שו"ת הרא"ש/ו/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:52, 27 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בתבניות הניווט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ו - סימן יט

הורני על ראובן הפורע מס במקום אחר ולפי תקנתם חייב לפרוע כאן גלגולת ופייס הקהל למחול לו ונתרצו לו מגדולי פורעי מס בדברים בעלמא בלא קנין וכתב אם יוכלו לחזור בהם אם לא כי בהסכמת טובי העיר נראה דאין צריך קנין ולא כתב ואף אם אין יכולין לחזור בהם באים עתה לחזור בטענה שלא קבעו לו זמן לפטור והורני הדין כי בכמה מקומות מצינו סתם שהוא לעולם נדר ושבועה אין לי עליך והוא כל ימי חייה וכן הכותב לאשתו וכו' דין ודברים אמנם יש לחלק ובגיטין (ע"ה) גבי הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים ולאביו תשמש כל ימיו ופריך מברייתא שמשתו יום אחד הניקתו יום אחד הרי זה גט ותירץ רבא מתניתין בסתם ברייתא במפרש ורב אשי אמר סתם נמי כמפרש דמי הרי לרבא סתם לעולם ולרב אשי יום אחד ורב אלפס ז"ל פסק כרב אשי וכתב שיש פוסקים כרבא וגבי הרי זה גיטך ע"מ שלא תשתי יין ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם משמע סתמא לא.

תשובה טרם בא כתבך הייתי יושב וכותב על פי הנכבד ה"ר אברהם שאמר לי שאלותיך וכבר כתבתי כיון שהוא מחויב ליתן עמהם והוא בא ליפטר בטענה שפטרוהו ידו על התחתונה דמתנה נתנו לו משלהם ומאחר שבסתם פטרוהו יש לדון לשון הפטור לכל הפחות שאנו יכולין לדונו דכל הבא להוציא ידו על התחתונה כדתנן בפרק גט פשוט (קס"ה) כתוב בו זוזי מאה דאינון סלעים עשרים אין לו אלא עשרים זוזי מאה דאינון סלעים תלתין אין לו אלא מנה כסף זוזי דאינון ונמחק אין פחות משנים וכו' כל הני משום דיד בעל השטר על התחתונה כדמפרשינן בגמרא ואף כלפי גבוה אמרינן הכי כדתנן בפרק בתרא דמנחות (ק"ד) דכל שאדם נודר להביא נדבה משלו שאנו הולכין אחר הנדבה הקטנה שאדם מביא מאותו המין ואף על גב דאמרינן בגמרא פרק מי שאחזו הרי זה גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים ולאביו תשמש כל ימיו ופריך בגמרא ומי בעינן כולי האי ורמינהו שמשתו יום אחד הניקתו יום אחד הרי זה גט ושני עלה רבא כאן בסתם כאן במפרש פירוש בסתם בעינן שתי שנים ורב אשי אמר כל סתם כמפרש יום אחד דמי ואתותב רב אשי ונתקיימו דברי רבא דבסתם בעינן שתי שנים שאני גבי גט משום דלצעורה קא מכוין הלכך אנו דנין לשונו להחמיר תדע לך דאמרינן התם (ע"ד) הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטלתי ואבדה האצטלית אצטלית דוקא קאמר אף על גב דבכולי גמרא קיימא לן שוה כסף ככסף שאני התם דלצעורה קא מכוון והכי מפליג רבא התם הילכך בנדון זה נמי אלו היו הקהל אומרים לא פטרנוך אלא מן המס הראשון היינו שומעים להם.

והמקבל עליו לזון חברו בסתם או יתן לו מאה זהובים לשנה דין זה כדין הראשון ובשנה אחת יפטרו מנדר.

ועל שהוספת לשאול אם יוכלו לחזור בהם מנהג פשוט הוא מה שטובי הקהל מסכימים לעשות שריר וקיים הוא בלא קנין ובכל תקנות הקהל שמתקנין על יחידים ועל רבים ומסיעין על קיצותם כל דבריהם ככתובין וכמסורין דמו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף