שואל ומשיב/ב/ד/קעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:21, 1 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קעו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין יוה"כ מכפר על חצי שיעור

בשנת כת"ר אור ליום ב' וישלח ט' כסלו בלמדי מס' כריתות ונדפס מחדש ספר ערוך לנר על מס' זו ומצאתי בדף ח"י שנסתפק בד"ה אפילו עם חשיכה מי שבא לידו ספק עבירה ביה"ש דמוצאי יוה"כ כגון שאכל ספק חלב ספק שומן ביה"ש אי נימא דפטור או דלמא דנימא שמא היה מוצאי יוה"כ וכתב הוא דתלוי בפלוגתא שבין רש"י לרמב"ם אי בס"ס מביא א"ת ולרמב"ם דפטור בס"ס גם כאן הוה ס"ס שמא יום הוא וכיפר ואת"ל לילה שמא שומן הוא וא"ל דהוה ס"ס שאינו מתהפך הוא דאת"ל חלב וא"כ לא נתכפר דעל חטאת אינו מכפר יוה"כ דז"א דאינו רק מדרבנן ומה"ת לא בעי ס"ס המתהפך והנה לא ידעתי מנין לו זאת דאינו רק מדרבנן ולפענ"ד זה דוקא להרמב"ם דספיקות מן התורה לקולא ורק מדרבנן מחמירין א"כ כל שיש עוד ספק לקולא אבל להרשב"א וכה"פ דס"ל ספיקות מה"ת א"כ כל ענין ס"ס דהוא מתורת רוב וכל שאינו מתהפך לא הוה ס"ס דאין לך שני צדדים להקל. ובגוף הדבר דלא שייך כאן ס"ס דאינו מתהפך לא זכיתי להבין דבאמת יש ספק שמא חלב היה וא"ל דהוה חייב חטאת דזה אינו דע"כ לא מכפר רק על חלב ודאי אבל כאן ניהו דהוא חלב אבל הוא לא ידע ושפיר אינו מחוייב רק אשם תלוי ומכפר וז"פ. ובלא"ה לפמ"ש הש"ך דכל דצריך להתחיל בזה הספק יותר לא בעי מתהפך. והנה באמת ספק יום הרי יש לו חזקת היום ואף שאינו חזקה גמורה כמ"ש בחבורי דבה"ש עשוי להשתנות ועיין ביד שאול. אבל עכ"פ יותר מהראוי להתחיל בזה הספק ושפיר מקרי ס"ס. גם מ"ש על דברת המלמ"ל פ"ג מהלכות שגגות באם אכל חצי זית ספק חלב עם חשיכה ביוה"כ וליל מוצאי יוה"כ בכדי אכילת פרס אכל חצי זית וכתב דאין יוה"כ מכפר על חצי שיעור וע"ז כתב כיון דבין השמשות הוא שיעור ג' רבע מיל שוב לא שייך בכדי אכילת פרס שהוה יותר ולא שייך הספק רק באוכל סוף ביה"ש ותחלת הלילה בכדי אכילת פרס ושוב תלוי במה שנחלקו רמב"ם ותוס' אי שייך בס"ס חיוב א"ת וכאן הוה ס"ס שמא היה יום כשאכל ח"ז הראשון ואת"ל לילה שמא שומן וכן במה שנסתפק הוא אם אכל כשהוא ודאי יום ח"ז ספק חלב ותיכף בה"ש סמוך לו אכל ח"ז בכדי אכילת פרס ג"כ איכא ס"ס שמא ביה"ש יום הוא וכיפר על כל הזית ואף דעל חצי שיעור אינו מכפר אבל על כזית ודאי מכפר ואת"ל שהיה לילה בחצי זית האחרון ואין יוה"כ מכפר על חצי שיעור דלמא שומן הוא והנה בזה הספק שוב שייך לומר דאינו ספק המתהפך דאת"ל חלב שוב אין יוה"כ מכפר על ודאי וכאן לא שייך לומר דמכל מקום לא היה רק א"ת דזה אינו דממנ"פ אם היה שומן החצי זית האחרון אין