מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף ח
האם מותר לבדוק באור החמה?
רק באכסדרה או כנגד ארובה שבחדר.
באיזה אור מותר לבדוק חצר?
חצר אינה צריכה בדיקה מפני העורבין.
איזה אור חזק יותר נר או אבוקה, ובמה משתמשים לבדיקת חמץ ומדוע?
אבוקה חזקה יותר, שהרי אור הצדיקים לעתיד לבוא בפני אור ה' כנר בפני אבוקה ואף להבדלה מצוה מן המובחר באבוקה, ומ"מ בודקים בנר ולא באבוקה: א. נר אורו לפניו ואבוקה לאחריו. ב. ניתן להכניסו לחורין ולסדקין. ג. לא בעית. ד. האור נמשך ולא קופץ.
חורי בית האם צריך לבדוק?
האמצעים הנוחים לתשמיש - כן, עליונים ותחתונים שאינם נוחים - לא.
חור שבינו לשכנו כיצד יבדוק?
ישראל - כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטל. נכרי - לחכמים בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטל, לפלימו - אינו בודק כל עיקר מפני שיחשוד בו לכשפים שעושה כן בנר ובלילה ואף ששלוחי מצוה אינן ניזוקין כאן שכיח הזיקא.
מה דין אוצרות שמן ויין, שכר, דגים, תמרים, עצים, מלח ושעוה?
אוצרות שמן - לא צריך לבדוק. יין - אם מסתפק ממנו צריך לבדוק כי אין קבע לשתייה, וכן שכר, תמרים, עצים, מלח ושעוה. דגים - גדולים לא צריך לבדוק וקטנים צריך.
כותל שהתשמש בו ועכשיו נפל האם צריך לבדוק ומדוע?
לא צריך לבדוק משום סכנת עקרב, ואף ששלוחי מצוה אינן נזוקין חיישינן שמא תאבד לו מחט: בהו"א - ויחפש גם אותה, דחייה: הרי זה כנותן צדקה ע"מ שיחיה בנו שהוא צדיק גמור. למסקנא - שאחרי שימצא את החמץ ימשיך לחפש את המחט.
מה דין שלוחי מצוה בחזרתן?
רב לא ידע, ורבי אלעזר אמר שאינם נזוקין.
בעלייה לרגל מדוע צריך פסוק שאינן נזוקין בהליכה ובחזרה?
הפסוק בהליכה בא ללמדנו שמי שאין לו קרקע לא עולה לרגל.
מדוע אין פירות גינוסר וחמי טבריה בירושלים?
שלא יאמרו שאם לא עלו לרגל אלא לשם אלו דיים ונמצאת עליה שלא לשמה.
מה פירוש דעת ב"ש שצריך לבדוק 2 שורות על פני כל המרתף?
א. כמין גא"ם. ב. מן הארץ ועד שמי קורה ושלפנים ממנה.
מה פירוש דעת ב"ה שצריך לבדוק 2 שורות החיצונות שהם העליונות.
רב - העליונה החיצונית ושתחתיה, שמואל - העליונה החיצונית ושלפנים ממנה.