' לעיל באות ל"ב משנ"ת טעם אחר למילף לבישול ולא לעשיית עין הצבע. בן עזאי (שיחה) 01:01, 6 ביולי 2020 (UTC)