יוה"כ מכפר על חצי שיעור וחייב אשם תלוי ומכ"ש כשהיה חלב א"כ חייב חטאת וא"כ עכ"פ אשם תלוי שייך לחייב דשמא היה חצי זית האחרון לילה וחייב אשם תלוי ממנ"פ על חצי זית הראשון ואף דעל חצי שיעור אינו מביא אשם תלוי מכל מקום יש לצרף דשמא היה חלב וצ"ע בזה. ומיהו י"ל דלא שייך חזקת היום לצרף דזה אינו דכל דאינו מכפר על חצי שיעור א"כ אזל לה החזקת היום דהיום כפורים הוא וע"ז אינו מכפר וגם בזה צ"ע הסברא דהיום לא אתרע רק דהוא חצי שיעור וצ"ע בכ"ז. והנה אח"כ כתב שבזה הספק אם יוה"כ ביה"ש שלו מכפר מחולקים שני אמוראים בירושלמי פ"ג דהוריות אכל ספק כזית ספק ביוה"כ אבלו אם לאחר יוה"כ אכלו חבריא אמרין ספק בפרה כיפר אמר ר' מתנא לעולם אין ספק כפורים מכפר אלא על ספק דמים פי' דדוקא אם מסופק אם עשה עבירה שיכול לבא לידי חטאת בזה יוה"כ מכפר על הספק אבל על ספק כפרה אין יוה"כ מכפר מתניתא מסייע לחברייא שבת ויוה"כ ועשה מלאכה ביה"ש פירש דתניא בתוספתא דכריתות חל יוה"כ בשבת ועשה מלאכה בה"ש דפטור שכל היום מכפר הרי דביוה"כ ג"כ מכפר על ספק דביה"ש ממנ"פ יוה"כ מכפר חול הוא מותר פירשו שם שוב שמזה אין ראיה דהתם ממנ"פ פטור אם ביוה"כ ושבת עשה מלאכה כפר ואם בחול הוא ל"צ כפרה אבל לעולם אימא לך בשצריך כפרה כגון אכל ספק חלב אבל א"י אם כפר יוה"כ או לא על ספק כזה לא כפר יוה"כ כן פירש הירושלמי דלא כפ"מ שדחק ולפ"ז מבואר דיש פלוגתא בזה גם מבואר דעל ס"ס אינו מביא אשם תלוי דהרי לחברייא פטור ואף לר' מתנא אם יחייב הוא משום דעל ספק כפרה אינו מכפר יוה"כ ע"ש ולפענ"ד יש לישב שיטת התוס' דלעולם אימא לך דס"ס מביא אשם תלוי וכאן לא שייך זאת דהנה באמת צריך ביאור שיטת התוס' דהא ס"ס מטעם רוב ועדיף מרוב כמ"ש הרשב"א ולמה יביא אשם תלוי וצ"ל דאשם תלוי שבא על שלבו נוקפו וכל דיאמר שספק שמא אכל אף שע"פ רוב לא עשה איסור מ"מ לבו נוקפו ומביא אשם תלוי דעכ"פ לא יצא מידי ספק וכעין זה כתב הש"ך ביו"ד סי' קכ"ז לענין ע"א דמכל מקום מביא אשם תלוי דלבו נוקפו ובזה נראה מה שמקשים על הרמב"ם דספיקות מן התורה לקולא א"כ למה מביא אשם תלוי ולפמ"ש שאני אשם תלוי דלבו נוקפו ולפ"ז זהו כשיש לו ספק אם עשה עבירה אמרינן דלבו נוקפו אף חשש רחוק אבל ספק כפרה אין לבו נוקפו דכל דאמרינן ספק כפרה כיפר ויוה"כ מכפר ועל ביה"ש גם כן כל שאינו ודאי לילה עדיין מכפר א"כ אין לבו נוקפו כלל וזה ברור ופשוט וא"כ אין ראיה לשאר ס"ס דשפיר מביא אשם תלוי. ובזה יש לפרש מה דאמר אין ספק כפרה מכפר אלא על ספק דמים יעו"ש והיינו דוקא כשא"ת הוא על ספק אם חייב חטאת מביא אשם תלוי אבל כשספק אם יוה"כ מכפר או לא אין ספק כפרה מכפר ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף